היפוך חשמלי ( Cardioversion ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום קרדיולוגיה


מטרת הניתוח 

עבור אנשים רבים הסובלים ממחלת לב, תרופות לבדן לא יחזירו הפרעת קצב למצב של קצב לב תקין. עבור אנשים אלה ייתכן שיידרש הליך המכונה היפוך לב או היפוך חשמלי בלב.

היפוך חשמלי הוא טיפול לקצב לב בלתי סדיר (הפרעת קצב). בטיפול של היפוך חשמלי משתמשים במכונה מיוחדת כדי לשלוח מטען חשמלי אל שריר הלב כדי להחזיר את הקצב לתקנו. ההליך מתקן את קצב ומהירות הלב לתקנן, דבר המאפשר ללב לשאוב ביתר יעילות.

היפוך חשמלי יכול לשמש לטיפול בסוגים רבים של קצב לב מהיר ו/או בלתי סדיר. לרוב, הוא משמש לטיפול בפרפור או רפרוף פרוזדורי. אבל היפוך חשמלי יכול גם לשמש לטיפול בטכיארדיה חדרית, עוד הפרעת קצב העלולה להוביל למצב מסוכן המכונה פרפור חדרי (אחד הגורמים למוות פתאומי מדום לב).


כיצד מבוצע ההיפוך החשמלי?

במהלך היפוך החשמלי, לבכם ולחץ הדם שלכם נמצאים תחת מעקב ואתם מקבלים חומר הרגעה מהיר פעולה. אז מועבר הלם חשמלי לחזה שלכם באמצעות מכשיר, המפסיק את קצב הלב הלא סדיר ומאפשר ללבכם לשוב לקצב תקין.

קרדיולוג עשוי לרשום לכם מדללי דם לתקופת-מה לפני ואחרי ההליך.

אצל אנשים מסוימים, ייתכן שיבוצע הליך חודרני במידה מתונה המכונה TEE (אקו ושט) לפני הליך של היפוך החשמלי בכדי לוודא שהלב נקי מקרישי דם. בדיקת ה-TEE מבוצעת על ידי בליעת צינור דק עם מצלמה בקצהו (מתמר) שאפשר להציבו כנגד דופן הלב האחורי.

היפוך חשמלי פנימי עשוי לשמש לטיפול באנשים שלבם לא שב לתקנו לאחר היפוך חיצוני. היפוך חשמלי פנימי פועל באמצעות העברת ההלם החשמלי דרך חוטי חשמל (קתתרים) המוצבים בלב עצמו.

מאחר שהמטופל מטושטש, ההלם אינו מורגש. טיפול מוצלח של היפוך חשמלי עשוי לדרוש מספר מכות חשמל.
מומחים



שאלות ותשובות לפי נושא היפוך חשמלי

בתחום
מדובר בהתכווצויות מוקדמות של החדר שמקורן אינו בגירוי החשמלי התקין, הנגרם על ידי קוצב העלייה הימנית. הן נצפות באופן נורמלי אצל אנשים, ואם אינן רבות מאוד ואינן רצופות, אין להן משמעות פתולוגית. ב...
אי-ספיקה של מסתם היא מצב שבו כאשר החדרים מתכווצים על מנת להזרים דם למחזור הדם, חלק מהדם חוזר בחזרה לעליות, כי סגירת המסתם בין העליות לבין החדרים אינה שלמה. יש לך אי-ספיקה קלה ביותר של המסתם המ...

פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דלקת חוזרת בקרום הלב לאחר החלפת מסתם אאורטלי י 26/09/2020 06:04
  • שלום.בת 62 ללא מחלות רקע.לפני 4 חודשים עברתי ניתוח החלפת מסתם אאורטאלי דו עלי.מאז עם הורדת הסטירואידים הופיע דלקת בקרום הלב.החזירו אותי לסטירואידים ושוב בירידה במינון (10 מג) בתוספת קולחיצין חזרו הכאבים....כבר פעם שלישית.

