ברצוני לשאול לגבי אפילפסיה בכלל ועל תרופות בפרט. ברצוני לשאול לגבי אפילפסיה בכלל ועל תרופות בפרט. אשתי החלה לקבל התקפים אפילפטיים בעקבות ניתוח ראש שעברה, בתדירות של פעם בשבועיים או פעם בחודש. תרופות שונות שקיבלה (טגרטול, פניטואין, ואלפורל, למיקטל) גרמו לפריחה ואף להרעלה. לאחר מספר אשפוזים, קיבלה תרופה בשם נוירונטין , עם שילוב של פריזיום, וכתוצאה חלה ירידה בתדירות ההתקפים לאחת לחודש או חודשיים. לאחרונה, לאחר מספר התקפים החליף לה הרופא את הפריזיום לקלונקס. ברצוננו לשאול האם שילוב זה יעיל, והאם אי פעם ייפסקו ההתקפים?

מגוון רחב של תרופות מיועדות לטיפול באפילפסיה (כפיון). הרופא ינסה במידת האפשר להשתמש בתרופה אחת, אולם לרוב יש צורך ביותר מתרופה אחת על מנת למנוע התקפים. הבחירה בתרופות נעשית ע"פ מספר גורמים, ביניהם סוג ההתקפים, הגיל ובעיות רפואיות נוספות שיש לחולה. יש לקחת בחשבון את תגובת החולה לטיפול. חלק מהחולים יפתחו תופעות לוואי מהטיפול וחלק לא. לכל אחד יש צורך בהתאמת מינון אינדיבידואלי, שכן אנשים מגיבים בצורות שונות לתרופה, ובעוד התרופה עובדת אצלך היא עלולה לא לעבוד אצל אדם אחר (או ההפך). לכן הרופא ינסה שילובים שונים ומינונים שונים של תרופות עד אשר יימצא הטיפול המתאים ביותר. חשוב מאוד למלא אחר הוראות הרופא ולקחת את התרופות באופן קבוע. דבר זה עוזר לשמור על רמות קבועות של התרופה בדם. ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות למשך כל החיים, אולם ייתכן שלאחר תקופת זמן ממושכת ללא התקפים לא יהיה צורך יותר בטיפול תרופתי. נוירונטין (גאבאפנטין) היא תרופה לטיפול בהתקפים חלקיים (Partial (Seizures ובהתקפים כלליים (Generalized Seizures). יעילותה מתבטאת לרוב כתוספת לתרופות נוגדות פרכוסים אחרות. יש לה פחות תופעות לוואי, ומספר קטן של תגובות בין תרופתיות, ובזה יתרונה על פני תרופות אחרות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם נוירונטין הן סחרחורת ,עייפות ואי שליטה בשרירים (אטאקסיה). תופעות אלו לא נמשכות זמן רב, ובד"כ נעלמות. קלונקס (קלונאזפאם) היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים (המשמשות בעיקר לטיפול בנדודי שינה וחרדה). היא יעילה למניעת התקפים קצרים של עווית השרירים והתקפי Petit Mal (נקראים גם - Absence Seizures) הנפוצים אצל ילדים. קלונאזפאם הראתה יעילות גם בסוגים נוספים של אפילפסיה ,כגון פרכוסים הנגרמים ע"י אורות זוהרים או רפיון פתאומי. השימוש בתרופה זו הוא לרוב כתוספת לתרופות אחרות בחולים אשר לא הגיבו לטיפולים קודמים. השפעתו הנוגדת פרכוסים עלולה לפחות לאחר מספר חודשים, אולם ייתכן וההתקפים יהיו פחות חמורים מאלו שהיו לפני הטיפול בקלונאזפאם. בחלק מהחולים שינוי במינון יכול להחזיר את היעילות של התרופה. קלובאזאם (פריזיום) היא גם כן תרופה ממשפחת , הבנזודיאזפינים היעילה בהפחתת תדירות ההתקפים האפילפטיים, אולם התפתחות סבילות להשפעתה הנוגדת פרכוסים מהווה בעיה. גם היא הראתה יעילות כתוספת לתרופות אחרות באפילפסיה עמידה לטיפולים קודמים. לעומת קלונאזפאם, קלובאזאם פחות מרדים ופחות מרפה שרירים. בהצלחה ולא להתייאש !! [18/06/2000]