לאמי בת ה-65 יש שבר דחיסה בחולייה D12 לאחר נפילה בעבודה. הוצע לה לעבור טיפול ניתוחי של מילוי צמנט ויישור. היא סובלת מאוסטאופורוזיס. איזו מבין שתי השיטות היא היותר בטוחה מבחינת הסיכונים? איזו מהן יותר מומלצת? האם התהליך דורש אשפוז לזמן ממושך? האם יש רופא או מרפאה המתמחים בניתוח כזה? האם הטיפול יעיל בטווח של חודשיים לאחר הפגיעה והשבר? מהן האופציות הטיפוליות האחרות האפשריות והאם הן מוכחות כיעילות? האם יש שיטות חדשניות יותר מעבר לאלו שמקובל להשתמש בהן במקרה כזה?

הטכניקה של טיפול בשברים אוסטאופורוטיים על ידי מילוי "צמנט" (Cement) בגוף החוליה משמשת בהקלה על כאב הנגרם על ידי שברים אלה. טיפול זה מבוצע בכמה טכניקות שפותחו על ידי כמה חברות שונות. מומחים שונים מבצעים את הניתוח, כל אחד בדרכו ובטכניקה שהורגל בה, לרוב במהלך אשפוז קצר של בין יום ליומיים, אם המהלך תקין. ברבים מן המקרים מושג שיפור מהיר בבעיות שחש המטופל כבר עם השחרור מהמחלקה. כמו בכל ניתוח אחר, ישנם גם סיכונים בניתוח, כגון שינויי לחץ דם, דליפה של הצמנט מחוץ לחוליה, זיהומים וכן הלאה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני החלטה על המשך הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד