אני בן 69. עסקתי בפעילות גופנית רבה, במיוחד אירובית (ריצה) והרמת משקלות, בהתאם לגילי ויכולתי. לפני 20 שנה עברתי אוטם בשריר הלב, אך הפעילות הגופנית לא ניזוקה. כ-15 שנה לא לקחתי תרופות, למעט מייד אחרי ההתקף. באישור רופא הפסקתי את התרופות לחלוטין. לפני כ-5 שנים הוחלף הרופא, ובבדיקה שכללה צנתור נדרש ממני לקחת תרופות. חלה מייד ירידה בכושר הגופני שלי, שעד היום איני מסוגל לשפרו. הגרוע מכל הוא שאני מגיע למשל לדופק של 90-85, אני יכול להתמיד בזה זמן ממושך, אך כשאני מגביר מאמץ והדופק מטפס מעל 100, מתחיל להופיע קוצר נשימה, הנובע, לדעתי, מירידה בדופק שעומד על כ-40 פעימות. הסימפטום הזה כולל הפסקות די ארוכות, אך הוא יכול להימשך אפילו 12 שעות. לאחר שהכל נרגע אני מרגיש טוב. הדופק מגיע ל-60 בערך, ואין קוצר נשימה, אלא אם כן אני מתחיל בפעילות גופנית. כשסיפרתי לרופא על בעיות אלה הוא המליץ על צנתור וכך נעשה. לא חל כל שינוי לרעה במצב הלב, והוא כפי שהיה בצנתור לפני 6 שנים. הוחלט להוריד את מינון של התרופה דימיטון מפעמיים ביום (3.25) לפעם אחת. אני נוטל 3.25 מ"ג דימיטון ו-80 מ"ג דיובאן פעם ביום. מה יכול לגרום לירידה בדופק במקום לעלייתו עקב הגברת המאמץ הגופני? ראיתי באינדקס התרופות שבאתר שאסור לקחת דיובאן יחד עם נוגדי בטא (דימיטון). האם זה נכון?

ראשית, המידע הרפואי שסיפקת מוגבל מכדי שאפשר יהיה לתת לך תשובה מדויקת. חסר מידע בסיסי כמו ההיסטוריה הרפואית המדוייקת, וכמובן תוצאות בדיקות העזר העדכניות. באופן כללי, ניתן לומר כי כל החמרה במצבך או ירידה ביכולתך הגופנית מצדיקה ביקור אצל הקרדיולוג. בנוגע להאטת קצב תוך כדי פעילות גופנית, ישנם כמה גורמים אפשריים, הכוללים נזקים ותיקים כתוצאה מאוטם הלב, הפרעות במערכת ההולכה החשמלית בלב, ואף תוצאות של הטיפול התרופתי (מינון יתר של חוסמי בטא או בולמי תעלות סידן, לדוגמה). במקרה שלך, הדימיטון הוא חשוד מוביל, והורדת המינון עשויה לפתור את הבעיה. כאשר מופיע קצב לב נמוך כל כך (40 פעימות לדקה), בעיקר אם הוא מלווה בתסמינים נוספים, כדוגמת חולשה ניכרת והתעלפות, מומלץ לפנות בדחיפות לבדיקת רופא במרפאה או בחדר מיון, לצורך הערכה ראשונית על ידי בדיקת אקג, לאיתור הגורם לקצב הלב המואט. מכל מקום, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל, אשר מכיר את פרטיך ואת עברך הרפואי בנוגע לתופעה זו. שילוב התרופות שאתה מקבל מקובל ביותר. אם תביט היטב במידע שפורסם באתר בנוגע לשילוב דיובאן עם תרופות נוספות, תבחין כי ההערה התייחסה לסובלים מאי-ספיקת לב, אשר בהם נמצאה תועלת ירודה בשילוב 3 סוגי תרופות, אחת מהן היא חוסמי בטא, והשתיים האחרות משתייכות לתרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין, על חלקים שונים בה. הראשונה היא מעכבי ACE והשניה חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין 2, אשר הדיובאן משתייך אליה. מהמידע מסרת משתמע כי בשלב זה אינך סובל מאי-ספיקת לב, שלא היתה מאפשרת מאמץ גופני מתמשך, אלא ממחלת לב איסכמית. גם אינך מטופל בשילוב המשולש המפורט לעיל, אלא רק בשתי תרופות מתוכו, ולכ, ההערה לעיל אינה רלוונטית לגביך בשלב זה. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד