צנתור לב טיפולי ( Cardiac Catheterization ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום קרדיולוגיה

מטרת הניתוח

צנתור לב מטרתו לאבחן או לטפל במחלות של כלי הדם הכליליים, הלוא הם העורקים שמספקים דם לשריר הלב לצורך תפקודו התקין. 

לרוב צינתור לב מאפשר אבחנה וטיפול בחסימה של כלי הדם, עקב מחלה טרשתית (טרשת עורקים - atherosclerosis), בה נוצרת היצרות או חסימה באחד העורקים, אשר מפריעה לזרימת הדם התקינה. חסימה זו נוצרת עקב הצטברות וגדילת הפלאק הטרשתי, אשר מורכב בעיקרו מתאי דלקת, שומנים וגורמי קרישה.

מטרת צנתור לב היא הקלה על כאבי חזה (תעוקת חזה-אנגינה), שיפור תפקוד לבבי ולעיתים הצלת חיים, במקרה של חסימה משמעותית, הפוגעת באזור נרחב בשריר הלב, אשר לא מצליחים להתגבר עליה באמצעים טיפוליים אחרים (למשל במקרי אוטם חריף של שריר הלב). 

לעיתים יבוצע צנתור לב לתיקון פגם לבבי מולד כגון חור במחיצה, פגיעה במסתמים או למדידה מדויקת של לחצי הדם במדורי הלב, בעורקים הגדולים ובריאות.

בעת צנתור לב, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים (לרוב במפשעה או ביד), אשר מגיעה עד לעורקים הכליליים בלב. תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה ע"י פתיחה עם בלון או החדרת תומכן ("סטנט")


קרדיולוג

הכנה לניתוח


לפני צנתור לב המטופל נשלח לסדרת בדיקות מסוג: ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, תפקודי כליות וכבד, צילום חזה, ובדיקת אקו-לב להערכת התפקוד הלבבי. במקרים מסוימים המטופל מגיע לצינתור לאחר שעשה בדיקת מאמץ או מיפוי לב, אשר הדגימו אפשרות לבעיה לבבית.

הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול בימים שלפני הפעולה, וכן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני.


תהליך הניתוח


לאחר בחירת אזור הכניסה לכלי הדם (לרוב נעשה חתך בעורק המפשעה - femoral artery או העורק בזרוע - radial artery), מקום החתך יעבור חיטוי, ותוחדר צינורית ארוכה ודקה (צנתר) דרך חתך קטן, אל תוך כלי הדם. הרופא המצנתר יוביל את הצינורית דרך כלי הדם הראשיים עד לכניסה למוצא כלי הדם הכליליים בלב, ע"י שיקוף הדמיתי של כלי הדם על גבי מסך. 

בהמשך של ניתוח צנתור לב, יוזרק חומר ניגוד, אשר יתפזר בכלי הדם באופן שווה, וידגים על גבי המסך אזורים בהם ישנה זרימה לקויה, למשל עקב היצרות או חסימה בכלי הדם. היצרות משמעותית בכלי הדם נחשבת היצרות של מעל 70% מקוטר כלי הדם. בהיצרות משמעותית נוטים לטפל, תוך כדי הצנתור, למעט מקרים ספציפיים אצלם עדיף לטפל בהיצרות באופן ניתוחי (ע"י ניתוח מעקפים). 

אפשרויות הטיפול בזמן צנתור לב הן למשל ע"י הרחבת כלי הדם באמצעות ניפוח "בלון" קטן, אשר דוחף ומסלק את הגורמים בכלי הדם שגרמו להיצרות, ולעיתים ע"י החדרת תומכן- "סטנט", סליל מתכתי קטן, אשר עוזר לשמור על דופן כלי הדם פתוח.

בסיום הפעולה מוצאת הצינורית דרך החתך, והוא נתפר ונחבש.

צנטור לב - צינטור לב טיפולי


סיכונים כלליים של ניתוחים


זיהום בפצע - לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, אשר מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.


דימום - בעיקר באזור החתך כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הצנתור, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוזו.


צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הפעולה. מדובר לרוב בחתך קטן במפשעה, ולפיכך הצלקת הינה מזערית.


סיכוני הרדמה - לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנפילקטי).


סיכונים ספציפיים של טיפול צנתור לב


פגיעה בכלי הדם הלבביים - בשל החדרת צינורית דרך כלי הדם.


אלרגיה לחומר הניגוד - עשויה לגרום לתגובה אלרגית חריפה המלווה בפריחה, גרד, ובמקרים נדירים גם באי 
ספיקת כליות, קוצר נשימה וירידת לחץ דם.


הפרעות קצב - בשל המגע הקרוב עם סיבי שריר הלב.



טיפול אחרי צנתור לב טיפולי


לאחר צנתור לב טיפולי, המטופל עובר להשגחה, ולרוב נשאר באשפוז למשך מספר ימים. לאחר צנתור אבחנתי בלבד לרוב אין צורך באשפוז ממושך.

לרוב החבישה מעל החתך תוסר כמספר ימים לאחר הצנתור. עלול להיווצר שטף דם (המטומה) מקומי שיחלוף לאחר כעשרה ימים. במידה וישנם כאבים במיקום החתך ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

בכל מצב של עליית חום פתאומית, ירידת לחץ דם, קוצר נשימה, אצירת שתן, דימום חריף או כאבים בלתי נסבלים יש לדווח מידית לרופא.

החלמה וחזרה לתפקוד אחרי צנתור לב טיפולי היא הדרגתית, ויש לרוב צורך בהמשך טיפול תרופתי קבוע, לצורך הורדת לחץ הדם, דילול הדם ומניעת היווצרות חסימה עתידית נוספת בכלי הדם.


מאת: ד"ר אפרת סולומון

מומחים
ד"ר אביטל פורטר
מנהלת מח' טיפול נמרץ לב ביניים ומרפאת לב באישה בביה"ח בילינסון
קרדיולוג בכיר, היחידה להפרעות קצב
מרכז רפואי רבין

פורום מחלות לב נשים

ד"ר אביטל פורטר

ד"ר אביטל פורטר
ד"ר אביטל פורטר, מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מתמחה במחלות לב מורכבות, בבעיות מסטמים, מחלות לב בנשים (הריון מסובך, גיל המעבר {מנופאוזה } מחלת לב כללית נשית), מטפלת בחולי לב לאחר אוטם שריר הלב, אי עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • נזק לגוף
  • אוהד
  • 16/03/2019 16:35
  • שלום, רציתי לדעת מה מסוכן יותר לגוף - אלכוהול או כדורים פסיכיאטריים. אלכוהול- בירה , וודקה , וויסקי 4-5 פעמים בשבוע כדורים פסיכיאטריים- ציפרלקס / לוסטרל / למיקטל / סרקוול באופן קבוע כל יום.. וכדור שינה כל לילה (בונדרומין / סטילנוקס ) ברור לי ששתי האופציות מסוכנות לגוף (מוח, כבד, לב, כליות וכו׳) השאלה שלי- מה מבין 2 האופציות (אלכוהול / כדורים) מהווה סכנה יותר גדולה לגוף . תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ?
  • טלי
  • 16/03/2019 18:47
  • מטרת הפורום לתת מידע על מחלות לב - איני רואה בשאלה קשר למטרה זו - אם קיימת מצוקה נפשית או גופנית ממליצה לפנות לקבלת סיוע במסגרות המתאימות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תוצאות אקו לב
  • רוני
  • 12/03/2019 23:07
  • שלום אני בת 37 בריאה בדרך כלל בעברי כילדה הייתי חולקת לוקמיה. לפני כשלושה חודשים ילדתי בן בניתוח קיסרי. בספטמבר האחרון עשיתי אקו חב לפני הלידה הכל היה תקין תפקוד סיסטולי תקין רק היה mitral valve אי ספיקה קלה עד בינונית. לא נאמר לי שאני צריכה לפעול בצורה מסוימת. לפני כשבוע עשיתי שוב אקו לב לאחר לידה והתוצאות הראו על תפקוד סיסטולי ירוד במידה קלה. קיימת היפוקנזיה גלובלית. EF ירד ל45-50% מ65 %. האם ייתכן ועברתי אירוע לב בלי לדעת שעברתי אחרי לידה? לא נאמר לי שהיו בעיות חריגות ולא הרגשתי משהו קיצוני. האם התוצאות מראות על כך שאני חולה קשה? האם מוות קיים בתוצאות האלו? אני דואגת נורא כי אני לאחר לידה עם שני תינוקות קטנים. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אקו לאחר לידה
  • טלי פורטר
  • 13/03/2019 05:58
  • המשך שאלה
  • רוני
  • 13/03/2019 06:34
  • אקו 2
  • טלי פורטר
  • 13/03/2019 07:23
  • דופק מהיר ולא סדיר
  • אתי
  • 12/03/2019 08:49
  • שלום רב, רציתי לשאול לגבי תופעה המטרידה אותי מאוד. בת 43, מדי פעם חווה בזמן מנוחה ורגיעה דפיקות לב חזקות ומואצות (כאילו הלב יוצא ממקומו), תופעה זו חולפת לאחר כדקה. חייבת לציין, כי גם בעבר חוויתי תופעות כאלו, עשיתי בדיקת הולטר, אולם, בזמן הבדיקה הכל היה תקין ולכן זה לא נצפה בזמן הבדיקה. לאחרונה אני חווה זאת לעיתים קרובות, לעיתים אפילו 5 פעמים בשעה. כמו כן, לעיתים אני מרגישה תנועות של הלב כגון פרפרים (מזכיר לי את תנועות העובר כשהייתי בהריון בשלבים מוקדמים יחסית). האם זה מסוכן? האם יש מה לעשות נגד זה? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דופק לא סדיר
  • טלי
  • 12/03/2019 09:42
  • נבינה שלא נעים אבל לא בהכרח מסוכן אנא בקשי מרופא המשפחה מכשיר ניטור לחודש LOOP RECORDER יש לעשות אבחנה האם / מהי הפרעת הקצב ואז לשקול צורך בטיפול

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא צנתור לב טיפולי

  מאמרים נוספים  
"זה אצלנו בגנים", הוא המשפט השכיח כשמתארים את הסיבה להופעת התקף לב. הנחת היסוד כי הגורם המרכזי להתקף לב היא גנטיקה, פופולארית מאוד, ולכן גם מסוכנת, היא עלולה לגרום לנו להרים ידיים במאבק נגד ...
שבץ מוחי, מחלות לב או התקף לב כרוכים בגורמי סיכון לא מעטים. לא את כולם אפשר למנוע באופן מוחלט, אבל שינויים באורח החיים, במיוחד תזונה נכונה, הפסקת עישון והורדת הלחץ הנפשי, יכולים בהחלט לתרום למניעה של ...
במשך שנים חשבו הרופאים שנזק שנגרם מהתקף לב או ממחלות לב אחרות הוא בלתי הפיך, ושהלב, בניגוד לאיברים אחרים, אינו מסוגל לייצר רקמות חדשות. מחקר שנערך בשנה שעברה על-ידי מדענים אמריקאים ואי...
רמה גבוהה של הומוציסטאין, חומצת אמינו המיוצרת בגופנו, מהווה גורם סיכון לאי-ספיקת לב במבוגרים ללא הסטוריה של אוטם בשריר הלב. כך מדווח מחקר חדש המתפרסם בגליון האחרון של ה Journal of The Americ...
"אחת ההתקדמויות הגדולות ביותר בחקר מחלות הלב בשנים האחרונות", "סופר - אספירין" - אלו הם רק חלק מהתיאורים שהוצמדו לתרופה חדשה זו בשם קלופידוגרל (שם מסחרי: פלאויקס). קלופ...
מסתבר שלא טוב להיות עני. מחקר חדש מראה כי מצב חברתי-כלכלי נמוך קשור בסיכון גבוה למוות לאחר אוטם ראשון של שריר הלב. תוצאות המחקר מתפרסמות בגיליון האחרון של ה British Medical Journal. החוקרים בד...
מחקר בריטי חדש מצא כי מי שעובד שעות נוספות באופן קבוע, או מי שעובד 10 או 11 שעות בכל יום, עלול להגדיל את הסיכון שלו לסבול ממחלת לב ב- 60%.  המחקר בדק 6,000 עובדי מדינה בריטים, כאשר נלקחו בחשבו...
הרבה אנשים משתמשים בתירוץ של "אין לי כסף / זמן למכון כושר" או "אני לא רוצה לעשות לעצמי נזק בפעילות גופנית ללא הדרכה" ועוד שלל סיבות יצירתיות יותר או פחות, שמטרתן להסביר לאחרים ובעי...
במהלך ניתוח לב פתוח, חולי לב חשופים לסיכונים רבים. פתרון חדשני בדמות השתלת מסתם תותב באמצעות צנתור עשוי להוות מענה עבור חלק מהמטופלים. רופאי המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב מסבירים למי מתאימה הש...
מדוע נשים בישראל הלוקות בסימנים למחלת לב כלילית, מגיעות לחדר המיון כ- 20 דקות מאוחר יותר מגברים? מהם המאפיינים האנטומיים והפיזיולוגים של לב האישה ההופכים את אבחון מחלת הלב למורכב יותר? הסימפטומים ה...

  שאלות ותשובות לפי נושא צנתור לב טיפולי

    
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיק...
לאחר צנתור לבבי טיפולי שנעשה בעקבות אירוע של אוטם חריף של שריר הלב, נדרש המשך טיפול שמרני, הכולל בראש וראשונה שמירה על אורח חיים בריא. מומלצת הקפדה על פעילות גופנית מתונה ושמירה על תזונה נכונה, ול...
מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתי...
חזרה לתפקוד לאחר צנתור לבבי שנעשה למטרה טיפולית, הינה אינדיבידואלית ותלויה אף רבות בגורם המחלה אשר הביא לצנתור. לאחר צנתור שנעשה לצורך טיפול באוטם חריף של שריר הלב, או באירוע לבבי חריף מסוג אחר, ל...
אין לך מה לחשוש. הפירוש של Familial IHD הוא אכן שיש רקע של מחלת לב במשפחה, והרי ציינת כי אביך מת מהתקף לב. לאדם שיש לו רקע משפחתי כזה יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב איסכמיות. גורמי סיכון נוספי...
בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תלי...
התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עו...
רישום הפעילות החשמלית של הלב, המכונה גם אלקטרוקרדיוגרמה, א. ק. ג. או אי. סי. ג'י. היא בדיקה פשוטה אשר יכולה לאבחן האם נגרם נזק לעורקים של הלב או אם יש לך תעוקת חזה. במידה והבדיקה מבוצעת באותה עת שאתה ...
כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רב...
שתי התרופות הן חוסמי בטא ספציפיות ללב, המקלות על פעולת הלב כמשאבה על ידי הפחתת לחץ הדם והדופק. השינוי בתרופות נעשה כנראה בשל תגובתך הפיזיולוגית לתרופה, כגון השפעתה על ספיקת הלב, על הדופק, על לחץ ה...


רופאים בתחום
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד
פרופ' מיכאל אלדר פרופ' מיכאל אלדר
מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים. קרא עוד

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