הייתי בקשר עם בחור בן 27 שסבל (או סובל) ממניה דפרסיה. לאחרונה השינויים במצב הרוח היו חריפים יותר, הוא היה ישן כל הזמן ואי אפשר היה להעירו. הוא מטופל כבר 4 שנים בריספרידון, ולפי דעתי הטיפול כבר לא מועיל לו. יש לי כמה שאלות: 1. האם יכול להיות שהמוח פיתח עמידות לתרופה והיא כבר לא מועילה? 2. האם אפיזודה של מאניה יכולה להתבטא בעירנות יוצאת דופן, חוסר מנוחה, חשק מיני מוגבר ורעב? 3. אם בשעות מסויימות של היום הבחור מאושר וחייכן וצוחק, ובבת אחת נהיה דכאוני ומדבר על תחושת "כלום", זמזומים ודגדוגים במוח, אפאתיה וחוסר רגש, ושעה לאחר מכן יחזור להיות צוהל ושמח, האם זה ביטוי של מניה דפרסיה? אני מודאגת ורוצה להבין.

מניה דפרסיה, או הפרעה ביפולארית, היא מחלת נפש המתאפיינת בהתקפים של מניה ובהתקפי דיכאון. המניה היא תקופה שאורכה לפחות שבוע, בה מצב הרוח מרומם, בזבזני או רגזני. בתקופה זו אופיינית הערכה עצמית מוגזמת, צורך מועט בשינה, דברנות יתר, מחשבה מהירה ונטיה לפעילויות מהנות, שעשויות לגרום לתוצאות מזיקות, כמו בזבוז כספים או פעילות מינית רבה. לעיתים יש נטיה לאלימות. בזמן התקף מני עשוי להיות מצב רוח לא יציב ונטיה לאי שקט ולדיכאון. בזמן התקף דיכאוני מצב הרוח ירוד במשך רוב שעות היום, בעיקר בבוקר, תחושת חוסר עניין וחוסר הנאה, ירידה או עליה במשקל, הפרעות שינה או עודף שינה, אי שקט, עייפות וחוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה, הפרעה בריכוז ומחשבות על מוות. התקף כזה אורך לפחות שבועיים. קיימים התקפים משולבים, בהם סימפטומים מניים ודיכאוניים מופיעים יחד. וקיימת הפרעה בי-פולארית הנקראת bipolar II disorder המשלבת דיכאון עם התקפי היפו-מניה - מצב רוח מרומם מן הרגיל, שאינו פוגע בתפקוד היום-יומי. ולשאלותיך: 1. ריספרדל (ריספרידון) אינו טיפול הבחירה כטיפול שוטף בהפרעה ביפולרית, למרות שהוא בהחלט אפשרות סבירה. לפי מה שאת מתארת נראה בהחלט כי חברך יצא מאיזון. ייתכן שהוא אינו נוטל את התרופה באופן סדיר (דבר שקורה לרבים מן החולים). עליו לפנות לפסיכיאטר כדי שיתרשם מה הסיבה ליציאה מאיזון, והאם מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי, בהתבסס על מצבו ועל הטיפול שקיבל בעבר. תוכלי לקרוא עוד על ריספרדל באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=276