ניתוח כיס מרה ( Cholecystectomy (Gallstone (Removal Surgery ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום כירורגיה

 מטרת הניתוח

ניתוח כיס מרה מטרתו הסרת כיס המרה, לרוב בשל קיום אבני מרה (gallstones) סימפטומטיות, כלומר הגורמות להופעת כאבים, אי נוחות, חסימה של דרכי המרה או דלקת בכיס המרה. אבנים בכיס המרה מהוות את הסיבה השכיחה ביותר לכריתת כיס המרה.

כיס המרה מהווה מאגר חומצות מרה במערכת העיכול, אשר "נשפכות" אל דרכי המרה ואל הכבד, או אל המעי, על מנת לעזור בספיגה של שומנים מהמזון אל זרם הדם.

אבני מרה נוצרות עקב הצטברות של משקעים, לעיתים של כולסטרול, סידן ופיגמנט בכיס המרה.
לרוב אבני המרה אינן גורמות לסימפטומים, אולם כאשר אחת האבנים "נתקעת" בפתח כיס המרה או בצינור המרה, היא גורמת לכאבים חזקים, צהבת והצטברות חיידקים, אשר יכולה לגרום לדלקת חריפה של כיס המרה. הטיפול בדלקת של כיס המרה הוא טיפול משולב אנטיביוטי + ניתוחי.

ניתוח כיס המרה לרוב מבוצע כיום הן בארץ והן בעולם בשיטה הלפרוסקופית, כלומר ע"י ביצוע שלושה חתכים קטנים בבטן, החדרת מכשיר ארוך וצר שבקצהו מצלמה זעירה, המאפשרת לראות על גבי מסך את חלל הבטן, וניתוק כיס המרה ממקומו ע"י מכשור מתאים.

אפשרות נוספת לביצוע ניתוח כריתת כיס מרה היא ע"י ניתוח פתוח - פתיחת דופן הבטן בעזרת חתך גדול יותר, והוצאת כיס המרה. גישה פתוחה מועדפת כאשר ישנו חשש לממאירות.



הכנה לניתוח


לרוב לפני ניתוח כיס מרה ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים, על מנת להפחית את כמות הדלקת המקומית ולהפחית כך את סכנת הזיהום בניתוח. בדיקות דם שנעשות לפני הניתוח הן לרוב ספירת דם, בדיקת כימיה בדם, תפקודי קרישה, בדיקת שתן, תפקודי כבד וכליה, ורמת בילירובין בדם. בדיקות הדמיה שלעיתים עושים הם צילום בטן ריק (לשלול נקב של כיס המרה), אולטראסאונד דרכי מרה, מיפוי דרכי המרה ולעיתים CT.

ניתוח כיס מרה מבוצע תחת הרדמה כללית, ויש להיוועץ עם הרופא לגבי תרופות שיש להפסיקן מספר ימים לפני, כמו גם לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.


תהליך הניתוח


ניתוח כיס מרה מבוצע ע"י כירורג כללי. בניתוח לפרוסקופי, יבוצע חיטוי של אזור הבטן, ולאחריו כאמור 4 חתכים קטנים (כ-1-3 ס"מ) באזור הבטן- בקרבת הטבור, ובמקומות נוספים סביב כיס המרה, דרכם יחדירו את זרועות הלפרוסקופ. בהמשך חלל הבטן יורחב באמצעות החדרת גז דרך הפתחים, על מנת לאפשר ראיה טובה של כל איברי הבטן דרך מכשיר הלפרוסקופ על גבי מסך הטלוויזיה.

בניתוח פתוח, יבוצע חתך אחד ארוך יותר בדופן הבטן הימנית העליונה, עד לכניסה לחלל הבטן.

לאחר שהמנתח יבצע סקירה של חלל הבטן, יאותר כיס המרה, וינותק מאספקת הדם שלו ומצינור המרה (bile duct). בהמשך ינותק כיס המרה ויוצא דרך אחד הפתחים. במהלך הניתוח בודקים באמצעות חומר ניגוד את צינורות המרה, לוודא כי אין אבנים שעלולות לחסום את דרכי המרה. במידה ומתגלות אבנים נוספות, מוציאים גם אותן בניתוח.

בסיום ניתוח כיס מרה, תופרים את דופן הבטן, והחתכים נתפרים ונחבשים. משך הניתוח כשעה-שעתיים.



סיכונים בניתוח



סיכונים כלליים בניתוחים:



זיהום בפצע הניתוח
- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, עד לדופן וחלל הבטן. לעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.


דימום-
בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בעצירתו באמצעים ניתוחיים (ניתוח חוזר לצריבה או קשירת כלי הדם המדמם).


צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח. בניתוח לפרוסקופי החתכים הם קטנים, ורקמת הצלקת הנוצרת היא לרוב מזערית.


סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). הרדמה אפידורלית גורמת לעיתים תכופות להתכווצויות שרירים קלות חולפות או כאבי ראש, ולעיתים נדירות מאד לתגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).



סיכונים ספציפיים של ניתוח כיס מרה:



פגיעה במעי או בכבד- עקב הסמיכות לאזור כיס המרה, נדיר.


פגיעה בצינור המרה- יכולה לגרום לשפיכת תוכן מרה לחלל הבטן אשר גורם לדלקת כימית של קרום הצפק.


פגיעה בסרעפת- בשל הקרבה שלה לאזור הניתוח.


אלרגיה לחומר ניגוד- יכולה לגרום לאי ספיקת כליות.



הטיפול אחרי הניתוח


לרוב נדרשת השגחה באשפוז למשך 24-48 לאחר ניתוח כיס מרה לפרוסקופי. התפרים יוצאו לאחר כשבוע.
זמן ההחלמה לאחר הניתוח הוא יחסית מהיר, מאחר ומדובר בניתוח זעיר-פולשני, הגורם לפחות כאבים ולפחות זמן אשפוז. ההחלמה מניתוח פתוח ארוכה יותר.

במידה וישנם כאבים, ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

במידה וישנם כאבים שאינם חולפים למרות השימוש במשככי כאבים, עליית חום, אי מתן שתן, קוצר נשימה, דימום חזק או הפרשות מוגלתיות מהחתך הניתוחי, יש לפנות בהקדם לרופא.


המאמר נכתב ע"י ד"ר אפרת סולומון



מאמרים לפי נושא ניתוח כיס מרה

כיס המרה אחראי לאגירת נוזלי מרה שמשוחררים למערכת העיכול ומסייעים בתהליך העיכול, בעיקר של השומנים. לעתים, מצטברים בכיס המרה אבנים, גבישים נוקשים הגורמים לכאב באזור הימני-עליון של הבטן. תופעה זו מכונה א...
כיס המרה הינו איבר קטן, דמוי שק אשר נמצא מתחת לכבד ובתוכו מאוחסנת המרה, נוזל הנוצר על ידי הגוף ומכיל מלחים שמסייעים לפירוק השומן במעיים. בקרב הסובלים מבעיות בחילוף החומרים בגוף, עשויים להצטבר משק...

שאלות ותשובות לפי נושא ניתוח כיס מרה

בתחום
לניתוח הלפרוסקופי מספר יתרונות בולטים על פני הניתוח הפתוח לכריתת כיס המרה: ראשית, צמצום הנזק לרקמה בשל החתכים הקטנים יחסית, אשר מפחיתים משמעותית את מידת הזיהומים, הדימומים והטראומה המקומית לרק...
התוויות נגד לביצוע ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה הן למשל- חוסר זיהוי אנטומי מספק, בשל קיום שונות אנטומית אצל מטופלים מסוימים (שונות זו נפוצה יחסית בדרכי המרה וישנן הרבה ואריאציות). סיבה נוספת לבצ...

פורומים, מחלות שד וכירורגיה של השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ממצאי MRI האם להקדים תורי מעקב? שולה 11/10/2019 03:12
  • ברקע:אחות ו 2 סבתות חלו בסרטן השד. ממוגרפיה לפני 8 חודשים שד סמיך דרגה 3. תוצאות MRI 25.9.19: צפיפות רקמתית דרגה C. צביעת רקע של בלוטות השד (BPE (מסוג symmetric, punctate, mild. שד ימין: .ללא פתולוגי Non Mass Enhancement או Mass ללא מוקד צביעה מחוץ לבלוטת השד. ציסטות מרובות. שד שמאל: הרחבה מתונה אזורית של צינוריות עם Enhancement Mass Non Canalar ברביע תחתון פנימי (שעה 7­6 (לאורך כ­14 מ"מ, בכ­50 מ"מ מהפיטמה = 4B BIRADS. ללא גוש חריג. ללא מוקד צביעה מחוץ לבלוטת השד. ללא ציסטה או קולקציה. ללא עיבוי עורי או ממצא חריג בפיטמה דו"צ. בלוטות לימפה לא מוגדלות בבתי השחי. שרירי דופן הטורקלי תקינים דו"צ. לסיכום: שד ימין: ללא ממצא חשוד = 2 BIRADS. שד שמאל: כמתואר, 4B BIRADS, לקורלציה עם US look 2nd ולשקול ביופסיה תחת MRI במידה וה­US תקין. *שאלתי* מה זה אומר? ו... התורים הבאים שלי לאולטרסאונד, כירורג וממוגרפיה בסוף דצמבר האם יש משהו דחוף? להקדים את התורים?

  • + הוסף תגובה
תוצאות בדיקות לא קורלטיביות אביביתוש 06/10/2019 14:12
  • הי אני בת 41.5 עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד שחלה ערמונית ומעי…נמצאת כרגע בבירור בנוגע לגושים שאחד מהם נימוש והשני התגלה בבדיקת mri אליה נשלחתי עקב ממצאים משתנים בממוגרפיה וus , ורקמת שדיים פיברוגונדולרית הטרוגנית birads c, בmri נמצאו 2 גידולים בצד שמאל האחד מוגדר ב-mri כ- birads 3 והשני birads 4… עקב כך נשלחתי לבדיקת אולטראסאונד מכוון בנוכחות רופאה שלאחריו הייתי אמורה לקבוע תור לביופסיה... יצאתי משם ממש מבולבלת , הרופאה שהיתה אמורה להיות נוכחת , לא היתה נוכחת, ממצא אחד מבין השניים החשוד יותר לא נראה בוודאות , והרדיולגית אמרה מספר פעמים שאולי ,כנראה שהיא רואה את הממצא אבל ניכר היה שהיא לא בטוחה... לאחר מכן חזרה ואמרה שרופאה ראתה את האולטראסאונד וכפי הנראה אין צורך בביופסיה (על אף ש-mri- ניתן ציון של birads 4 מה שמצריך ביופסיה ) ושאצטרך רק להיות במעקב. הייתי רוצה לדעת האם מישהי מכן עברה משהו דומה? האם ההחלטה הסופית היא של הרדיולוגית והרופאה שלטענתה עברה על הבדיקה או של הכירורג שד שאצלו אני במעקב ? האם לדעתך ניתן לסמוך על הבדיקה הזאת למרות התחושות שלי ? והאם יש לי זכות לדרוש ביופסיה ? אני מרגישה שהבדיקה הזאת בוצעה באופן לא מספיק מדוייק ומקצועי ואני ממש לחוצה אשמח לדעת מה באפשרותי לעשות ?

  • + הוסף תגובה
בלוטת לימפה שרית 03/10/2019 23:14
  • עשיתי אולטרסאונד רקמות רכות בחודש 9.19 ויצא שיש לי בלוטת לימפה בגודל 10 מ''מ מראה תקין. האם הבלוטה אמורה להיעלם ?? אם לא נעלמת ונשארת באותו גודל צורה האם תקין ואין ממה לחשוש. האם הבלוטה אמורה להיעלם?? כל כמה זמן צריך לעשות בדיקה לבדוק את הגודל שלה?? תודה רבה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!