השתלה עצמית של לשד עצם ( Autologous stem cell transplantation ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום כירורגיה

השתלת לשד עצם עצמית היא השתלה של תאי אב עצמיים שנאספו מהחולה והוקפאו מראש, והחזרתם לחולה לאחר כימותרפיה במינון גבוה. בשונה מההשתלה האלוגינאית שבה מקור תאי האב אינו החולה עצמו אלא תורם, בהשתלה העצמית, מכיוון שמדובר בתאים עצמיים אין למערכת החיסון, אם מהתורם או מהחולה, כל תפקיד.
ההנחה העומדת בבסיס ההשתלה היא שאם נגדיל את מינון הכימותרפיה פי 10-5, כשמדובר בגידול המגיב לכימותרפיה, נצליח להשמיד יותר תאי גידול וכך חולים רבים יותר ישיגו הפוגה ויחלימו. ההשתלה העצמית, אם כן, היא אמצעי לאפשר מתן כימותרפיה במינון גבוה גם אם היא פוגעת בתאי האב התקינים. ההשפעה השלילית שיש לכימותרפיה במינון גבוה על לשד העצם התקין, נמנעת על ידי החזרה של תאי האב לחולה.

להשתלה העצמית לכן מספר יתרונות בהשוואה להשתלה האלוגנאית מתורם: 1. לכל חולה יש תורם עצמי (בניגוד להשתלה האלוגנאית שבה רק ל-30%-25% מהחולים נמצא תורם מתאים במשפחה; 2. הסיכון בהשתלה עצמית נמוך יותר; 3. אין סכנה של דחייה; 4. אין סכנה של מחלת השתל נגד המאכסן (החולה) שהיא עקב אכילס של ההשתלה האלוגנאית; 5. השיקום של מערכת החיסון לאחר ההשתלה העצמית מהיר יותר מאשר לאחר ההשתלה האלוגנאית, ולכן שכיחות הזיהומים, בעיקר הזיהומים הנגיפיים, כגון מנגיף הציטומגלו, נמוך יותר; 6. כתוצאה מהסיכון הקטן בהשתלה העצמית, ובשל שיעורי התחלואה והתמותה הנמוכים (פחות מ-5%), ניתן לבצע השתלה עצמית ללא הגבלת גיל. לפיכך, ההשתלה העצמית היא צורת ההשתלה השכיחה ביותר. לדוגמה, מתוך 24,154 השתלות שבוצעו באירופה ב-2002, 16,136 היו השתלות עצמיות ורק 8,018 היו השתלות אלוגנאיות.

ההשתלות העצמיות מבוצעות בעיקר בלימפומה שאינה הודג'קין, במיאלומה, בלימפומה מסוג הודג'קין ובגידולים טמומים (מוצקים), (אם כי בשנים האחרונות נצפתה ירידה ניכרת במספר ההשתלות העצמיות המבוצעות בגידולים טמומים ובעיקר בסרטן השד). בלוקמיות חדות וכרוניות מבוצעות פחות השתלות עצמיות מאשר השתלות אלוגנאיות ובעיקר בחולים שהם בהפוגה ראשונה. בשנת 2002, בוצעו במדינת ישראל 216 השתלות עצמיות.

מקור השתל העצמי יכול להיות לשד עצם, דם היקפי ובמקרים נדירים דם חבל טבור. ההשתלות הראשונות בוצעו בתאי אב ממקור לשד העצם. אלא שהקליטה לאחר השתלת תאי אב ממקור לשד עצם היתה איטית. שיפור מסוים בקליטה הושג על ידי מתן גורמי גידול המטופויאטיים כדוגמת G-CSF, לחולה לאחר השתלה (עירוי תאי האב).

בהשתלה עצמית מערים לחולה 108x5-3 תאים מונונוקלאיים לק"ג או 106x5-3 תאי אב לק"ג. בדרך כלל יש מיתאם בין מספר תאי האב המעורים למהירות הקליטה, אם כי המתאם אינו מוחלט וניתן לעיתים להשיג קליטה עם מספר תאי אב נמוך בהרבה.

הכימותרפיה הניתנת בהשתלה עצמית שונה בממאירויות השונות. הטיפול יכול לכלול או לא לכלול, הקרנה כלל-גופית. הטיפול מורכב בדרך כלל ממישלב של מספר תרופות כימותרפיות עם אפקט מצטבר וסינרגיסטי.

הטיפול הכימותרפי השכיח ביותר בהשתלה עצמית בלימפומה הוא ה-BEAM (התרופות: ARA-C, Etoposide, BNCU ו-Melphalan), במיאלומה נפוצה הטיפול מושתת בעיקרו על Melphalan. עם זאת, להשתלה עצמית מספר חסרונות בהשוואה להשתלה מתורם. החיסרון הראשון הוא זיהום השתל בתאי גידול. זיהום זה שכיח יותר בלוקמיות, אך הוא קיים גם בלימפומות ובגידולים טמומים. ניתן לטהר את השתל מתאי הגידול (Purging) על ידי נוגדנים חד-שבטיים כנגד תאי גידול, לדוגמה בלימפומה (נוגדנים נגד תאי B או T), טיפול בחומרים ציטוטוקסיים (בעיקר בנגזרות של ציקלופוספמיד 4-HC) ולאחרונה על ידי בידוד תאי האב CD34+ מהשתל והשתלה של תאי אב מבודדים ומטוהרים לחולה. ניתן גם לבצע שילוב של השניים, דהיינו, בידוד תאי האב CD34+, ובשלב שני טיהור השתל מתאי הגידול על ידי נוגדנים ספציפיים כנגד תאי הגידול.

החסרון השני של ההשתלה העצמית לעומת ההשתלה האלוגנאית הוא היעדר תגובת השתל כנגד הגידול (GVT), תגובה שבה תאי מערכת החיסון בשתל, ובעיקר תאים מטיפוס תאי T ציטוטוקסיים ותאים קוטלים טבעיים (NK), תוקפים שרידי מחלה מזערית (MRD) ששרדו את הטיפול הכימותרפי במינון גבוה הניתן כהכנה להשתלה.

כיום מנסים להתגבר על חיסרון זה על ידי מתן ציטוקינים מטיפוס אינטרלוקין-2 או אינטרפרון, מתן נוגדנים חד-שבטיים מטיפוס Anti-CD20 (במקרה של לימפומה), או מתן לימפוציטים ותאים אחרים של מערכת החיסון המהונדסים כנגד הגידול לאחר ההשתלה העצמית. בטיפולים חדשניים מנסים ליצור התקפה חיסונית כנגד הגידול לאחר ההשתלה העצמית, בדומה לתגובת השתל נגד הגידול הקיימת בהשתלה אלוגנאית.
מומחים


מאמרים לפי נושא השתלה עצמית של לשד עצם

חוקרים מן המרכז הרפואי הפדיאטרי בסינסנטי (ארצות הברית) מצאו כי התרופה הביולוגית אנרבל מסייעת בשיפור קצב הגדילה של ילדים הסובלים מדלקת מפרקים אידיופתית של גיל הילדות (JIA-Juvenile Idiopathic Arthriti...
בעוד שמספר קורבנות האבולה במערב אפריקה חצה את קו ה-4,000 בני אדם, מעלים במדינות העולם המערבי כוננות מפני התפשטות המגיפה לתחומן. בטקסס: אחות נדבקה באבולה מחולה בו טיפלהבזמן שמגיפת האבולה ממשיכה לה...


פורומים סרטן ריאות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ריאות עדי 27/11/2020 13:15
  • בצילום נמצאבאונה אמצעית,תהליך תופס מקוםבקוטר כ-7 ס" מ מתמזג עםמדיאסטינום באיזור פדוזדור ימני ו-ivc ופלאורה פרא קוסטלית

  • + הוסף תגובה
סיטי ריאה מור 19/11/2020 12:39
  • שלום רב עשיתי סיטי ריאה (ללא מחלות רקע לא מעשנת )בסוף שנות ה30 בסיטי עמש עליון נמצא הודגם מוקד תת פלוראלי 4 ממ בסיטי ריאות רשום גרנולומה מסויידת תת פלוראלית בfull,גרנולומה מסויידת בבסיס הריאה מימין ובשאר רשום תקין אשמח לדעת אם יש לכל משמעות תודה

  • + הוסף תגובה
פענוח סי.טי נעמי 15/11/2020 16:07
  • שלום רב. מזה 22 שנים אני סובלת מלופוס. אחרי טרומבוציטופניה עיקשת עברתי קריות טחול ומאוחר יותר גם טחולון. מטופלת בפרדניזון 5מג פלקוויניל ואלטרוקסין. עקב המנגיומות מרובות ותמט בחוליה d6 עברתי סיטי בו התגלתה קונסולידציה בריאה הימנית. חזרנו על הסיטי אחרי שבועיים וזה מה שנכתב. תהליך פרנכימטי בחלקו בתבנית GGO בקוטר של 16 ממ הסכמנו המדיאלי של RLL. חשוד כשאתי. חשוב לציין שכבר עשיתי ברונכוסקופיה עדיין אין תשובות. אני מדי פעם מפתחת דלקת ריאות אטיפית. בנוסף לפני שלושה שבועות חולשה וצמרמורת עם לויקוציטים 17000 הספירות דם. רופא ריאות טוען שכל הנראה זה ממצא דלקתי ואילו רדיולוג חושד בגידול. אשמח לחוות דעת. תודה

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר עבד אגבאריה 17/11/2020 12:26
  • קשה לי כמובן להגיד ע"ס התיאור מה זה . ללא ספק הממצא הזה מחייב המשך בירור . נראה לי פיט במצב זה יכול לכוון אותנו

  • + הוסף תגובה
ברונכוסקופיה נעמי 17/11/2020 20:10
  • שוב שלום. הביופסיה טרם הגיעה השאיפות יצאו תקינות ללא שחפת ללא פטריות וללא תאים ממאירים ישנם מעט לויקוציטים. הברונכוסקופיה נעשתה עם רנטגן שם לא נראה הממצא והביפסיה נלקחה לפי התיאור מהדיסק של הסיטי. מה זה אומר שהשטיפות יצאו תקינות ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!