אני מרבה בשתיית מים מעל ומעבר לממוצע, וכתוצאה מכך אני נזקקת לשירותים בתדירויות מאוד גבוהות. אני בת 21 והנושא נמשך מילדותי. נבדקתי ע"י נפרולוג - נערכו לי בדיקות דם ושתן כלליות, ולא נתגלו ממצאים. נערכה לי בדיקת איסוף שתן, ונאמר לי שאני שותה מעל ומעבר לממוצע, ולא אובחנו סימפטומים מיוחדים. שאלתי: האם זוהי מחלה, האם ייתכנו בעיות בכליות בעתיד, או דבר אחר?

שתיית יתר (עד גבול מסוים) אינה מובילה לנזק כלייתי. אני משער שפנית לנפרולוג בשל השתנת יתר, במקרה שלך סיבת השתן הרב היא שתייה מרובה ואין בכך כל מצב פתולוגי. מאידך שתייה מוגזמת, מעל 10-12 ליטרים מים ליממה באדם שאינו בפעילות גופנית מאומצת (מזיע ומאבד הרבה נוזלים), מסוכנת ביותר הואיל ויכולה להוביל לירידה בריכוז המלחים בדם. בעיקר קיימת ירידה בריכוז הנתרן, מצב הנקרא היפונתרמיה, או הרעלת מים בלשון הלא מקצועית. היפונתרמיה היא מצב מסוכן ביותר שיכול להוביל לבלבול, אי -שקט, שינויי התנהגות, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, תרדמת ואף למוות. כאמור, באדם בריא על מנת להגיע להיפונתרמיה צריכים לשתות כמויות גדולות מאוד של מים. רוב המקרים הללו מוסברים על ידי הפרעה נפשית המובילה לשתייה מרובה, והפתרון/ טיפול הוא הפחתת השתייה. באופן עקרוני שתייה מרובה באדם בריא היא חיובית, אך כאמור עד גבול מסויים.