לאחר טיפול בטחורים, קשירה וצריבה, איך מתמודדים עם הכאב ביציאות לאחר הטיפול בימים הראשונים של ההחלמה? מה הטיפול המומלץ לשיכוך הכאב? טיפולים מרפאתיים בטחורים מסוג קשירות עם גומיות או צריבה באור אינפרה אדום (המכונים "לייזר") כרוכים לא אחת בכאב. עוצמת ומשך הכאבים תלויים במספר גורמים. אחד מהם הוא מספר הקשירות או הצריבות הנעשים במשך טיפול אחד. מקובל לא לבצע יותר משתי קשירות בו-זמנית. מקובל לא לבצע יותר מ-5-4 צריבות, ולא בכל ההיקף של פי הטבעת. מיקום הקשירה צריך להיות באיזור מוגדר היטב, מעל הקו המשונן הנמצא בעומק של כ- 2 ס"מ בתוך פי הטבעת. קשירה המבוצעת חיצונית לקו זה תכלול רקמה מרובת עצבים ותגרום לכאב עז וממושך. גורם אחר הוא סבילות המטופל לכאב, המשתנה מאדם לאדם, ולכן מקובל לקשור רק טחור אחד בפעם הראשונה. לעיתים רחוקות, עקב מנגנון עצבי-רפלקטורי (קשת רפלקס), יש הקרנת כאב לחלק האחורי של הירך. תיאור ראשון של התופעה פורסם בספרות הרפואית על ידי ועל ידי חברי לפני שנים ומאז מתוארת תמונת כאב זו בספרות המקצועית. הרופא המטפל אמור להנחות את המטופל וליידעו על הכאב האפשרי ועל טיפול תרופתי. לרוב מסתפקים במשככי כאבים שגרתיים, כגון אקמול או אופטלגין, אולם לעיתים נחוצים משככים מבוססי אופייאטים. בדרך כלל הכאבים חולפים תוך יומיים-שלושה, אולם במקרים חריגים, ולעיתים עקב הופעת סיבוך כגון הופעת טחור תרומבוטי (עם קריש דם) או התפתחות מורסה, הכאב ממשיך ואף מחמיר. במקרים אלה יש לפנות לרופא המטפל. למטופלים רבים יש חשש מכאב בעת פעולת מעיים לאחר הטיפול, ולכן מומלץ לעיתים לקחת שמן פרפין בשתיה כדי להקל על היציאה. בברכה ד"ר נחום ורבין