אני אם ל-2 ילדים בריאים, ואחרי 3 הפלות טבעיות רצופות בשבוע ה-5 להריון. בדיקת דם הראתה שיש לי prothrombin 20210 רופא הנשים שלי טוען שאין קשר להפלות וזה אך ורק עניין גנטי, מכיוון שקרישיות יתר משפיעה על הפלות החל משבוע 20 ואילך. לפי מיטב ידיעתי יש קשר די ישיר בין קרישיות יתר והפלות, אך האם גם בשבועות כל כך מוקדמים כמו שלי.

הריון מוגדר כמצב של קרישיות יתר בגלל שינויים פיזיולוגיים במערכת הקרישה בזמן הריון ושינויים גופניים נוספים שמגבירים הנטיה לקרישיות יתר: סטזיס של הדם בורידים הגדולים ברגליים בגלל לחץ של הרחם ועליה בחומרים המרחיבים כלי דם, ירידה בניידות ותהליך הלידה עצמו. תרומבופיליה (נטיה לקרישיות יתר) מורשת יכולה לגרום לעליה בסיכון למאורע תרומבואמבולי (תסחיף פקיקי) ורידי. יש מס' סוגים של תרומבופילות מורשות. הכי שכיחה היא מוטציה בפקטור V ליידן שאחראית ל - 40-50% מהמקרים , אחריה מוטציה בפרותרומבין G20210, והיתר: חסר בחלבון C, S, וחסר באנטי תרומבין. קיימת מחלוקת גדולה בספרות לגבי קשר בין הפלות חוזרות ותרומבופיליה מורשת, מחקרים גדולים ומטה-אנליזות שבוצעו הראו כי נמצא קשר בין אובדן עובר בשלב מאוחר של ההריון (משבוע 28 ואילך) לבין תרומבופיליה מורשת אך, לא נמצא קשר בין הפלה מוקדמת לבין כל אחת מהטרומבופילות המוכרות למעט חסר באנטי תרומבין. טיפול מניעתי באנטי קואגולציה (תרופה נוגדת קרישה) בהריון מומלץ במקרים מסויימים שאותם אפרט כעת: אירוע תרומבואמבולי בהריון נוכחי ללא קשר לתרומבופיליה מורשת. כל אישה עם תסחיף פקיקי בזמן ההריון צריכה לקבל טיפול למשך 20 שבועות או למשך כל ההריון ו - 6 שבועות לאחר הלידה. היסטוריה של מאורע תרומבואמבולי קודם ללא נוכחות של תרומבופיליה מורשת - נשים שהיה להן תסחיף פקיקי חוזר בעבר בגלל שבר למשל, לא צריכות לקבל טיפול מניעתי במהלך ההריון אך מומלץ לתת להן טיפול בתקופת משכב הלידה (6 שבועות ראשונים לאחר הלידה) נשים עם תרומבופילות בסיכון גבוה - בקבוצה זו נמנים: חסר באנטי תרומבין, מוטציה הומוזיגוטית לפקטור V ליידן (שני העותקים של הגן פגומים), מוטציה הומוזיגוטית לפרותרומבין G20210, מוטציה מורכבת גם בפקטור V ליידן וגם בפרותרומבין. נשים בהריון עם אחת מהתרומבופיליות הנ"ל, נמצאות בסיכון גבוה וצריכות לקבל טיפול מניעתי במהלך ההריון. אם יש הסטוריה אישית או משפחתית של מאורע תרומבואמבולי הן צריכות לקבל מינונים טיפוליים ולא מניעתיים של התרופה. נשים עם תרומבופיליות בסיכון נמוך - שעליהן נמנות: הטרוזיגוטיות (רק עותק אחד של הגן פגום) לפקטור V ליידן, הטרוזיגוטיות למוטציה בפרתרומבין, חסר בחלבון C, S או רמות גבוהות של הומוציסטאין (חומצה אמינית) בדם. בנשים אלה טיפול מניעתי תלוי בהיסטוריה אישית או משפחתית: אם לאישה היה מאורע תרומבואמבולי בעבר או קורב משפחה מדרגה ראשונה עם אירוע בעבר, יש לתת לה טיפול מניעתי במהלך ההריון ולאחר הלידה. אם לא היה אירוע תרומבואמבולי בעבר אין צורך בטיפול מניעתי. אישה עם אחד מהאירועים הבאים: רעלת הריון חמורה מוקדמת בעבר, היפרדות שליה חמורה או חוזרת לא מוסברת (כלומר לאישה לא היו גורמי סיכון להיפרדות), הגבלת גדילה תוך רחמית בעבר, מוות עוברי בעבר אחרי שבוע 10 עם אוטם של השליה. במקרים אלה אפשר לתת טיפול מניעתי במהלך ההריון. בשאלה לא ציינת מס' דברים חשובים לאור הנתונים שציינתי: האם את הטרוזיגוטית או הומוזיגוטית למוטציה, האם יש לך היסטוריה אישית או משפחתית של מאורע תרומבואמבולי לפני גיל 50, מתי היו שלוש ההפלות ? האם הבירור שעשית להפלות חוזרות יצא כולו תקין מלבד המוטציה לפרותרומבין? עלייך לקחת בחשבון גם שככל שגיל האם מאוחר יותר, הסיכון להפלה בשליש ראשון גבוה יותר. אם אחד מהנתונים שלגביהם שאלתי אותך מעמיד אותך בקבוצת סיכון למשל, היותך הומוזיגוטית למוטציה, אני ממליצה לך להתייעץ שוב עם רופא הנשים שלך לגבי טיפול מניעתי בהריון הבא ומאחלת לך בהצלחה בפעם הבאה.