לאחותי בת 36 אובחנה היום התפרצות של סרפדת. בשבועות האחרונים הייתה בלחץ נוראי. ניתן לומר שלחץ וכעסים מאפיינים את חייה. עם זאת, מדובר באשה (נשואה ואם לילדה) חרוצה, מבריקה ומצליחה מאוד בעבודתה. לפני כחודשיים הופיעה אצלה לראשונה קנדידה וטופלה ע"י כדורים. האם קיים קשר? לפני כחודש הייתה בבריכה ובג'קוזי (לראשונה הקיץ) ולמחרת הבחינה בכתמים אדומים עם גבולות לא ברורים (כל פעם מופיעים במקום אחר בגוף). האם תופעת תשישות (ובנוסף תחושת כבדות בגפיים) הם תופעה נלווית? כמו כן קיבלה תרופה AERUS 5 mg. האם חובה עליה ליטול תרופה זו? ולבסוף אציין שהיא שואפת להיכנס להיריון - האם זה מהווה סיכון? האם יש פיתרון לבעיה זו?

סרפדת, או כמו שהיא נקראת בלועזית Urticaria היא פריחה מגרדת בעור. מדובר בתופעה נפוצה, הקיימת ב- 25% מן האוכלוסיה. הגורמים להופעת האורטיקריה מזוהים רק בחלק מן המקרים, וביניהם ניתן למנות תרופות, מגע עם חומרים כמו רוק של בעלי חיים, אבקנים של צמחים, מתכות ועוד, תגובה אלרגית לעקיצת חרק, מגע עם לטקס (סוג של גומי), סוגי מזון שונים וזיהומים. לא נראה שקיים קשר בין הופעת האורטיקריה לטיפול בקנדידה, שכן מדובר בפרק זמן ארוך בין נטילת הטיפול התרופתי להופעת הפריחה. התשישות אינה קשורה לאורטיקריה, והיא נובעת כנראה מאורח חייה העמוס של אחותך. הטיפול הכי טוב באורטיקריה הוא לזהות את הגורם לפריחה, ולהימנע ממנו. דבר זה בלתי אפשרי ברבים מן המקרים, ואז נעזרים בתרופות מקבוצת האנטיהיסטמינים, כמו ה- AERIUS . לאור העובדה שלא נעשו מחקרים עם התרופה בנשים בהריון, לא קיימים נתונים באשר לבטיחותה, ולכן במהלך ההריון עדיף להימנע משימוש בתרופה. נהוג לחשוב כי אחד הגורמים להופעת אורטיקריה או להחמרתה הוא מתח נפשי, אך לא נעשו מחקרים רבים בנושא. מספר מחקרים דיווחו על קשר בין מתח, חרדה או דיכאון להופעת אורטיקריה, אך לא הצליחו להוכיח כי מתח גורם לאורטיקריה. כמו כן לא נערכו מחקרים על השפעה של טיפול פסיכולוגי, טיפולים התנהגותיים או ביופידבק על שכיחות התופעה. אם כך, נראה כאילו שינוי אורח החיים עשוי לסייע לטיפול באורטיקריה. כדאי לנסות ולראות.