שאלה - הזהירות הדרושה במתן תרופות פסיכיאטריות לילדים

השאלה:
באיזה גיל ניתן לאבחן בוודאות מחלת נפש? בני מקבל היום, כשהוא בן 14, גם ריספרדל 1 מ"ג ליום וגם פריזמה 20 מ"ג ליום, וכן ריטלין 40 מ"ג ליום. בבית מרקחת תמיד יש אזהרה חמורה על תרופות אלו. מדוע? האם ילד יכול להיגמל מתרופות אלו מתישהו? מה עם ההתמכרות לכדור?


תשובה:


ניתן לאבחן את רוב ההפרעות הנפשיות בוודאות כבר בגיל ההתבגרות, ולעיתים עוד לפני כן. זה מאד תלוי בסוג ההפרעה וגם בחומרה של ההפרעה.

לגבי מרבית התרופות הפסיכיאטריות קיימות אזהרות חמורות לגבי השימוש אצל ילדים, בעיקר מכיוון שאנו כבני אדם בכלל, וכאנשי מערכת הבריאות בפרט (רופאים, אחיות, רוקחים) מאד מודעים לכך שעל ילדים יש להגן מכל פגע, זאת אומרת, להתייחס בחומרה רבה יותר לכל תלונה או תופעת לוואי אצל ילד המטופל בתרופה, מאשר אצל מטופל מבוגר, שכבר סיים להתפתח מבחינה גופנית ומבחינה מוחית. זהירות היתר הזו לגבי ילדים מתבטאת, בין השאר, באזהרות המופיעות על גבי אריזות התרופות.

לגבי גמילה והתמכרות, מבין התרופות שבנך נוטל, היחידה שעלולה להיות קשורה להתמכרות היא הריטלין. לגבי שתי התרופות האחרות בכלל אין אפשרות שמישהו יתמכר אליהן. לגבי ריטלין, ישנם מבוגרים שמשתמשים לרעה בחומר זה, ומגיעים להתמכרות. אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ידוע כי הריטלין אינו גורם להתמכרות, והפסקתו אינה כרוכה בתהליך של גמילה.

נראה שילדך החל לקבל טיפול תרופתי בעקבות בעיות שסבל מהן. הפסקת הטיפול אפשרית, או שתהיה אפשרית בעתיד, אולם חשוב מאד לזכור כי יש לבצעה בהתאם למצבו של הילד, באופן מבוקר והדרגתי, תוך פיקוח על ידי פסיכיאטר שמכיר את הנער ואת בעיותיו.

בברכה,

ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית





רופאים ומכונים בפוקוס

הצטרפו לאינדקס הרופאים!