ניתוח אשך טמיר ( Orchiopexy for Undescended Testes ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום אורולוגיה

מטרת הניתוח

ניתוח אשך טמיר מטרתו קיבוע לשק האשכים של אשך, אשר לא צנח אל תוך השק כראוי (ולכן נקרא "אשך טמיר"). 

לרוב ניתוח אשך טמיר מתבצע בתינוקות או ילדים קטנים, אשר נולדו עם אשך או זוג אשכים שלא צנחו אל תוך שק האשכים בזמן. מצב זה הינו נפוץ ביותר, וקורה אצל 3-5% מהיילודים הזכרים. האשך אשר אמור היה לרדת דרך התעלה המפשעתית מדופן הבטן, בזמן ההתפתחות העוברית, נעצר בדרכו, ומצוי באזור אחר בחלל האגן, המפשעה או הבטן.

במידה וירידת האשך אינה מתרחשת מעצמה עד גיל חצי שנה- שנה, מצב זה דורש תיקון ניתוחי, שכן לו השלכות ארוכות טווח, כדוגמת: הגברת הסיכון בהתפתחות של סרטן אשכים , אי-פריון, בקע של שק האשכים או תסביב אשכים בגיל מאוחר יותר ופגיעה טראומתית באשך. 

מסיבות אלו ועוד, רצוי לבצע את הניתוח להורדה וקיבוע של האשך בשק בעיתוי מוקדם ככל הניתן.

במקרים מסוימים בבגרות, ניתוח הקיבוע מבוצע ניתוח אשך טמיר מנסיבות חירום אורולוגיות, לטיפול בתסביב אשכים (testicular torsion), מצב שבו האשך מתפתל סביב עצמו או סביב צינורית הזרע, ויכול לגרום להרס אספקת הדם לאשך.

ניתוח אשך טמיר יכול להיות מבוצע בצורה "פתוחה" ע"י ביצוע חתך בטני/מפשעתי, או באופן לפרוסקופי, ע"י החדרת מכשור זעיר אל תוך חלל הבטן/האגן, איתור האשך הטמיר וקיבועו בשק.


הכנה לניתוח

בדיקות דם שנעשות לפני ניתוח אשך טמיר הן לרוב ספירת דם, בדיקת כימיה בדם, תפקודי קרישה, בדיקת שתן ותפקודי כליה. בדיקת ההדמיה העיקרית שיש לבצע לפני הניתוח היא בדיקת אולטרא-סאונד של הבטן והאגן, על מנת למקם את האשך במדויק, ולוודא כי לא קיימות פתולוגיות נוספות אשר דורשות תיקון, כגון בקע מפשעתי וכד'. 

ניתוח אשך טמיר מבוצע תחת הרדמה כללית, ויש להיוועץ עם הרופא לגבי תרופות שיש להפסיקן מספר ימים לפני, במידה והתינוק/ הילד נוטל תרופות. בנוסף, יש לשמור על צום מלא של 6 שעות לפני הניתוח (למעט מעט מים).

תהליך הניתוח

ניתוח אשך טמיר מבוצע ע"י כירורג או אורולוג ילדים.

במידה והאשך אינו נמצא ע"י מישוש חיצוני, יעזרו בניתוח לפרוסקופי, על מנת לסרוק את חלל הבטן. יבוצע חיטוי של אזור הבטן, ולאחריו 3 חתכים קטנים (כ-1 ס"מ) באזור הבטן והאגן- בקרבת הטבור, ובמקומות נוספים דרכם יחדירו את זרועות הלפרוסקופ.

בהמשך חלל הבטן יורחב באמצעות החדרת גז דרך הפתחים, על מנת לאפשר ראיה טובה של כל איברי הבטן דרך מכשיר הלפרוסקופ על גבי מסך הטלוויזיה.

במידה והאשך ניתן למישוש בתעלה המפשעתית, יבוצע לרוב ניתוח פתוח, שבו יבוצע חתך אחד מעל שק האשכים עד לכניסה לחלל הבטן בגבול המפשעה. בהמשך, לאחר שהמנתח יבצע סקירה של התעלה המפשעתית, יורד האשך הטמיר דרך התעלה המפשעתית אל שק האשכים, ויקובע באמצעות תפרים נספגים בתוך השק, על מנת למנוע תזוזה עתידית שלו.

במידה וקיים בקע מפשעתי נלווה הוא יתוקן גם במהלך ניתוח אשך טמיר.

בסיום הניתוח, תופרים את דופן הבטן, והחתכים נתפרים ונחבשים. משך הניתוח כשעה-שעתיים.


סיכונים בניתוח


סיכונים כלליים בניתוחים:


זיהום בפצע הניתוח
- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, עד לדופן וחלל הבטן/האגן. לעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.

דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בעצירתו באמצעים ניתוחיים (ניתוח חוזר לצריבה או קשירת כלי הדם המדמם).

צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח. בניתוח לפרוסקופי החתכים הם קטנים, ורקמת הצלקת הנוצרת היא לרוב מזערית.

סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). הרדמה אפידורלית גורמת לעיתים תכופות להתכווצויות שרירים קלות חולפות או כאבי ראש, ולעיתים נדירות מאד לתגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).


סיכונים ספציפיים שלניתוח אשך טמיר:


פגיעה במעי - עקב הסמיכות לאזור המפשעה, בייחוד באם נמצא בקע, אחרת נדיר.

פגיעה בסרעפת- בשל הקרבה שלה לאזור הניתוח, בייחוד בניתוח לפרסוקופי.

פגיעה בצינור הזרע/ בשופכן/בשופכה. נדיר.


הטיפול אחרי הניתוח


לרוב נדרשת השגחה באשפוז למשך 24 לאחר ניתוח אשך טמיר. מרבית התפרים הם נספגים ואינם מצריכים הוצאה לאחר זמן.

משך זמן ההחלמה לאחר הניתוח הוא יחסית מהיר.במידה וישנם כאבים, ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

מידה וישנם כאבים שאינם חולפים למרות השימוש במשככי כאבים, עליית חום, אי מתן שתן, קוצר נשימה, דימום חזק או הפרשות מוגלתיות מהחתך הניתוחי, יש לפנות בהקדם לרופא.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון


מאמרים לפי נושא ניתוח אשך טמיר

מחקר מגלה, ילדים מרטיבים סובלים יותר מעונשים, חלקם אף סובל מעונשים פיזיים ואלימות של ממש. מומחה להרטבה בילדים מתריע: הורים רבים תופסים את ההרטבה כמעשה מבחירה ומעבירים לילד רגשות אשם מיותרים. מחקר ...
מחקר אמריקאי מצא כי גברים צעירים שעשו שימוש בתוספי תזונה לספורטאים היו בסיכון הגבוה ב-20% לסבול מסרטן האשכים. החוקרים: הסיכון גבוה עוד יותר אצל בני 25 ומטהגברים שעושים שימוש בתוספי תזונה לספורטאים המכ...

שאלות ותשובות לפי נושא ניתוח אשך טמיר

בתחום
התשובה היא כן. במקרים מסוימים, כאשר ילד נולד עם אנטומיה שאינה מאפשרת הורדת אשך טמיר בניתוח יחיד, בשל בעיה באספקת הדם לאשך, יש צורך בביצוע שני ניתוחים עוקבים להשלמת המהלך. הסיבה נעוצה לרוב בכך, שאס...
לא. צעקות או סיבות נפשיות אינן סיבות לבקע. בקע מפשעתי שכיח מאוד במיוחד בפגים, בילדים עם אשכים טמירים או קריפטורכידיזם, ובמקרים של ליקויים מולדים במבנה האגן, הפרינאום או הבטן התחתונה. הטיפול בב...

פורומים, בעיות בזיקפה, אימפוטנציה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אוננות בהתמכרות. עד שחיקת הפין לגמרי בועז 15/10/2019 13:49
  • שלום גילי61.5אני מאונן מכור בגלל שהיתי מלא עם נערות ליוי ומלא חברות. והתרגלתי באוננות שנים כי לפעמים נערות וחברות לא מספקות. . עכשיו הזיקפה ממש מתה אין פין בכלל. מאוננות בכפייה איך חוזרים לזיקפה ללא תרופות.

  • + הוסף תגובה
חוסר זקפה ד"ר נחום זילבר 16/10/2019 07:17
  • לדעתי הפתרון הוא באמצעות טיפול תרופתי כזה או אחר בלבד.

  • + הוסף תגובה
ניתוח מעקפים בפין יוני 13/10/2019 18:13
  • שלום אני בן 61 לפני כשנתיים אורולוג איבחן אצלי בעיה של חסימה בנימי הדם בפין. טיפול בויאגרה לא עוזר. אני מגיע לזקפה חלשה שלא מספיקה לחדירה. אשמח לקבל הסבר על ניתוח מעקפים של כלי הדם הקטנים. האם זה פותר את הבעיה מה מידת הסיכון האם זה נעשה רק באופן פרטי או גם דרך קופת החולים מה הם סיכויי ההצלחה

  • + הוסף תגובה
בעיה כלי הדם הקטנים בפין ד"ר נחום זילבר 15/10/2019 09:42
  • אין במצבך ניתוח מעקפים. לא דרך קופח ולא פרטי. אתה צריך טיפול שיחליף את חוסר ההצלחה בתיחזוק הזקפה בעקבות נטילת ויאגרה. פנה לאורולוג מומחה בנושא.

  • + הוסף תגובה
שאלה על פימוזיס בן 08/10/2019 09:29
  • שלום ד"ר זילבר אני בן 37 ויש לי פימוזיס סגור, כאשר זקיפה עומדת לשיא וצורת פימוזיס לא השתנה וכאשר אני מפשל את העורלה במהלך זקיפה וזה מגיע לחצי כיפה. יש לי מספר שאלות: 1. האם טיפול בפימוזיס, יכול לשפר הנאה מינית? 2. שמתי לב שאחד מאפשרויות טיפול בפימוזיס - משחה, לאחר טיפול במשחה, יהיה עודפי עור עבים מתחת לכיפה במהלך זקיפה? (עודפי עור מעורלה) 3. האם עודפי עור עלול להפריע במהלך קיום יחסי מין? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
פימוזיס ד"ר נחום זילבר 15/10/2019 09:39
  • הכלל בפימוזיס הוא כאשר ישנה הפרעה לזיקפה או יותר נכון קושי ביציאת הגלנס באופן ספונטני מבלי התערבות ידנית אז כדאי לנתח. הנאה מינית ועודפי עור ועוד הכל יידון לאחר הניתוח שכאמור מבוצע כאשר ישנה הפרעה בזקפה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!