השתלת קוצב לב ( Pacemaker Implantation ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום קרדיולוגיה

קוצב לב הוא מכשיר אלקטרוני שתפקידו לשלוח אותות חשמליים ללב בכדי לדאוג שיפעם בקצב סדיר. הלב מתפקד כמשאבה עשויה שריר, אשר נשלטת ע"י אותות חשמליים שמקורם בתאים מיוחדים בלב. הפרעה של אותות חשמליים אלו, מביאה לקצב לב איטי מדי או מהיר מדי, או לפעימות לא סדירות של קצב פעימות הלב, מה שמצריך השתלת קוצב לב חיצוני. השתלת קוצב לב היא תהליך פשוט יחסית: המחולל מושתל מתחת לעור ליד עצם הבריח בצד השמאלי של החזה. בדרך כלל המחולל מחובר ללב דרך כלי דם ראשי באמצעות סיב אלקטרוני גמיש .


צילום חזה לאחר השתלת קוצב לב


ישנם סוגים שונים של קוצבי לב המשמשים לטיפול בהפרעות שונות:

• קוצב לב -דו-לשכתי (קוצב לב רגיל) – תפקידו להגביר קצב לב איטי, כאשר שתי אלקטרודות מוחדרות ללב, אחת בעליה ואחת בחדר (בחלקו העליון והתחתון של הלב). 

• קוצב לב דו-חדרי - משמש לטיפול בחולים עם אי ספיקת לב חמורה. הקוצב מחובר עם שלוש אלקטרודות: אחת לעליה הימנית, שנייה לחדר הימני ושלישית ממוקמת בחדר השמאלי של הלב.

• דפיברילטור - סוג נוסף ומשוכלל של קוצב לב, שתפקידו לשלוט בקצב לב מהיר שיכול להוביל לדום לב. מערכת זו מושתלת באופן דומה לזה של קוצב לב רגיל. המערכת מנתרת את קצב הלב, וכאשר מזוהה הפרעת קצב מהירה, נשלח שוק חשמלי ללב אשר מחזיר את קצב פעימות הלב לקצב סדיר .




מתי מתבצעת השתלת קוצב לב?

קצב פעימות הלב מוגדר ע"י קבוצת תאים מיוחדת בלב – SA node, אשר מחוללת אותות חשמליים הנשלחים לתאי השריר בעליות הלב (חלקו העליון של הלב) ומגיעים לקבוצת תאים מיוחדת הממוקמת בין העליות לחדרים – AV node, אשר דואגים להעביר בתזמון הנכון את האות החשמלית לחדרי הלב (חלקו התחתון של הלב). תקלות שונות במערכת יוצרות הפרעות קצב שונות הדורשות השתלת קוצב לב או דפיברילטור. 

תסמונת הסינוס החולה – מצב בו ה-SA node, קבוצת התאים אשר מחוללת את האותות החשמליים ופקודה על קביעת קצב פעימות הלב, לא מתפקדת כראוי. מצב זה מוביל לקצב לב איטי מדי, מהיר מידי, או שילוב של השתיים (קצב מהיר ואז איטי ולהפך)

פרפור עליות – מצב הגורם ללב לפעום בקצב לא סדיר. בדרך כלל יוגדר כאשר קצב הלב עולה על 100 פעימות בדקה (לרוב 140 פעימות בדקה ויותר). ברוב המקרים ניתן לטפל במצב זה באמצעות תרופות, אך חלק מהאנשים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי עשויים להפיק תועלת מהשתלת קוצב לב חיצוני. אנשים הסובלים מפרפור עליות יכולים לסבול לסירוגין ממקבצים של פעימות איטיות מהרגיל – במקרים אלו בדרך כלל יומלץ על השתלת קוצב לב חיצוני.

חסם הולכה של הקוצב המשני (Heart block, AV block) – מצב זה נגרם כאשר האות החשמלי מהקוצב הראשי (SA node) מתעכב או כלל אינו מגיעה לקוצב המשני (AV node). השתלת קוצב לב במצבים אלו מתבצעת לרוב כאשר ישנם תסמינים מדאיגים.

דום לב – דפיברילטור נדרש לשם מניעה של דום לב, מצב בו ההולכה החשמלית בלב משובשת באופן כל-כך חמור, שהלב מפסיק לפעום. דפיברילטור מושתל יכול לזהות את סוג האותות החשמליים מהלב אשר עשויים להוביל למצב של דום לב, ולשלוח שוק חשמלי חזק, ש"מאפס" את הלב, ואמור להסדיר את קצב פעימות הלב .

הכנות לניתוח

כחלק מההכנה לניתוח השתלת קוצב לב, ראשית יש לבדוק את כשירות המטופל לניתוח. לשם כך יבוצעו סידרה של בדיקות דם ובדיקת ECG, ימולא שאלון לגבי מצב הבריאות הכללית ומחלות לב, מחלות וניתוחים שהיו בעבר ותגובות שונות לחומרי הרדמה. כמו כן, צעדים לשיפור הבריאות והכושר הגופני מומלצים לפני הניתוח, כמו הפסקת מעישון, מעבר לתזונה בריאה, התחלה של תכנית אימונים קבועה וכו', וזאת על-מנת לזרז את תהליך ההחלמה מהניתוח ולהפחית את הסיכון לסיבוכים. כמו כן יהיה צורך בצום של מספר שעות לפני תחילת הניתוח .


בזמן הניתוח

ניתוח השתלת קוצב לב מבוצע בחדר צנתורים תחת הרדמה מקומית. חדר הצנתורים הוא חדר סטרילי המכיל את המכשור הנדרש לשם ביצוע הפעולה. מדובר בניתוח קטן יחסית, שבמהלכו מבוצע חתך באורך של מספר סנטימטרים, בדרך כלל באזור החזה הסמוך לכתף. לאחר ביצוע החתך, מוחדרת אלקטרודה או אלקטרודות, תלוי בסוג הקוצב המושתל, לתוך וריד הנמצא סמוך לאזור ההשתלה, ומשם ללב. על-מנת למצוא את המיקום המתאים לאלקטרודות, נעשה שימוש בין היתר במכשיר רנטגן הנמצא בחדר הצנתורים. 

הניתוח אורך בין שעה לשעתיים, בהתאם לסוג הקוצב, מספר האלקטרודות המושתלות ועוד. חשוב לדעת כי לאורך כל הניתוח, שלרוב נעשה תחת הרדמה מקומית בלבד, יש להישאר שכובים ללא תנועה.



לאחר הניתוח

האשפוז שלאחר הניתוח אורך לרוב עד יומיים, במהלכו יעקבו אחרי קצב פעימות הלב והחלמת פצע הניתוח. תחילה יש להימנע מתזוזה של האזור בו הושתל הקוצב. לאחר מספר שעות ההרדמה המקומית צפויה לחלוף, ולכן כאב וחוסר נוחות עשויים להופיע. לאחר השחרור מבית החולים יומלץ על מנוחה בבית. הכאב צפוי לחלוף באופן הדרגתי. חזרה לפעילות תתבצע באופן הדרגתי. הנעה של הכתף בצד בו הושתל הקוצב באופן זהיר מומלצת על-מנת להימנע מסיבוכים שנובעים מחוסר תזוזה ממושך של הכתף, אם כי יש להימנע מפעילות מאומצת עד להוצאת התפרים.

עם הופעת הסימנים הבאים יש לפנות לרופא המטפל במרפאת קוצבים:

• הופעת תסמינים שהיו לפני השתלת קוצב הלב, כגון סחרחורות, התעלפויות, דפיקות לב איטיות או מהירות (גם במידה לא היו לפני ההשתלה).

חום של מעל 38 מעלות.

• סימני דלקת באזור הניתוח – נפיחות, אודם, כאב או הפרשות.

• הפרעות בנשימה.

• ירידת דופק מתחת לקצב הפעימות המינימלי שנקבע ע"י הרופא.

• בצקות ברגליים או ביד בצד שבו הושתל הקוצב.

• כאבים בחזה.

• שיהוקים תכופים .



סיכונים 

כמו כל ניתוח, גם השתלת קוצב לב כרוכה בסיכונים מסוימים. 

קרישי דם – קריש דם יכול להתפתח באחד מהוורידים ביד בצד בו הושתל הקוצב. קריש יגרום לנפיחות של היד, אך לרוב הקריש חולף לאחר מספר ימים, ולא גורם לבעיה משמעותית.

זיהום בקוצב הלב – זיהום עשוי להתפתח בטווח של השנה הראשונה מההשתלה. הסימנים כוללים חום גבוהה של 38 מעלות או יותר, כאב, נפיחות ואודם באזור בו הושתל הקוצב. לרוב, הטיפול הדרוש הוא טיפול אנטיביוטי משולב וניתוח להוצאת הקוצב המזוהם, והחלפתו.

דליפת אוויר – משום שהאלקטרודות של קוצב הלב מוחדרות דרך וורידים אשר חולפים בסמוך לריאות, יש סיכון לדליפה של אוויר מהראות במידה והווריד נוקב בטעות במהלך הניתוח. אוויר יכול לדלוף לחלל החזה ולגרום לחזה אוויר (pneumothorax). ברוב המקרים הדליפה היא מינימלית, ונספגת מעצמה בלי טיפול.

בעיות בקוצב לב חיצוני – כמו כל מכשיר אלקטרוני, גם בקוצב לב עשויות להופיע תקלות. פגיעה בתפקוד הקוצב עשויה לקרות במקרים הבאים:

• האלקטרודה יוצאת ממקומה.

• הבטרייה של המחולל כושלת.

• חלה פגיעה במעגלים החשמליים של הקוצב כתוצאה מחשיפה לשדה מגנטי חזק.

• תכנות שך קוצב הלב לקוי. 

סימנים המצביעים על כשל של קוצב לב הם תחושת דופק מהיר או איטי מידי, סחרחורות, גיהוקים או התעלפויות. יש צורך בטיפול מידי במידה ויש בעיה בתפקוד הקוצב .




תוצאות הניתוח

מדי מספר חודשים יש לבצע ביקורות על-מנת לאבחן ולמנוע תקלות בתפקוד הקוצב, וכדי לקבוע את מועד החלפתו של הקוצב, כאשר בדרך כלל מדובר בטווח זמן של בין 5-10 שנים ממועד ההשתלה. בנוסף, מטרתן של ביקורות תכופות אלו היא לשנות את נתוני הקוצב במידת הצורך, בהתאם לצרכי המטופל. כל אדם בו הושתל קוצב לב חיצוני, נדרש לנשוא עליו כרטיס זיהוי המפרט את נתוני הקוצב, כולל עדכונים על כל שינוי הנעשה בנתוני הקוצב במהלך הביקורת התקופתית.

לאחר שלושה שבועות של החלמה, ניתן לחזור לפעילות גופנית עם מספר מגבלות, בהן הימנעות מספורט שעלול להיות כרוך בזעזועים באזור הכתף (היכן שהושתל הקוצב). במרבית המקרים, ניתן לחזור לכל פעילות גופנית אליה מורגלים עוד לפני השתלת קוצב הלב, אך רק במידה ומרגישים טוב. חשוב לחזור לפעילות הגופנית באופן הדרגתי, ולהיוועץ ברופא המטפל לפני החזרה. כמו כן, אין הגבלה על פעילות מינית לאחר תקופת ההחלמה. 

בתוך שבוע מההשתלה ניתן לחזור לנהוג ולעבוד, כל עוד אין דרישה למאמץ פיזי ניכר. במידה ויש חשש לחשיפה לשדות מגנטיים, מכונות חשמליות, תחנות כוח חשמלי, משדרים חזקים, או אנטנות באזור העבודה, יש להיוועץ ברופא לגבי החזרה לעבודה. כל עוד המכשירים המצויים בסביבה של הקוצב תקינים, לא אמורה להיות להם השפעה על תפקודו של קוצב מודרני. יש לשים לב למכשירים מיוחדים הידועים כמשפיעים על פעילות הקוצב, מכשירים הפועלים במתח גבוה ובשדות מגנטיים חזקים. טכנאי של החברה המייצרת את קוצב הלב צריך לבדוק את המכשיר המדובר בכדי שאפשר יהיה להמשיך לעבוד אתו במידת הצורך. 

בנוסף, ישנים מספר טיפולים ומכשירים רפואיים שעשויים לפגוע בפעילות קוצב לב, ועל כן יש להביא לידיעת המטפל את הימצאות הקוצב, לצורך בחינה של אפשרויות הטיפול בהתאם.

לעיתים תיתכן תזוזה של הקוצב מתחת לעור באזור בו הושתל. במקרים אלו, על הרופא המטפל לשקול התערבות .


מומחים


מאמרים לפי נושא השתלת קוצב לב

מאמרים נוספים בתחום
שבץ מוחי, מחלות לב או התקף לב כרוכים בגורמי סיכון לא מעטים. לא את כולם אפשר למנוע באופן מוחלט, אבל שינויים באורח החיים, במיוחד תזונה נכונה, הפסקת עישון והורדת הלחץ הנפשי, יכולים בהחלט לתרום למניעה של ...
מחקר המתפרסם בגליון האחרון של ה Circulation מוצא כי גברים הנוטים להגיב בכעס ובעוינות למצבים שונים הם בעלי סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים ולמוות. במצב של פרפור פרוזדורים, הלב פועם בקצב מהיר מדי (...

שאלות ותשובות לפי נושא השתלת קוצב לב

בתחום
קיימים מספר סוגים של קוצבים , על פי הצורך הטיפולי הנדרש, לפי הפרעת הקצב ממנה המטופל סובל. קוצב קבוע- אינו מסונכרן לרמת הפעילות החשמלית הבסיסית ששריר הלב מייצר באופן עצמאי, ובעצם נותן אות חשמלי קב...
התשובה היא לא. מכשירים לגילוי מתכות כמו אלו המצויים בכניסה למקומות ציבוריים, או בשדות תעופה, אינם יכולים לפגוע בפעילות תקינה של הקוצב. עם זאת, מומלץ להתריע את הבודק הביטחוני מראש, ולומר לו כי את/ה נוש...

פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לחץ דם שלום 23/03/2020 14:01
  • שלום וברכה רציתי לדעת אני בן 20+ והרופא מסתפק האם יש לי לחץ דם או שזה חלוק הלבן שברגע שאני רואה מד לחץ דם אני מתחיל לישתגע ההיתי צריך לעשות בדיקות לראות אך עדין לא עשיתי מזה אומר לגבי קורונה ולחץ דם לצעירים האם זה נחשב מי הקבוצות סיכון שצריך ליזהר כמו מבוגרים או שזה פחות מסוכן מי מבוגרים

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:52
  • היי שלום, מעטים מאוד יחסית האנשים בגילאי ה-20 שסובלים מיתר לחץ דם. בקבוצה זאת גם כאלה שסובלים מל״ד גבוה, הדבר לא פעם נובע מסיבות אחרות שחשוב לבדוק ולשלול אותן. בגלל שהנושא הוא נושא חדש אין ממש מידע על מה שסיכון של בן 20+ עם יתר לחץ דם אבל במקומך לא הייתי חושב על הקורונה בכלל. הסיכון שלך, גם אם טיפה גבוה יותר, עדיין קטן מאוד אבל אם חלילה יש משהו בגוף שלמשל מפריש הורמונים שמעלים לחץ דם, ולא מגלים אותו בזמן, זה עלול להיות מסוכן. בקיצור. חשוב לעשות בירור מלא ולהבין האם בכלל יש יתר לחץ דם ואם יש, מה יכולה להיות הסיבה שלו.

  • + הוסף תגובה
דליפה קלה-בינונית וקורונה ארתורו 19/03/2020 18:31
  • שלום רב, יש לי דליפה קלה עד בינונית במסתם המיטראלי. הדליפה יציבה ומולדת - נובעת ממבנה מסתם מוארך. קראתי שמכיוון שהוירוס תוקף את הלב, אנשים בעלי בעיות דליפה שבאופן רגיל נסבלות עלולים להינזק מהמחלה. האם אני נחשב בקבוצת סיכון שצריכה לנקוט בזהירות יתר נגד הידבקות בוירוס הקורונה? תודה האבחנה שלי: Mitral Regurgitation non-rheumatic Mild-Moderate MR LA32mm MVP Posterior Leaflet > Ant with mild-moderate MR

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:45
  • ארתורו שלום, הוירוס תוקף בעיקר את הריאות. אנשים עם מחלות לב אכן נמצאים בסיכון מוגבר אך אין עדיין נתונים לכמת את הסיכון המוגבר בכל סוג של מחלת לב. הבעיה שאתה סובל ממנה היא בעיה קלה בסה״כ. כמו כל אזרח במדינה, ממליץ גם לך לשמור על הכללים וההוראות בקפדנות, ללא קשר לרמת הסיכון שלך.

  • + הוסף תגובה
הפרעת קצב לב יפעת 19/03/2020 12:52
  • היי שלום רב אני יפעת בת 23 לאחרונה עברתי ניתוח כריתת כיס מרה בעקבות אבנים ואני אחרי לידה 4 חודשים, בחודשיים האחרונים אני חשה פעימת לב מוזרה כל כמה דקות בעיקר בשעות הלילה כאילו קופץ הלב וזה מאוד מלחיץ אותי. יש לציין שאני בכלל לא פעילה גופנית מאז תחילת ההריון. אשמח לייעוץ תודה.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 26/03/2020 10:42
  • היי יפעת, סליחה על התגובה המאוחרת, תקופה עמוסה. מה שאת מתארת מתאים מאוד ל״פעימות מוקדמות״ שהינן תופעה מאוד רווחת וברוב המוחלט של המקרים חסרת כל סיכון או משמעות למעט העובדה כי יכולה להפריע לאנשים מסויימים. מומלץ לעשות בירור בסיסי שכולל אקו לב (לראות שהלב תקין מבחינת מבנה ותפקוד), בדיקת הולטר (מקליטה 24 שעות את קצב הלב ומכמתת את הפעימות הללו) ומבחן מאמץ לראות מה קורה בזמן מאמץ מבחינת קצב הלב והפעימות. בהנחה שאין לך סיפור משפחתי של מוות פתאומי ולא היו ארועי התעלפות בלתי מוסברים בזמן האחרון, אין שום דחיפות בעניין. ניתן להשלים את הבירור לאחר שענייני הקורונה יכנסו לשליטה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!