צנתור לב טיפולי ( Cardiac Catheterization ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום קרדיולוגיה

צנתור לב טיפולי הוא ניתוח שמטרתו לאבחן או לטפל במחלות של כלי הדם הכליליים, הלוא הם העורקים שמספקים דם לשריר הלב לצורך תפקודו התקין. 

לרוב, צנתור לב מאפשר אבחנה וטיפול בחסימה של כלי הדם, עקב מחלה טרשתית (טרשת עורקים - atherosclerosis), בה נוצרת היצרות או חסימה באחד העורקים, אשר מפריעה לזרימת הדם התקינה. חסימה זו נוצרת עקב הצטברות וגדילת הפלאק הטרשתי, אשר מורכב בעיקרו מתאי דלקת, שומנים וגורמי קרישה.

מטרתו של צנתור לב טיפולי היא הקלה על כאבי חזה (תעוקת חזה-אנגינה), שיפור תפקוד לבבי ולעיתים הצלת חיים, במקרה של חסימה משמעותית, הפוגעת באזור נרחב בשריר הלב, אשר לא מצליחים להתגבר עליה באמצעים טיפוליים אחרים (למשל במקרי אוטם חריף של שריר הלב). 

לעיתים יבוצע צנתור לב טיפולי לתיקון פגם לבבי מולד כגון חור במחיצה, פגיעה במסתמים או למדידה מדויקת של לחצי הדם במדורי הלב, בעורקים הגדולים ובריאות.

בעת צנתור לב, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים (לרוב במפשעה או ביד), אשר מגיעה עד לעורקים הכליליים בלב. תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה ע"י פתיחה עם בלון או החדרת תומכן ("סטנט").

הדמיה של צנתור לב טיפולי והחדרת תומכן, סטנט


קרדיולוג

הכנה לניתוח


לפני צנתור לב המטופל נשלח לסדרת בדיקות מסוג: ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, תפקודי כליות וכבד, צילום חזה, ובדיקת אקו-לב להערכת התפקוד הלבבי. במקרים מסוימים המטופל מגיע לצינתור לאחר שעשה בדיקת מאמץ או מיפוי לב, אשר הדגימו אפשרות לבעיה לבבית.

הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול בימים שלפני הפעולה, וכן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני.


תהליך הניתוח


לאחר בחירת אזור הכניסה לכלי הדם (לרוב נעשה חתך בעורק המפשעה - femoral artery או העורק בזרוע - radial artery), מקום החתך יעבור חיטוי, ותוחדר צינורית ארוכה ודקה (צנתר) דרך חתך קטן, אל תוך כלי הדם. הרופא המצנתר יוביל את הצינורית דרך כלי הדם הראשיים עד לכניסה למוצא כלי הדם הכליליים בלב, ע"י שיקוף הדמיתי של כלי הדם על גבי מסך. 

בהמשך של ניתוח צנתור לב, יוזרק חומר ניגוד, אשר יתפזר בכלי הדם באופן שווה, וידגים על גבי המסך אזורים בהם ישנה זרימה לקויה, למשל עקב היצרות או חסימה בכלי הדם. היצרות משמעותית בכלי הדם נחשבת היצרות של מעל 70% מקוטר כלי הדם. בהיצרות משמעותית נוטים לטפל, תוך כדי הצנתור, למעט מקרים ספציפיים אצלם עדיף לטפל בהיצרות באופן ניתוחי (ע"י ניתוח מעקפים). 

אפשרויות הטיפול בזמן צנתור לב הן למשל ע"י הרחבת כלי הדם באמצעות ניפוח "בלון" קטן, אשר דוחף ומסלק את הגורמים בכלי הדם שגרמו להיצרות, ולעיתים ע"י החדרת תומכן- "סטנט", סליל מתכתי קטן, אשר עוזר לשמור על דופן כלי הדם פתוח.

בסיום הפעולה מוצאת הצינורית דרך החתך, והוא נתפר ונחבש.

רופא מחזיק מודל תלת ממדי של לב


סיכונים כלליים של ניתוחים


זיהום בפצע - לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, אשר מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.


דימום - בעיקר באזור החתך כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הצנתור, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוזו.


צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הפעולה. מדובר לרוב בחתך קטן במפשעה, ולפיכך הצלקת הינה מזערית.


סיכוני הרדמה - לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנפילקטי).


סיכונים ספציפיים של טיפול צנתור לב


פגיעה בכלי הדם הלבביים - בשל החדרת צינורית דרך כלי הדם.


אלרגיה לחומר הניגוד - עשויה לגרום לתגובה אלרגית חריפה המלווה בפריחה, גרד, ובמקרים נדירים גם באי 
ספיקת כליות, קוצר נשימה וירידת לחץ דם.


הפרעות קצב - בשל המגע הקרוב עם סיבי שריר הלב.


טיפול אחרי צנתור לב טיפולי


לאחר צנתור לב טיפולי, המטופל עובר להשגחה, ולרוב נשאר באשפוז למשך מספר ימים. לאחר צנתור אבחנתי בלבד לרוב אין צורך באשפוז ממושך.

לרוב החבישה מעל החתך תוסר כמספר ימים לאחר הצנתור. עלול להיווצר שטף דם (המטומה) מקומי שיחלוף לאחר כעשרה ימים. במידה וישנם כאבים במיקום החתך ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

בכל מצב של עליית חום פתאומית, ירידת לחץ דם, קוצר נשימה, אצירת שתן, דימום חריף או כאבים בלתי נסבלים יש לדווח מידית לרופא.

החלמה וחזרה לתפקוד אחרי צנתור לב טיפולי היא הדרגתית, ויש לרוב צורך בהמשך טיפול תרופתי קבוע, לצורך הורדת לחץ הדם, דילול הדם ומניעת היווצרות חסימה עתידית נוספת בכלי הדם.


מאת: ד"ר אפרת סולומון

מומחים


מאמרים לפי נושא צנתור לב טיפולי

מאמרים נוספים בתחום
"זה אצלנו בגנים", הוא המשפט השכיח כשמתארים את הסיבה להופעת התקף לב. הנחת היסוד כי הגורם המרכזי להתקף לב היא גנטיקה, פופולארית מאוד, ולכן גם מסוכנת, היא עלולה לגרום לנו להרים ידיים במאבק נגד ...
שבץ מוחי, מחלות לב או התקף לב כרוכים בגורמי סיכון לא מעטים. לא את כולם אפשר למנוע באופן מוחלט, אבל שינויים באורח החיים, במיוחד תזונה נכונה, הפסקת עישון והורדת הלחץ הנפשי, יכולים בהחלט לתרום למניעה של ...

שאלות ותשובות לפי נושא צנתור לב טיפולי

בתחום
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיק...
לאחר צנתור לבבי טיפולי שנעשה בעקבות אירוע של אוטם חריף של שריר הלב, נדרש המשך טיפול שמרני, הכולל בראש וראשונה שמירה על אורח חיים בריא. מומלצת הקפדה על פעילות גופנית מתונה ושמירה על תזונה נכונה, ול...

פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אורולוגיה של פלו נחמה 25/02/2020 14:50
  • עברתי ניתוח לב פתוח עקב טטרולוגיהשל פלו בשנת 1967 בחו"ל לפי זכרוני של אמי לא הוחלף מסתם רק נעשה תיקון .האם מישהו יודע מה היתה אז הפרוצדורה הרפואית המקובלת. הייתי אז ילדה בת 8 .

  • + הוסף תגובה
תודה רבה על התשובה, עוד שאלה ברשותך בבקשה דפנה 12/02/2020 18:55
  • דר שלום, מודה לך מקרב לב על התשובה, ציינת שאכן לחץ חיצוני בהחלט יכול לגרום לנזק ואני יודעת שהיא לחצה מאד באגרסיביות שצרחתי שכאב לי שהתמקדה במקום מסוים, והכניסה את המתמר עמוק מאד. אז איזה נזק יכול להיגרם? לפוצץ איבר בבטן? למעוך אותו? לעורר משהו אני כבר לא יודעת מה קרה, כי באמת אחרי הבדיקה הופיעו לי כאבים בבטן צד ימין מתחת לצלעות ובמקביל לטבור וגם צד שמאל שלא היה קודם ובלילה שאני מסתובבת מרגישה דקירות בבטן. אגב, ניגשתי לרופאה הכללית ששלחת אותי, סיפרתי לה והיא טענה שנזק לא יכול להיגרם מאולטראסאונד גם אם נעשה באגרסיביות רבה ועמוק ככל שיהיה. אז מה אני אמורה לעשות עכשיו? קטונתי. לעשות שוב אולטראסאונד במכון אחר שמתמחה ולא בצורה אגרסיבית. אשמח לעצה ממך. תודה מקרב לב.

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד ד"ר דוד יעקובי 14/02/2020 07:39
  • דפנה שלום, בהמשך לתשובתי לשאלה הקודמת- טוב עשית שניגשת לבדיקה של הרופאה המטפלת, מניח שבדקה לך את הבטן וניסתה להרגיע. במידה ועדיין יש לך חששות תוכלי לגשת לכירורג כללי על מנת שיבדוק את הבטן. לפני שתחשבי על בדיקה חוזרת במקום אחר יש כמובן לקבל את תשובת הבדיקה שכבר נעשתה ולעבור עליה עם הרופאה המטפלת. בברכה, ד"ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד בטן ואאורטה בטנית דפנה 11/02/2020 22:47
  • דר שלום רב, אולי תדע לענות לי, לפני חודש עשיתי U.s בטן וגם אאורטה בטנית לאחר כאבי בטן מחרידים למטה במיוחד, צד ימין למעלה, שמאל לא יודעת כבר איפה שמעירים אותי כל לילה. עשיתי במכון מכבי ולא באסותא שהיה לי גם תור. במכבי אמרו לי שהמתמר (לא הכי מבינה בזה) בודק גם את חלל הבטן, כבד, כליות, טחול וכו' וגם אאורטה. באסותא נאמר לי שזה הולך בנפרד. האם המכשיר במכבי שכולל גם איברי הבטן ואאורטה שונה מהמכשיר מאסותא רק לאיברים פנימיים, הכוונה המתמר שונה? יש במכשיר הכוללני מסוכנות לגוף? אציין שהטכנאית היתה אגרסיבית הגיעה לי כמעט לגב שהתמקדה במקום מסוים שצרחתי (חבל שלא קמתי מייד) ועד היום אני סובלת מהבדיקה מכאבים שלא היו קודם בבטן , לפתע כאב ברגל כאילו אין תחושה פתאם והפחד שלי שלא לחצה חזק ופגעה לי בכלי דם או באיברים הפנימיים חלילה, שגרמה לי נזק רציני. יש דבר כזה? קרה פעם? תודה על אורך השאלה שהיא גם קצת שונה ואחרת. חושב לי לדעת. תודה רבה רבה, דפנה.

  • + הוסף תגובה
כאבי בטן לאחר אולטראסאונד ד"ר דוד יעקובי 12/02/2020 08:05
  • דפנה שלום, שאלתך לגיטימית לחלוטין. אין לי מידע לגבי העניינים הטכניים או טיב הבדיקות במכונים השונים אך אוסיף רק שגלי האולטראסאונד אינם מזיקים אך לחץ חיצוני בהחלט יכול לגרום לנזק. במידה והופיעו לך כאבים לאחר הבדיקה המדוברת, קל וחומר עם אובדן תחושה, עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לעבור לכל הפחות בדיקה ראשונית. עם או בלי קשר לבדיקה אסור להקל ראש ויש לברר את העניין. בברכה, ד"ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!