צנתור לב טיפולי ( Cardiac Catheterization ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום קרדיולוגיה

מטרת הניתוח

צנתור לב מטרתו לאבחן או לטפל במחלות של כלי הדם הכליליים, הלוא הם העורקים שמספקים דם לשריר הלב לצורך תפקודו התקין. 

לרוב צינתור לב מאפשר אבחנה וטיפול בחסימה של כלי הדם, עקב מחלה טרשתית (טרשת עורקים - atherosclerosis), בה נוצרת היצרות או חסימה באחד העורקים, אשר מפריעה לזרימת הדם התקינה. חסימה זו נוצרת עקב הצטברות וגדילת הפלאק הטרשתי, אשר מורכב בעיקרו מתאי דלקת, שומנים וגורמי קרישה.

מטרת צנתור לב היא הקלה על כאבי חזה (תעוקת חזה-אנגינה), שיפור תפקוד לבבי ולעיתים הצלת חיים, במקרה של חסימה משמעותית, הפוגעת באזור נרחב בשריר הלב, אשר לא מצליחים להתגבר עליה באמצעים טיפוליים אחרים (למשל במקרי אוטם חריף של שריר הלב). 

לעיתים יבוצע צנתור לב לתיקון פגם לבבי מולד כגון חור במחיצה, פגיעה במסתמים או למדידה מדויקת של לחצי הדם במדורי הלב, בעורקים הגדולים ובריאות.

בעת צנתור לב, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים (לרוב במפשעה או ביד), אשר מגיעה עד לעורקים הכליליים בלב. תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה ע"י פתיחה עם בלון או החדרת תומכן ("סטנט")


קרדיולוג

הכנה לניתוח


לפני צנתור לב המטופל נשלח לסדרת בדיקות מסוג: ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, תפקודי כליות וכבד, צילום חזה, ובדיקת אקו-לב להערכת התפקוד הלבבי. במקרים מסוימים המטופל מגיע לצינתור לאחר שעשה בדיקת מאמץ או מיפוי לב, אשר הדגימו אפשרות לבעיה לבבית.

הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול בימים שלפני הפעולה, וכן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני.


תהליך הניתוח


לאחר בחירת אזור הכניסה לכלי הדם (לרוב נעשה חתך בעורק המפשעה - femoral artery או העורק בזרוע - radial artery), מקום החתך יעבור חיטוי, ותוחדר צינורית ארוכה ודקה (צנתר) דרך חתך קטן, אל תוך כלי הדם. הרופא המצנתר יוביל את הצינורית דרך כלי הדם הראשיים עד לכניסה למוצא כלי הדם הכליליים בלב, ע"י שיקוף הדמיתי של כלי הדם על גבי מסך. 

בהמשך של ניתוח צנתור לב, יוזרק חומר ניגוד, אשר יתפזר בכלי הדם באופן שווה, וידגים על גבי המסך אזורים בהם ישנה זרימה לקויה, למשל עקב היצרות או חסימה בכלי הדם. היצרות משמעותית בכלי הדם נחשבת היצרות של מעל 70% מקוטר כלי הדם. בהיצרות משמעותית נוטים לטפל, תוך כדי הצנתור, למעט מקרים ספציפיים אצלם עדיף לטפל בהיצרות באופן ניתוחי (ע"י ניתוח מעקפים). 

אפשרויות הטיפול בזמן צנתור לב הן למשל ע"י הרחבת כלי הדם באמצעות ניפוח "בלון" קטן, אשר דוחף ומסלק את הגורמים בכלי הדם שגרמו להיצרות, ולעיתים ע"י החדרת תומכן- "סטנט", סליל מתכתי קטן, אשר עוזר לשמור על דופן כלי הדם פתוח.

בסיום הפעולה מוצאת הצינורית דרך החתך, והוא נתפר ונחבש.

צנטור לב - צינטור לב טיפולי


סיכונים כלליים של ניתוחים


זיהום בפצע - לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, אשר מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.


דימום - בעיקר באזור החתך כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הצנתור, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוזו.


צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הפעולה. מדובר לרוב בחתך קטן במפשעה, ולפיכך הצלקת הינה מזערית.


סיכוני הרדמה - לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנפילקטי).


סיכונים ספציפיים של טיפול צנתור לב


פגיעה בכלי הדם הלבביים - בשל החדרת צינורית דרך כלי הדם.


אלרגיה לחומר הניגוד - עשויה לגרום לתגובה אלרגית חריפה המלווה בפריחה, גרד, ובמקרים נדירים גם באי 
ספיקת כליות, קוצר נשימה וירידת לחץ דם.


הפרעות קצב - בשל המגע הקרוב עם סיבי שריר הלב.



טיפול אחרי צנתור לב טיפולי


לאחר צנתור לב טיפולי, המטופל עובר להשגחה, ולרוב נשאר באשפוז למשך מספר ימים. לאחר צנתור אבחנתי בלבד לרוב אין צורך באשפוז ממושך.

לרוב החבישה מעל החתך תוסר כמספר ימים לאחר הצנתור. עלול להיווצר שטף דם (המטומה) מקומי שיחלוף לאחר כעשרה ימים. במידה וישנם כאבים במיקום החתך ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

בכל מצב של עליית חום פתאומית, ירידת לחץ דם, קוצר נשימה, אצירת שתן, דימום חריף או כאבים בלתי נסבלים יש לדווח מידית לרופא.

החלמה וחזרה לתפקוד אחרי צנתור לב טיפולי היא הדרגתית, ויש לרוב צורך בהמשך טיפול תרופתי קבוע, לצורך הורדת לחץ הדם, דילול הדם ומניעת היווצרות חסימה עתידית נוספת בכלי הדם.


מאת: ד"ר אפרת סולומון

מומחים
ד"ר אביטל פורטר
מנהלת מח' טיפול נמרץ לב ביניים ומרפאת לב באישה בביה"ח בילינסון
קרדיולוג בכיר, היחידה להפרעות קצב
מרכז רפואי רבין

פורום מחלות לב נשים

ד"ר אביטל פורטר

ד"ר אביטל פורטר
ד"ר אביטל פורטר, מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מתמחה במחלות לב מורכבות, בבעיות מסטמים, מחלות לב בנשים (הריון מסובך, גיל המעבר {מנופאוזה } מחלת לב כללית נשית), מטפלת בחולי לב לאחר אוטם שריר הלב, אי עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הפרעות קצב
  • נורית
  • 17/01/2019 20:09
  • שלום . עברתי ניתוח להשתלת מסתמים לפני 14 שנה .הושתל לי 2 מסתמים מכאנים ולאחרונה יש לי הפרעות קצב . בשנה האחרונה אני משתמשת בכיריים אינדוקציה ורציתי לדעת האם השדה המגנטי שנוצר בזמן הפעלתם יכול להשפיע על המסתמים וכתוצאה מכך הפרעות קצב ? תודה .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מסתמים
  • טלי פורטר
  • 17/01/2019 20:36
  • מבחן מאמץ
  • אורלי
  • 15/01/2019 18:25
  • טכיקרידה
  • טלי פורטר
  • 15/01/2019 21:06
  • כאבי חזה בזמן שינה ותוספים
  • דניאלנה
  • 12/01/2019 10:23
  • שלום רב, המצב הוא כזה- אני בת 32, מצב בריאותי תקין.במשפחה גם. הייתי עושה המון ספורט-הליכות וכרגע הפסקתי וגם עליתי 5 קילו בחודשים בחצי שנה אחרונה. רציתי לשאול לגבי כאבים בחזה/לב בצד שמאל במנוחה ובלילה. לעיתים אני מרגישה שם כאבים ושנה שעברה גם שהופיעו אך בבוקר צהריים ובדקה אותי אחות, א.ק.ג והכל תקין. נבדקתי כ- 3 פעמים בערך בשנתיים האחרונות. הכל תקין. אך שמתי לב למצצא חדש וקצת מדאיג- אני מזה כשבועיים מרגישה כאבים בחזה, וזה קורה בזמן שינה בלבד ב-2 בלילה בדיוק! וזה קורה כמעט בכל לילה. הכאב גורם לי להתעורר, לקום, לעמוד קצת ואף להתחיל ללכת בבית על מנת שהכאב יחלוף. הכאב הוא לא עוצמתי במיוחד אבל כואב. רמה 6 שעד 10 זה הכי הרבה מכאיב. זה מדאיג אותי היות וזה קורה כל לילה כפי שציינתי.. לעיתים עובר לאחר רבע שעה ושלשום נמשך חצי שעה ולפני שלשום נמשך לסירוגין .. כאב 10 דק רבע שעה חזרתי לישון ושוב התחיל בעודי שוכבת במיטה ומנסה לישון. לא דקירות, כאב קבוע, לוחץ בבית החזה צד שמאל. הייתי רוצה לשאול האם יכול להיות שזה נובע משינה לא טובה? אני בדר"כ ישנה על הבטן ולפעמים על הצד. אז כשמתחיל כאב שוכבת על הגב- לא עוזר. שאלות נוספות חשובות מאוד- אני משתמשת על בסיס קבוע בתכשיר לשיער "הרגיין" קצף לגברים, כמו מינוקסי לנשירה והתקרחות שהוא מכיל מינוקסידיל מעל 10 שנים האם יש קשר? פניתי לרופא עור שלא ידע לענות לי על זה. במידה והינך מכיר. אציין שביצעתי בדיקות דם כלליות והכל תקין. בבדיקת הורמונים רק התגלה הורמון גברי גבוה שגורם לנשירה שאין קשר לכאבי החזה לדעתי. דבר שלישי- אני משתמשת קבוע באבקת קולגן בערך 10 גרם ליום.. בקר/דגים, מידי יום שותה עם מיץ לוקחת כבר 3 חודשים לעור ולציפורניים בכל יום.. חשבתי אולי יש קשר לכאבי החזה בלילה, הרי הקולגן הזה זה בעצם עור באבקה אולי אני למעשה גורמת לעצמי נזק אולי זה יכול לעלות כולסטרול אולי זה מקור הבעיה לכאב בחזה? בנוסף לוקחת כדור ברזל ליום כי הברזל קצת נמוך אצלי אבל תקין. תודה, אני אשמח לתשובה מפורטת האם יש קשר לתוספים שאני לוקחת או מהניתן לעשות האם לחשוש שהמצב אכן חמור?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאב
  • טלי פורטר
  • 12/01/2019 11:14

  מאמרים לפי נושא צנתור לב טיפולי

  מאמרים נוספים  
"זה אצלנו בגנים", הוא המשפט השכיח כשמתארים את הסיבה להופעת התקף לב. הנחת היסוד כי הגורם המרכזי להתקף לב היא גנטיקה, פופולארית מאוד, ולכן גם מסוכנת, היא עלולה לגרום לנו להרים ידיים במאבק נגד ...
שבץ מוחי, מחלות לב או התקף לב כרוכים בגורמי סיכון לא מעטים. לא את כולם אפשר למנוע באופן מוחלט, אבל שינויים באורח החיים, במיוחד תזונה נכונה, הפסקת עישון והורדת הלחץ הנפשי, יכולים בהחלט לתרום למניעה של ...
במשך שנים חשבו הרופאים שנזק שנגרם מהתקף לב או ממחלות לב אחרות הוא בלתי הפיך, ושהלב, בניגוד לאיברים אחרים, אינו מסוגל לייצר רקמות חדשות. מחקר שנערך בשנה שעברה על-ידי מדענים אמריקאים ואי...
רמה גבוהה של הומוציסטאין, חומצת אמינו המיוצרת בגופנו, מהווה גורם סיכון לאי-ספיקת לב במבוגרים ללא הסטוריה של אוטם בשריר הלב. כך מדווח מחקר חדש המתפרסם בגליון האחרון של ה Journal of The Americ...
"אחת ההתקדמויות הגדולות ביותר בחקר מחלות הלב בשנים האחרונות", "סופר - אספירין" - אלו הם רק חלק מהתיאורים שהוצמדו לתרופה חדשה זו בשם קלופידוגרל (שם מסחרי: פלאויקס). קלופ...
מסתבר שלא טוב להיות עני. מחקר חדש מראה כי מצב חברתי-כלכלי נמוך קשור בסיכון גבוה למוות לאחר אוטם ראשון של שריר הלב. תוצאות המחקר מתפרסמות בגיליון האחרון של ה British Medical Journal. החוקרים בד...
מחקר בריטי חדש מצא כי מי שעובד שעות נוספות באופן קבוע, או מי שעובד 10 או 11 שעות בכל יום, עלול להגדיל את הסיכון שלו לסבול ממחלת לב ב- 60%.  המחקר בדק 6,000 עובדי מדינה בריטים, כאשר נלקחו בחשבו...
הרבה אנשים משתמשים בתירוץ של "אין לי כסף / זמן למכון כושר" או "אני לא רוצה לעשות לעצמי נזק בפעילות גופנית ללא הדרכה" ועוד שלל סיבות יצירתיות יותר או פחות, שמטרתן להסביר לאחרים ובעי...
במהלך ניתוח לב פתוח, חולי לב חשופים לסיכונים רבים. פתרון חדשני בדמות השתלת מסתם תותב באמצעות צנתור עשוי להוות מענה עבור חלק מהמטופלים. רופאי המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב מסבירים למי מתאימה הש...
מדוע נשים בישראל הלוקות בסימנים למחלת לב כלילית, מגיעות לחדר המיון כ- 20 דקות מאוחר יותר מגברים? מהם המאפיינים האנטומיים והפיזיולוגים של לב האישה ההופכים את אבחון מחלת הלב למורכב יותר? הסימפטומים ה...

  שאלות ותשובות לפי נושא צנתור לב טיפולי

    
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיק...
לאחר צנתור לבבי טיפולי שנעשה בעקבות אירוע של אוטם חריף של שריר הלב, נדרש המשך טיפול שמרני, הכולל בראש וראשונה שמירה על אורח חיים בריא. מומלצת הקפדה על פעילות גופנית מתונה ושמירה על תזונה נכונה, ול...
מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתי...
חזרה לתפקוד לאחר צנתור לבבי שנעשה למטרה טיפולית, הינה אינדיבידואלית ותלויה אף רבות בגורם המחלה אשר הביא לצנתור. לאחר צנתור שנעשה לצורך טיפול באוטם חריף של שריר הלב, או באירוע לבבי חריף מסוג אחר, ל...
בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תלי...
אין לך מה לחשוש. הפירוש של Familial IHD הוא אכן שיש רקע של מחלת לב במשפחה, והרי ציינת כי אביך מת מהתקף לב. לאדם שיש לו רקע משפחתי כזה יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב איסכמיות. גורמי סיכון נוספי...
כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רב...
שתי התרופות הן חוסמי בטא ספציפיות ללב, המקלות על פעולת הלב כמשאבה על ידי הפחתת לחץ הדם והדופק. השינוי בתרופות נעשה כנראה בשל תגובתך הפיזיולוגית לתרופה, כגון השפעתה על ספיקת הלב, על הדופק, על לחץ ה...
רישום הפעילות החשמלית של הלב, המכונה גם אלקטרוקרדיוגרמה, א. ק. ג. או אי. סי. ג'י. היא בדיקה פשוטה אשר יכולה לאבחן האם נגרם נזק לעורקים של הלב או אם יש לך תעוקת חזה. במידה והבדיקה מבוצעת באותה עת שאתה ...
התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עו...


רופאים בתחום
פרופ' יבגניה ניקולסקי פרופ' יבגניה ניקולסקי
מנהלת יחידת ביניים במכון לב ורופאה מצנתרת בביה"ח... קרא עוד
פרופ' אלון בר ששת פרופ' אלון בר ששת
קרדיולוגיה, פנימית, הפרעות קצב וקוצבי לב קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל