מה הסיכונים שעלולים להיות לתורמת כליה שנמצאה מתאימה לאביה, ושטרם הביאה ילדים לעולם? אם אבי סובל מתפקוד כליות לקוי, האם ניתן לדעת אם זו בעיה גנטית שיתכן שתתפתח גם אצל ילדיו? והאם רמת הקראטין שלפיו יש להתחיל טיפולי דיאליזה שווה אצל כולם, או שזה אינדיבידואלי ותלוי במצבו הבריאותי של החולה?

באופן עקרוני, אין בעיה לחיות עם כליה אחת כל עוד הכליה מתפקדת כראוי. במהלך ההריון אמנם עולה העומס על הכליה, אך אם הכליה הנותרת תקינה ומתפקדת כראוי לא אמורה להיות בעיה בהריון. מובן שלפני התרומה המבורכת, יש צורך לעבור בדיקות מקיפות, להיוועץ בנפרולוג, ברופא נשים, וכן לעבור ייעוץ אצל גנטיקא/ית בעניין ההריון. במהלך הייעוץ הגנטי תוכלו כמובן לברר אם יש בסיס גנטי לכשל הכלייתי ממנו סובל אביך, או שמא הסיבה אחרת. לגבי רמת הקריאטין - זה הופך לקראטינין המפונה כפסולת מהגוף, על ידי סינון כלייתי והפרשתו בשתן. רמות גבוהות של קראטינין אכן מעידות על בעיה בפינוי, ולמעשה, על כשל כלייתי. לא די בבחינת רמות הקראטינין על מנת לבחון את התפקוד הכלייתי. חשוב מאוד גם להעירך את ערכי ה- GFR או Glomerular Filtration Rate, המעידים על יכולת הסינון של הכליות. ערכים שמתחת ל-15 מעידים לרוב על אי-ספיקה כלייתית חמורה, והטיפול לרוב מצריך דיאליזה. מידע נוסף על הקראטינין תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=7