אני בת 21. לפני כשבוע התחילו לי סחרחורות, חולשה ורעד בכל הגוף. לא ייחסתי לזה חשיבות רבה מכיוון שחשבתי שזה דבר חולף, אבל זה לא חלף. כל יום אני קמה עם סחרחורת וחולשה ולפעמים מן מועקה בלב ובחילה. היו פעמים שבהם זה היה יותר חזק והיו פעמים שפחות. בשבת האחרונה הרגשתי כבר ממש לא טוב. היו לי קוצר נשימה והרגשה נוראית. לאט לאט זה עבר, אבל בלילה שוב התעוררתי עם דפיקות לב חזקות כי לא ביד שמאל שלי חשתי מין נימול. נכנסתי ללחץ ונסעתי לבית חולים, שם עשו לי אקג, בדקו לי לחץ הדם ולקחו לי דם. הרופא הראשון אמר לי שהאקג לא הכי בסדר, אבל שזה לא רציני, ולכן עשה לי בדיקות דם שקשורות ללב. הוא נבהל מכך שיש לי נימול ביד שמאל, אבל אמרתי לו שאין לנו במשפחה רקע של מחלות לב. אחריו בא רופא אחר שאמר שהבדיקות היו בסדר ושכנראה הסיבה היא חרדה. הוא אמר שגם מה שהאקג מראה מתאים לחרדה. הוא עשה לי בדיקת טרופונין והתוצאה היתה שלילית. שאלתי אותו אם חרדה גורמת לסחרחורת ונימול ביד, והוא אמר שזה קשור. הוא נתן לי לוריבן ושחרר אותי. קוצר הנשימה והמועקה עברו לי, אבל הסחרחורות עדיין לא עברו. זה מאוד מלחיץ אותי. מדוע הסחרחורות עדיין לא עוברות? האם זה צריך להדליק לי נורה אדומה לגבי משהו אחר? יום לפני שזה התחיל לי, סבתא שלי, שהיתה אישה בריאה, עברה אירוע מוחי ולקחתי את זה מאוד קשה.

צירוף הסימפטומים שאת מתארת, יחד עם הסיפור הטראומטי של סבתא שהשפיע עלייך, בהחלט יכול להתאים להופעה של מצב חרדה. הכיוון הזה מחוזק על ידי כך שנשמע מסיפורך שבמיון בהחלט התייחסו אליך ברצינות, וערכו את כל הבדיקות הדרושות, ולא נמצאה בעיה גופנית שיכולה להסביר את מצבך. לעיתים קרובות, התקפי חרדה קשים מהסוג שתיארת מופיעים לראשונה לאחר אירוע טראומטי כגון מוות או מחלה של אדם קרוב. עם ההתרחקות בזמן מן האירוע הטראומטי סביר שמנגנוני ההתמודדות הטבעיים אצלך ייכנסו לפעולה, והתקפי החרדה יפסיקו להופיע. אם תמשיכי לחוש ברע, עלייך לפנות ראשית לרופא המשפחה על מנת שיחליט אם יש צורך בבירור גופני נוסף כלשהו, וכן יוכל ליעץ לך לגבי פנייה לפסיכיאטר או להחליט על טיפול תרופתי נוגד חרדה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית