השתלה עצמית של לשד עצם ( Autologous stem cell transplantation ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום כירורגיה

השתלת לשד עצם עצמית היא השתלה של תאי אב עצמיים שנאספו מהחולה והוקפאו מראש, והחזרתם לחולה לאחר כימותרפיה במינון גבוה. בשונה מההשתלה האלוגינאית שבה מקור תאי האב אינו החולה עצמו אלא תורם, בהשתלה העצמית, מכיוון שמדובר בתאים עצמיים אין למערכת החיסון, אם מהתורם או מהחולה, כל תפקיד.
ההנחה העומדת בבסיס ההשתלה היא שאם נגדיל את מינון הכימותרפיה פי 10-5, כשמדובר בגידול המגיב לכימותרפיה, נצליח להשמיד יותר תאי גידול וכך חולים רבים יותר ישיגו הפוגה ויחלימו. ההשתלה העצמית, אם כן, היא אמצעי לאפשר מתן כימותרפיה במינון גבוה גם אם היא פוגעת בתאי האב התקינים. ההשפעה השלילית שיש לכימותרפיה במינון גבוה על לשד העצם התקין, נמנעת על ידי החזרה של תאי האב לחולה.

להשתלה העצמית לכן מספר יתרונות בהשוואה להשתלה האלוגנאית מתורם: 1. לכל חולה יש תורם עצמי (בניגוד להשתלה האלוגנאית שבה רק ל-30%-25% מהחולים נמצא תורם מתאים במשפחה; 2. הסיכון בהשתלה עצמית נמוך יותר; 3. אין סכנה של דחייה; 4. אין סכנה של מחלת השתל נגד המאכסן (החולה) שהיא עקב אכילס של ההשתלה האלוגנאית; 5. השיקום של מערכת החיסון לאחר ההשתלה העצמית מהיר יותר מאשר לאחר ההשתלה האלוגנאית, ולכן שכיחות הזיהומים, בעיקר הזיהומים הנגיפיים, כגון מנגיף הציטומגלו, נמוך יותר; 6. כתוצאה מהסיכון הקטן בהשתלה העצמית, ובשל שיעורי התחלואה והתמותה הנמוכים (פחות מ-5%), ניתן לבצע השתלה עצמית ללא הגבלת גיל. לפיכך, ההשתלה העצמית היא צורת ההשתלה השכיחה ביותר. לדוגמה, מתוך 24,154 השתלות שבוצעו באירופה ב-2002, 16,136 היו השתלות עצמיות ורק 8,018 היו השתלות אלוגנאיות.

ההשתלות העצמיות מבוצעות בעיקר בלימפומה שאינה הודג'קין, במיאלומה, בלימפומה מסוג הודג'קין ובגידולים טמומים (מוצקים), (אם כי בשנים האחרונות נצפתה ירידה ניכרת במספר ההשתלות העצמיות המבוצעות בגידולים טמומים ובעיקר בסרטן השד). בלוקמיות חדות וכרוניות מבוצעות פחות השתלות עצמיות מאשר השתלות אלוגנאיות ובעיקר בחולים שהם בהפוגה ראשונה. בשנת 2002, בוצעו במדינת ישראל 216 השתלות עצמיות.

מקור השתל העצמי יכול להיות לשד עצם, דם היקפי ובמקרים נדירים דם חבל טבור. ההשתלות הראשונות בוצעו בתאי אב ממקור לשד העצם. אלא שהקליטה לאחר השתלת תאי אב ממקור לשד עצם היתה איטית. שיפור מסוים בקליטה הושג על ידי מתן גורמי גידול המטופויאטיים כדוגמת G-CSF, לחולה לאחר השתלה (עירוי תאי האב).

בהשתלה עצמית מערים לחולה 108x5-3 תאים מונונוקלאיים לק"ג או 106x5-3 תאי אב לק"ג. בדרך כלל יש מיתאם בין מספר תאי האב המעורים למהירות הקליטה, אם כי המתאם אינו מוחלט וניתן לעיתים להשיג קליטה עם מספר תאי אב נמוך בהרבה.

הכימותרפיה הניתנת בהשתלה עצמית שונה בממאירויות השונות. הטיפול יכול לכלול או לא לכלול, הקרנה כלל-גופית. הטיפול מורכב בדרך כלל ממישלב של מספר תרופות כימותרפיות עם אפקט מצטבר וסינרגיסטי.

הטיפול הכימותרפי השכיח ביותר בהשתלה עצמית בלימפומה הוא ה-BEAM (התרופות: ARA-C, Etoposide, BNCU ו-Melphalan), במיאלומה נפוצה הטיפול מושתת בעיקרו על Melphalan. עם זאת, להשתלה עצמית מספר חסרונות בהשוואה להשתלה מתורם. החיסרון הראשון הוא זיהום השתל בתאי גידול. זיהום זה שכיח יותר בלוקמיות, אך הוא קיים גם בלימפומות ובגידולים טמומים. ניתן לטהר את השתל מתאי הגידול (Purging) על ידי נוגדנים חד-שבטיים כנגד תאי גידול, לדוגמה בלימפומה (נוגדנים נגד תאי B או T), טיפול בחומרים ציטוטוקסיים (בעיקר בנגזרות של ציקלופוספמיד 4-HC) ולאחרונה על ידי בידוד תאי האב CD34+ מהשתל והשתלה של תאי אב מבודדים ומטוהרים לחולה. ניתן גם לבצע שילוב של השניים, דהיינו, בידוד תאי האב CD34+, ובשלב שני טיהור השתל מתאי הגידול על ידי נוגדנים ספציפיים כנגד תאי הגידול.

החסרון השני של ההשתלה העצמית לעומת ההשתלה האלוגנאית הוא היעדר תגובת השתל כנגד הגידול (GVT), תגובה שבה תאי מערכת החיסון בשתל, ובעיקר תאים מטיפוס תאי T ציטוטוקסיים ותאים קוטלים טבעיים (NK), תוקפים שרידי מחלה מזערית (MRD) ששרדו את הטיפול הכימותרפי במינון גבוה הניתן כהכנה להשתלה.

כיום מנסים להתגבר על חיסרון זה על ידי מתן ציטוקינים מטיפוס אינטרלוקין-2 או אינטרפרון, מתן נוגדנים חד-שבטיים מטיפוס Anti-CD20 (במקרה של לימפומה), או מתן לימפוציטים ותאים אחרים של מערכת החיסון המהונדסים כנגד הגידול לאחר ההשתלה העצמית. בטיפולים חדשניים מנסים ליצור התקפה חיסונית כנגד הגידול לאחר ההשתלה העצמית, בדומה לתגובת השתל נגד הגידול הקיימת בהשתלה אלוגנאית.
מומחים


מאמרים לפי נושא השתלה עצמית של לשד עצם

חוקרים מן המרכז הרפואי הפדיאטרי בסינסנטי (ארצות הברית) מצאו כי התרופה הביולוגית אנרבל מסייעת בשיפור קצב הגדילה של ילדים הסובלים מדלקת מפרקים אידיופתית של גיל הילדות (JIA-Juvenile Idiopathic Arthriti...
בעוד שמספר קורבנות האבולה במערב אפריקה חצה את קו ה-4,000 בני אדם, מעלים במדינות העולם המערבי כוננות מפני התפשטות המגיפה לתחומן. בטקסס: אחות נדבקה באבולה מחולה בו טיפלהבזמן שמגיפת האבולה ממשיכה לה...


