//

תיקון רקטוצלה ( Repair of rectocele or enterocele ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום גסטרואנטרולוגיה

מטרת הניתוח

תיקון רקטוצלה ואנצטרוצלה מבוצע על מנת להתגבר על תסמינים, כגון תנועה של המעי שנדחף אל דופן הנרתיק, כאבים בגב התחתון וכאבים בזמן קיום יחסי מין. לעתים אנטרוצלה גורמת לתסמינים, רק כאשר היא גדולה במידה כזו שהיא מתבלטת עד מרכז תעלת הנרתיק.

לעתים קרובות רקטוצלה ואנטרוצלה מתרחשות במקביל לצניחה של איברים נוספים באגן הירכיים, לכן יש ליידע את הרופא לגבי תסמינים נוספים. במקרים בהם הרופא מוצא במהלך בדיקה שגרתית של אגן הירכיים, שיש גם צניחה של שלפוחית השתן (ציסטוצלה), צניחה של השופכה (אורתרוצלה), או צניחה של הרחם, ניתן לטפל גם בבעיות אלו במהלך אותו ניתוח עצמו.

הליך הניתוח
רקטוצלה נגרמת כתוצאה ממצב בו קצה המעי הגס (החלחולת- רקטום) נדחף לכיוון הדופן האחורית של הנרתיק. אנטרוצלה (צניחה של המעי הדק) נגרמת כאשר המעי הדק נלחץ אל הדופן העליונה של הנרתיק ומזיז אותה. 

רקטוצלות ואנטרוצלות מתפתחות במקרים בהם שרירי האגן התחתונים ניזוקים כתוצאה מצירים, לידות, ניתוחים קודמים באגן, או שהם נחלשים עקב הזדקנות. במקרים נדירים רקטוצלה ואנטרוצלה יכולות להיות מולדות.

רקטוצלה או אנטרוצלה גדלה או מתבלטת כתוצאה ממאמץ, או מלחץ (לדוגמא בזמן פעולת מעיים). לעתים רקטוצלה ואנטרוצלה נגרמות בו זמנית, במיוחד אצל נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם.

מאחר ורקטוצלה ואנטרוצלה הן פגמים ברקמות התומכות באגן, ולא בדופן המעי, הדרך המוצלחת ביותר לטפל בהן היא באמצעות ניתוח לתיקון דופן הנרתיק. הניתוח משקם את הרקמות שנמתחו, או נקרעו באזור הצניחה. 

בנוסף, תיקון רקטוצלה מחזק את דופן הנרתיק, על מנת למנוע צניחה חוזרת. בדרך כלל תיקוני רקטוצלות ואנטרוצלות מבוצעים דרך הנרתיק, אלא אם קיימת בעיה בריאותית אחרת, שמחייבת ביצוע התיקון באמצעות חתך בבטן.

אחרי הניתוח

תיקון רקטוצלה ואנטרוצלה בדרך כלל משתמשים בהרדמה כללית. יתכן אשפוז ליום או יומיים לאחר הניתוח. רב הנשים חוזרות לפעילות שגרתית תוך ששה שבועות לערך. יש להימנע מפעילות הכרוכה במאמץ במהלך ששת השבועות הראשונים, ולהעלות את רמת הפעילות בהדרגה.

תפקוד נורמלי של המעי חוזר תוך שבועיים עד ארבעה שבועות. חשוב להימנע מעצירות במהלך תקופה זו. הרופא ייתן הנחיות מיוחדות לטיפול במעי, אך חשוב לצרוך מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים ולשתות מספיק נוזלים. מומלץ לשתות 6 עד 8 כוסות מים ביום.

רוב הנשים מסוגלות לחזור לקיום יחסי מין, לאחר תקופה של שhשה שבועות לערך.
מומחים




פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
נטילת אומפרדקס 20 מג ר 10/08/2020 22:41
  • היי אבא שלי בן 73 דמנטי לאחר אירוע מוחי וניתוח מעקפים לפני 4 וחצי שנים. בזמנו משום שקיבל אספירין ניתן לו לוסק להגנה על הקיבה במינון 20 מ"ג ביום. בהמשך הפסיק לקבל אספירין והתחיל לקבל אליקויס. ובאותו זמן אנחנו קראנו על מחקר לגבי קשר אפשרי בין לוסק לנזקים מוחיים. אבא עשה אז גם סיטי חזה (סוף 2016) שהדגים בקע סרעפתי קטן. בייעוץ שקיבלנו בזמנו הגסטרואנטרולוג אמר שבמאזן עלות מול תועלת במניעת דימום מדרכי העיכול אצל חולה עם בקע סרעפתי אל מול פרופיל תופעות הלוואי של התרופה הוא בעד המשך נטילת הלוסק. היום אנחנו כבר 4 שנים אחרי, ובייעוץ שקיבלנו מפנימאי שמטפל בו כעת וכנל יעוץ רוקחי הומלץ על הפסקת הלוסק כמו גם מספר תרופות נוספות שלטענת הרופא מהוות עומס תרופתי מיותר בגילו ומצבו של אבי ובעלות מגוון רחב של תופעות לוואי שיכולות להסביר שינויים כאלה ואחרים במצבו. מה דעתך? האם להפסיק עם הלוסק או שהסכנה בדימום ממערכת העיכול בהנתן בקע סרעפתי גדולה מספיק כדי להמשיך בנטילת התרופה? (אציין שללא קשר לאבא גם בקע משפעתי ענק שחלק גדול מדרכי העיכול שלו נמצאות בו...) תודה

  • + הוסף תגובה
נזק מאומפרדקס ועומס תרופתי ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:20
  • שלום, בשנים האחרונות מתפרסמים מאמרים רבים הקושרים את האומפרדקס ומשפחת התרופות (מעכבי משאבות מימן) לנזקים משניים כמו שטיון (דמנציה), פגיעה בתפקודי הכליות ואף ממאירות קיבה. מדובר בתרופות מאוד יעילות המשמשות לטיפול בצרבת ודיספפסיה ולמרות פרסום המידע הנ"ל נחשבות מאוד בטוחות לאור נסיון ארוך שנים איתן (כ30 שנה). ישנם מאמרים סותרים בנושא עם מידע רב שמצביע על בטיחות התרופות הללו, וכפי שהמליץ הגסטרואנטרולוג אלו תרופות חשובות ובטוחות במטופלים שאכן זקוקים לטיפול בצרבת, כיב קיבה או דיספפסיה. במטופלים שלא זקוקים לטיפול, ולצערנו הרבה מטופלים נוטים להמשיך בטיפול למרות שהצורך בו חלף, יש להפסיקו. בקע סרעפתי אינו גורם סיכון לדימום ממערכת העיכול ובטח שלא בקע סרעפתי קטן (גם בקע מפשעתי לא), הוא יכול בהחלט לגרום לצרבות. לבסוף, בגיל המבוגר יש סיכון בנטילת מספר רב של תרופות בשל השפעות צולבות ותופעות לוואי. אכן כדאי להתייעץ עם רוקח קליני וגריאטר ולבחון אילו תרופות נחוצות ועל אילו אפשר לוותר על מנת לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי. השיקולים הנ"ל צריכים להלקח בחשבון כשתחליטו עם הרופא המטפל, שמכיר את כל מכלול המחלות של אביך ואת כל ההסטוריה הרפואית שלו, אם להפסיק או להמשיך את הטיפול. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
שאלת המשך ר 12/08/2020 16:19
  • שלום ד"ר. בהמשך לשאלתי זאת לגבי אבי. בעבר עקב אנזימי כבד גבוהים וגרד שיוחס לפניטואין לטיפול באפילפסיה (שהופסק ועברנו לקפרה) הומלץ על טיפול באורסוליט, מאז אנזימי הכבד היו בנורמה. בשבועיים האחרונים אלו כלל השינויים התרופתיים שבוצעו: 1) הפסקת לוסק 2) הפסקת אורסוליט 3) הפסקת דואודרט 4) הפסקת טלפסט 5) התחלת טיפול בפרומתאזין 12.5 בערבים לפני השינה. בבדיקות דם בתחילת חודש יוני 2020: ALBUMIN 3.9 LDH 365 AST 25 ALT 30 GGT 31 ALKP 121 בבדיקות דם שבועיים לאחר השינויים המתוארים מלפני יומיים: ALBMUMIN 3.62 LDH 461 AST 37 ALT 53 ALKP 122 שאר השורות בכימיה תקינות. בילירובין כללי 1.03 ישיר 0.2. CRP 0.31 ספירה תקינה. האם השינויים התרופתיים יכולים להסביר את העליה הקלה באנזימי הכבד, העליה ה"יפה" ב LDH והירידה המטאורית באלבומין (למרות שאבא מקבל אנשור וגלוצרנה והרבה חלבונים ותמיד הערך שלו היה סביב 3.9-4)? הפנימאי טוען שמדובר בחריגות קלות בבדיקה בודדת ומסרב להתרגש. אני מאוד מודאג. מה דעתך?

  • + הוסף תגובה
צרבת כרונית יוסי 11/08/2020 07:55
  • שלום אני סובל תקופה ארוכה מצרבת. בחודשים האחרונים הבעיה התגברה ואני מתעורר בבוקר עם תחושה של שריפה בגרון,ובהמשך היום תחושה של גוש בגרון. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצאו: בקע בסרעפת באורך 3 ס"מ, לשוניות רירית ורודה לגובה 5 ס"מ, ארוזיות זעירות באנטרום. טופלתי עם כדור אומפראזול וגם קונטרולוק ולא עזרו. האם במקרה שלי מומלץ ניתוח לתיקון הבקע?

  • + הוסף תגובה
צרבת עמידה לטיפול ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:28
  • שלום יוסי, צרבת היא בהחלט בעיה הפוגעת באיכות החיים. לרוב הטיפול בתרופות שהזכרת ממשפחת חוסמי תעלות המימן יעיל ומקל באופן משמעותי על התסמינים. הטיפול מפחית את הפרשת החומצה בקיבה וכך, גם כשיש ריפלוקס (עליה של תוכן הקיבה לושט), יש פחות תחושת צריבה. יכולות להיות מספר סיבות ליעילות פחותה של הטיפול התרופתי, למשל: - נטילה לא נכונה של הטיפול התרופתי - לעיתים תחושת הצריבה קשורה לריפלוקס לא חומצי (תוכן קיבה ללא חומצה שעולה לושט), או לתחושות אחרות. - לעיתים תחושת הצריבה אינה קשורה לריפלוקס כלל - הפרעה בתנועתיות הושט ניתן גם לעזור לטיפול התרופתי לטפל בריפלוקס על ידי הפחתת גורמי סיכון כמו: עישון, השמנת יתר ומאכלים מסויימים המגבירים ריפלוקס. לפני הפניה לניתוח יש לשקול את כל הסיבות לעיל. במידה ואכן יש צרבת עמידה לטיפול תרופתי והסיבות לעיל נבדקות, יש אכן יעילות לטיפול תרופתי. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
מידע נוסף לרופא יוסי 11/08/2020 09:11
  • את התרופות לקחתי לפי הנחיית הרופא ובמשך מס' חודשים כל אחת. אני מקפיד שנים על תזונה שלא מגבירה את הצרבת,לא מעשן ובמשקל 70 ק"ג. איך בודקים אם יש הפרעה בתנועתיות הושט? האם הממצאים שפרטתי מקודם מצדיקים ניתוח לתיקון הבקע? תודה

  • + הוסף תגובה
המשך תשובה ד"ר אייל הירש 11/08/2020 15:17
  • שלום יוסי, תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן יש ליטול בעיתוי הנכון ביחס למזון, במינון המתאים. בהמשך יש צורך לברר אם התחושות שלך באמת קשורות לצרבת על ידי ביצוע בדיקת PH (רמת חומציות) בושט, משם יש להמשיך לפי התוצאות. אם כל הממצאים יעידו על צרבת עמידה לטיפול תרופתי יש מקום לניתוח. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תודה יוסי 11/08/2020 16:40
ערכי GGTגבוהים מירי 11/08/2020 13:52
  • שלום, אני מירי בת 39. ערכי ה- GGT שלי גבוהים מאוד 200. ׁ(בדקנו גם 8 שנים אחורה- וגם שם זה היה גבוה מאוד!! בערך אותם ערכים) שלחו אותי לפיברוסקן- שיצא תקין (אין שחמת או כבד שומני) וכן US בטן עליונה שיצא תקין. איך אני ממשיכה מכאן? איך מורידים ערכים אלה? אני מבינה שזה יכול להעיד על כשל לבבי? מחלות כיס המרה? מה צריך לבדוק עכשיו?? אשמח לעזרה והכוונה בנושא...

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!