  • + הוסף תגובה
דלקת לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 30/09/2020 23:14
  • שלום רב, הינך מתארת מצב של דלקת קרום הלב לאחר ניתוח (PPS) הטיפול שהינך מקבלת בהחלט מקובל על אף שלחלק מהתרופות עלולות להיות תופעות לוואי. עלייך לשמור על קשר רציף עם המנתח על מנת לאמוד את המצב באופן קבוע על מנת לעבור את התקופה הזו. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
טיפול בליפידים גבוהים פיני 16/09/2020 19:20
  • ד"ר נכבד קיימות שתי תרופות להורדת כולסטרול בזריקה. רפאטה ופרלואנט. מה ההבדל בין שתיהן?ובמה מתחשבים כשמחליטים על בחירת טיפול באחת מהן. בתודה על תשובתך המלומדת.

  • + הוסף תגובה
תרופות להיפרכולסטרולמיה (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 25/09/2020 16:02
  • פיני שלום, שתי התרופות נמנות בקבוצה חדשה של תרופות המעכבות את החלבון PCSK-9 ולכן גורמות לירידה בכולסטרול בדם. ההבדל העיקרי הינו בהתוויה: רפאטה- פחות חזקה מפראלואנט במטופלים עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה ועם רמות LDL (כולסטרול רע) גבוהות. מאידך- רפאטה יעילה יותר במטופלים עם היפרכוסטרולמיה משפחתית. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל (ואולי אפילו לליפידולוג בהתוויה המתאימה) על מנת להתאים את הטיפול הספציפי עבורך. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
פצע שאינו נרפא לאחר החלפת מסתם אורטלי יוסי 10/09/2020 21:13
  • שלום, מזה 4 חודשים עברתי ניתוח להחלפת מסתם. הפצע שלי מאד עיקש בהתחלה היה לי מידי בוקר דימום מאד עדין. הלכתי למרפאת פצעים בבית החולים שם הכירורג ניקה מבפנים ונתן לי אנטיביוטיקה 500 מג פיברודקס. לצערי לא ידעתי שאין לערבב אותה עם מוצרי חלב. וכן אני הולך מידי בוקר כ50 דקות. הלאחר 3 שבועות הפצי אמנם לא דיימם אבל התרחב מאד. הלכתי שוב לבי״ח ושם רק הוסיפו לי על האנטיביוטיקה אוגמנטין 875 מג. שאלתי - האם כדאי לי להמשיך ללכת מידי בוקר? מה איני עושה נכון? האם יש צורך בבדיקה כלשהי נוספת? תודה רב

  • + הוסף תגובה
פצע לאחר ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 13/09/2020 21:36
  • יוסי שלום, 4 חודשים לאחר הניתוח זה פרק זמן יחסית ארוך ולכן אני נוטה להתייחס לסיפורך בצורה מחמירה. כפי שתיארת- הפרשות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יכולות להיות בגדר הנורמה בשל סיבות מרובות. אינך מתאר את הפצע לפרוטרות אך בין השורות אני מבין שישנו פתח מסוים, די רחב, קרי- מקום בו העור אינו מחובר ומשם יוצאת ההפרשה. חשוב להבין מספר נקודות- 1) האם נעשה CT חזה בנקודת זמן כלשהי לאחר הניתוח? 2) האם נלקחו תרביות? 3) האם בבדיקה גופנית עצם בית החזה יציבה? 4) האם בצילומי החזה יש תפליט פלאורלי (נוזל מסביב לאחת הריאות)? 5) האם יש נוזל מסביב ללב באקו? עלייך לפנות למנתח וכן לקרדיולוג המטפל על מנת לאמוד את מצבך ולהתוות את הטיפול מכאן. רק הגורמים הנ״ל יכולים להמליץ על המשך פעילות גופנית. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תגובתי יוסי 13/09/2020 23:37
  • לא עשו לי סיטי. אין לי יותר הפרשות כי אני עם 2 האנטיביוטיקה שרשמתי בשאלתי, הפצע די גדול ועבה, מסביבו יש אודם. מוזר,כשהלכנו למחלקת פצעים בפעם ה1 היתה התחייבות לתרבית שלא נעשתה וכן לא נתנו לי סיכום ביקור- לו הייתי זקוק להתחייבות בביקורי בפעם ה2. כשהייתי בפעם השניה ביקשתי ונתנו לי מסמך בכתב ממש לא מובן בכתב קשה לקריאה ולא קיבלתי סיכום ביקור בפעם השניה. ביקור זה הסתיים בבדיקה חיצונית ובמתן תוספת לאנטיביוטיקה ה1. לא נעשו לי שום בדיקות או צילומים מאז.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!