שאלה - תרופה לדיכאון שגורמת היפומניה

השאלה:
האם הופעה של היפומניה תחת השפעת פבוקסיל, כאשר התרופה ניתנת למטופל בפעם הראשונה, יכולה להוות בסיס לאבחנה של הפרעה דו-קוטבית, BPAD כאשר לחולה אין היסטוריה פסיכאטרית כלל? האם זו תופעת לוואי ידועה של התרופה לפי ה-FDA, שיכולה להוות בסיס לאבחון שגוי?

תלונה של מטופל היתה עומס עבודה ולחץ נפשי עקב שינויים רבים, ועל כן הוא ביקש טיפול שמרני נגד דיכאון. לאחר הפסקת השימוש בתרופה עם תגובת ההיפומניה והנזק שנעשה תחת ההשפעה ההיפומנית, נגרם דיכאון למטופל קליני ואובחנה אצלו BPAD, אם כי למעשה באשפוז נקבע שהבעיה שלו היא דיכאון, MDD.

היכן ניתן למצוא רשימת מומחים פסכיאטריים לצורך חוות דעת משפטית?




תשובה:


לגבי האבחנה של הפרעה דו-קוטבית, לפי הקריטריונים המקובלים בפסיכיאטריה כיום (רשימת המחלות הרשמית האמריקאית, DSM, ורשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי, ICD), כאשר היפומניה מופיעה בפעם הראשונה והיחידה בחיים תחת השפעה של תכשיר נוגד דיכאון, זה לא מספק לצורך קביעת האבחנה של הפרעה דו-קוטבית (BPAD). יכול להיות שזו הסיבה לכך שהאבחנה עימה שוחרר המטופל מאשפוז היתה דיכאון (MDD).

עם זאת, יש היגיון בכל זאת להתייחס למשמעות של מה שעבר על המטופל כמצב שמהווה גורם סיכון מוגבר ללקות באפיזודות היפומניות, או אפילו מאניות בעתיד.

המשמעות היא שעליו להיזהר מנטילה של תכשירים נוגדי דיכאון על מנת לא להגיע בעתיד לאחד מהמצבים האלה. במקרה של חזרת הדיכאון יש להיות במעקב פסיכיאטרי צמוד במהלך הטיפול.

לגבי רשימה של פסיכיאטרים מומחים לצורך חוות דעת משפטית, נסה לפנות למזכירות איגוד הפסיכיאטריה בישראל.

בברכה,

ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית





רופאים ומכונים בפוקוס
רופאים בתחום
פרופ' אייל גור פרופ' אייל גור
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב. קרא עוד
ד"ר גבריאל גרינברג ד"ר גבריאל גרינברג
מנהל יחידת צינטורי לב בבי"ח השרון . קרדיולוג... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