פורומים, סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הישנות מחלת סרטן השד וחשש לגרורה לאה 09/11/2019 12:24
  • ת 74 ברקע סרטן שד לפני 20 שנה – טופל בכריתה של הגידול כולל 3 בלוטות נגועות כולל הקרנות וכימוטרפיה- במעקב כל השנים. בנוסף לפני 7 שנים סרטן ראשוני בבלוטת התריס ובאונה בריאה ניתן טיפול ניתוחי בלבד לאחרונה חלה עלייה בסמנים C125 מ25 ל30 ל40 במהלך חצי שנה(יש לציין בגיל 47 עברתי כריתת רחם ושחלות). נשלחתי לpet ct. בסריקה נמצאו הממצאים הבאים: 1. מצב לאחר למפקטומיה משד ימין עם קליטה פתולוגית במלאות גודל 3.9 ס"מ עומק 2.2 כנראה במיטת הניתוח שנעשה לפני 20 שנה ועבר הקרנות.ללא קשרי לימפה מוגדלים 2. שלד רקמות רכות- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא- יחד עם זאת מודגמת חוסר הומוגניות קל בקליטה בשלד מרכזי ופריפרי ללא קליטת פתולוגיות מוקדיות נוספות# לא ספסיפי- לא ניתן לשלול גרורה שאלות: 1. האם כל קליטה פטלוגית בפט סיטי – באיזור צלקת- מיטת הניתוח משמעותה ממאירות או לא ניתן לדעת ללא ביופסיה? יש צורך בכריתה השד? 2. מה משמעות סעיף 2- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא וכו.. כיצד ניתן לאבחן שמדובר בגרורה(כתוב שלא ניתן לשלול)? האם עושים ביופסיה בחוליה?האם יש צורך בהדמיות נוספות?איך ניתן לדעת? תודה רבה על תגובתך

  • + הוסף תגובה
הישנות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/11/2019 09:19
  • הדרך הודאית לדעת היא ביופסיה מהשד אין בעיה לבצע מחוליה גם כן ניתן לבצע, אך יש קושי אם רואים רק בפט/סיטי ולא בסיטי. אפשר לבצע MRI של החוליה המדוברת ואז להתקדם.

  • + הוסף תגובה
מינון טמוקסיפן שרון 07/11/2019 11:59
  • שלום ד"ר בן ברוך לפני 3 שנים היה לי סרטן מסוג פאג'ט בשד שמאל. עברתי ניתוח למפקטומי והקרנות. לפני חודשיים עשיתי שיחזור של השד והקטנה של השד השני ליצירת סימטרייה. בפתולוגיה שנלקחה נמצא ריבוי של תאים מסוג LCIS . האונקולוגית שהייתי אצלה המליצה על על טיפול מניעתי בטמוקסיפן 20 מ"ג. קראתי על מחקר שנעשה ב- 2018 והראה שניתן לקחת מינון של 5 מ"ג ולהגיע לתוצאות דומות במניעה עם הרבה פחות תופעות לוואי. מה עמדתך? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:55
  • אכן המחקר העלה ש 5 מ"ג מספק האם לא קיבלת כל טיפול תרופתי אחרי אבחון פאג'ט

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן שרון 07/11/2019 20:53
  • תודה רבה על תשובתך. לא קיבלתי כל טיפול תרופתי אלא רק הקרנות

  • + הוסף תגובה
בדיקה מולקולרית חנה55 07/11/2019 13:56
  • שלום רב. רקע: אני בת 55. עברתי כריתת רחם לפני 7 שנים. מזה 3 שנים גלי חום ללא כל טיפול. אבחנה: ILC 1.3cm grade 2 LCIS er 100% pr 50% her2 negativ ki 5% אחרי הביופסה נמסר לי שאצטרך סידרה של הקרנות אחרי הלמפקטומי. עברתי למפקטומי + כריתת בלוטת הזקיף.  בבלוטת הזקיף נמצא ממצא ממאיר בגודל 0.25 ס"מ. ללא חדירת קופסית.  לאחר קבלת תוצאות מהפתולוגיה, הוחלט לשלוח דגימה מהבלוטה לבדיקה מולקולרית בארה"ב.  השאלה שלי היא מדוע שולחים לבדיקה זו? מה המשמעות?

  • + הוסף תגובה
בדיקה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:58
  • אני מניחה ששלחו בדיקת אונקוטייפ הבדיקה תעזור בהחלטה באם יש לתת טיפול כימי וטיפול הורמונלי, או שטיפול הורמונלי מספק כטיפול יחיד בנוסף תקבלי הערכה של מידת סיכון להופעת גרורות ב 10 שנים

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!