//

קשירת דליות בוושט ( Varicose veins ligation ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום

קשירה אנדוסקופית של דליות התפתחה בניסיון למצוא פתרון אנדוסקופי לדליות בפחות סיבוכים מאשר בשיטת ההטרשה של כלי הדם (סקלורתרפיה). הקשירה נמצאה יעילה בעיקר בדליות בוושט ולא בדליות בקיבה.
העיקרון הוא לקשור גומייה סביב חלק מהדלייה או סביב הדלייה בשלמותה ולמנוע על ידי כך חסימת הדלייה על ידי קריש. רקמת הדלייה שנקשרה עוברת נמק ונושרת לחלל הקיבה תוך ימים עד שבועות. היא מותירה התכייבות שטחית של הרירית הנוטה להחלמה מהירה.

שיטת טיפול זו מיושמת משנת 1986, וההתקדמות הטכנית הושגה כאשר הוכנס מכשיר המתחבר לאנדוסקופ הסטנדרטי, יורה עד 6 גומיות, והופך בכך את השיטה לפשוטה ובטוחה.

השיטה מקובלת לחיסול דליות הממוקמות בחמשת הס"מ בקטע התחתון של הוושט, אך אינה מוסכמת כשיטת טיפול בדמם חד מדליות. הנימוק העיקרי של המסתייגים קשור בכך שבדמם חד, שדה הראייה מוגבל וקיימת אפשרות שהגומייה תיקשר סביב רירית הוושט במקום סביב הדלייה. עם זאת קשירת רירית ללא דלייה אינה גורמת כל נזק, וכן קיימת כיום אפשרות שטיפה להבטחת זיהוי הדלייה. בסקלרותרפיה, לעומת זאת, חשוב מאוד להגיע לדליה עצמה ולא לרקמה סביבה.

בהשוואה בין שתי שיטות הטיפול נמצא כי הקשירה יעילה יותר: ניתן להגיע לשליטה בדמם על ידי קשירת דליות ב-86% מהמקרים בעוד שהסקלרותרפיה יעילה בדם חד רק ב-77% (נתון זה מסתמך על אחד המחקרים המשכנעים). כפי שנהוג בסקלרותרפיה, גם בקשירה יש לחזור על ההליך כל 10-7 ימים, וכל עוד אין חסימה מלאה של הדלייה ייתכן דמם נישנה. חסימת הדלייה בעקבות קשירה מושגת תוך 3.7 טיפולים בעוד שלהגיע לחסימה בעזרת סקלרותרפיה נדרשים כ-4.9 טיפולים. ניתן לקשור דלייה שעברה קודם לכן סקלרותרפיה אך טכנית ההליך קשה יותר. יתרון נוסף של הקשירה הוא בכך שאין צורך להיזהר מקשירה ליד רירית מכוייבת כפי שנדרש בעקבות סקלרותרפיה. קיימת גם שיטה המשלבת הטרשה (סקלריזציה) וקשירה, אך לא נמצא לה יתרון משמעותי בהשוואה לכל אחת מהשיטות שהוזכרו.

סיבוכי הקשירה פחותים מסיבוכי הסקלריזציה (11% לעומת 25%). חום ודלקת במיצר בית החזה (מדיאסטיניטיס) לא תוארו! כאב אינו שכיח, הירידה בתפקוד הוושט מצומצמת יותר בהשוואה לסקלרותרפיה, ופחות זיהום מחיידקים בדם וזיהומי ריאות. התפתחות ליקוי בתפקוד הקיבה (גסטרופתיה) כתוצאה מעליית הלחץ השערי שכיחה יותר בעקבות קשירה מאשר לאחר סקלרותרפיה. מבחינת המחיר אין הבדל משמעותי בין קשירה לסקלרותרפיה.

פרופ' רן אורן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
מומחים




פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
נטילת אומפרדקס 20 מג ר 10/08/2020 22:41
  • היי אבא שלי בן 73 דמנטי לאחר אירוע מוחי וניתוח מעקפים לפני 4 וחצי שנים. בזמנו משום שקיבל אספירין ניתן לו לוסק להגנה על הקיבה במינון 20 מ"ג ביום. בהמשך הפסיק לקבל אספירין והתחיל לקבל אליקויס. ובאותו זמן אנחנו קראנו על מחקר לגבי קשר אפשרי בין לוסק לנזקים מוחיים. אבא עשה אז גם סיטי חזה (סוף 2016) שהדגים בקע סרעפתי קטן. בייעוץ שקיבלנו בזמנו הגסטרואנטרולוג אמר שבמאזן עלות מול תועלת במניעת דימום מדרכי העיכול אצל חולה עם בקע סרעפתי אל מול פרופיל תופעות הלוואי של התרופה הוא בעד המשך נטילת הלוסק. היום אנחנו כבר 4 שנים אחרי, ובייעוץ שקיבלנו מפנימאי שמטפל בו כעת וכנל יעוץ רוקחי הומלץ על הפסקת הלוסק כמו גם מספר תרופות נוספות שלטענת הרופא מהוות עומס תרופתי מיותר בגילו ומצבו של אבי ובעלות מגוון רחב של תופעות לוואי שיכולות להסביר שינויים כאלה ואחרים במצבו. מה דעתך? האם להפסיק עם הלוסק או שהסכנה בדימום ממערכת העיכול בהנתן בקע סרעפתי גדולה מספיק כדי להמשיך בנטילת התרופה? (אציין שללא קשר לאבא גם בקע משפעתי ענק שחלק גדול מדרכי העיכול שלו נמצאות בו...) תודה

  • + הוסף תגובה
נזק מאומפרדקס ועומס תרופתי ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:20
  • שלום, בשנים האחרונות מתפרסמים מאמרים רבים הקושרים את האומפרדקס ומשפחת התרופות (מעכבי משאבות מימן) לנזקים משניים כמו שטיון (דמנציה), פגיעה בתפקודי הכליות ואף ממאירות קיבה. מדובר בתרופות מאוד יעילות המשמשות לטיפול בצרבת ודיספפסיה ולמרות פרסום המידע הנ"ל נחשבות מאוד בטוחות לאור נסיון ארוך שנים איתן (כ30 שנה). ישנם מאמרים סותרים בנושא עם מידע רב שמצביע על בטיחות התרופות הללו, וכפי שהמליץ הגסטרואנטרולוג אלו תרופות חשובות ובטוחות במטופלים שאכן זקוקים לטיפול בצרבת, כיב קיבה או דיספפסיה. במטופלים שלא זקוקים לטיפול, ולצערנו הרבה מטופלים נוטים להמשיך בטיפול למרות שהצורך בו חלף, יש להפסיקו. בקע סרעפתי אינו גורם סיכון לדימום ממערכת העיכול ובטח שלא בקע סרעפתי קטן (גם בקע מפשעתי לא), הוא יכול בהחלט לגרום לצרבות. לבסוף, בגיל המבוגר יש סיכון בנטילת מספר רב של תרופות בשל השפעות צולבות ותופעות לוואי. אכן כדאי להתייעץ עם רוקח קליני וגריאטר ולבחון אילו תרופות נחוצות ועל אילו אפשר לוותר על מנת לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי. השיקולים הנ"ל צריכים להלקח בחשבון כשתחליטו עם הרופא המטפל, שמכיר את כל מכלול המחלות של אביך ואת כל ההסטוריה הרפואית שלו, אם להפסיק או להמשיך את הטיפול. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
שאלת המשך ר 12/08/2020 16:19
  • שלום ד"ר. בהמשך לשאלתי זאת לגבי אבי. בעבר עקב אנזימי כבד גבוהים וגרד שיוחס לפניטואין לטיפול באפילפסיה (שהופסק ועברנו לקפרה) הומלץ על טיפול באורסוליט, מאז אנזימי הכבד היו בנורמה. בשבועיים האחרונים אלו כלל השינויים התרופתיים שבוצעו: 1) הפסקת לוסק 2) הפסקת אורסוליט 3) הפסקת דואודרט 4) הפסקת טלפסט 5) התחלת טיפול בפרומתאזין 12.5 בערבים לפני השינה. בבדיקות דם בתחילת חודש יוני 2020: ALBUMIN 3.9 LDH 365 AST 25 ALT 30 GGT 31 ALKP 121 בבדיקות דם שבועיים לאחר השינויים המתוארים מלפני יומיים: ALBMUMIN 3.62 LDH 461 AST 37 ALT 53 ALKP 122 שאר השורות בכימיה תקינות. בילירובין כללי 1.03 ישיר 0.2. CRP 0.31 ספירה תקינה. האם השינויים התרופתיים יכולים להסביר את העליה הקלה באנזימי הכבד, העליה ה"יפה" ב LDH והירידה המטאורית באלבומין (למרות שאבא מקבל אנשור וגלוצרנה והרבה חלבונים ותמיד הערך שלו היה סביב 3.9-4)? הפנימאי טוען שמדובר בחריגות קלות בבדיקה בודדת ומסרב להתרגש. אני מאוד מודאג. מה דעתך?

  • + הוסף תגובה
צרבת כרונית יוסי 11/08/2020 07:55
  • שלום אני סובל תקופה ארוכה מצרבת. בחודשים האחרונים הבעיה התגברה ואני מתעורר בבוקר עם תחושה של שריפה בגרון,ובהמשך היום תחושה של גוש בגרון. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצאו: בקע בסרעפת באורך 3 ס"מ, לשוניות רירית ורודה לגובה 5 ס"מ, ארוזיות זעירות באנטרום. טופלתי עם כדור אומפראזול וגם קונטרולוק ולא עזרו. האם במקרה שלי מומלץ ניתוח לתיקון הבקע?

  • + הוסף תגובה
צרבת עמידה לטיפול ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:28
  • שלום יוסי, צרבת היא בהחלט בעיה הפוגעת באיכות החיים. לרוב הטיפול בתרופות שהזכרת ממשפחת חוסמי תעלות המימן יעיל ומקל באופן משמעותי על התסמינים. הטיפול מפחית את הפרשת החומצה בקיבה וכך, גם כשיש ריפלוקס (עליה של תוכן הקיבה לושט), יש פחות תחושת צריבה. יכולות להיות מספר סיבות ליעילות פחותה של הטיפול התרופתי, למשל: - נטילה לא נכונה של הטיפול התרופתי - לעיתים תחושת הצריבה קשורה לריפלוקס לא חומצי (תוכן קיבה ללא חומצה שעולה לושט), או לתחושות אחרות. - לעיתים תחושת הצריבה אינה קשורה לריפלוקס כלל - הפרעה בתנועתיות הושט ניתן גם לעזור לטיפול התרופתי לטפל בריפלוקס על ידי הפחתת גורמי סיכון כמו: עישון, השמנת יתר ומאכלים מסויימים המגבירים ריפלוקס. לפני הפניה לניתוח יש לשקול את כל הסיבות לעיל. במידה ואכן יש צרבת עמידה לטיפול תרופתי והסיבות לעיל נבדקות, יש אכן יעילות לטיפול תרופתי. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
מידע נוסף לרופא יוסי 11/08/2020 09:11
  • את התרופות לקחתי לפי הנחיית הרופא ובמשך מס' חודשים כל אחת. אני מקפיד שנים על תזונה שלא מגבירה את הצרבת,לא מעשן ובמשקל 70 ק"ג. איך בודקים אם יש הפרעה בתנועתיות הושט? האם הממצאים שפרטתי מקודם מצדיקים ניתוח לתיקון הבקע? תודה

  • + הוסף תגובה
המשך תשובה ד"ר אייל הירש 11/08/2020 15:17
  • שלום יוסי, תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן יש ליטול בעיתוי הנכון ביחס למזון, במינון המתאים. בהמשך יש צורך לברר אם התחושות שלך באמת קשורות לצרבת על ידי ביצוע בדיקת PH (רמת חומציות) בושט, משם יש להמשיך לפי התוצאות. אם כל הממצאים יעידו על צרבת עמידה לטיפול תרופתי יש מקום לניתוח. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תודה יוסי 11/08/2020 16:40
ערכי GGTגבוהים מירי 11/08/2020 13:52
  • שלום, אני מירי בת 39. ערכי ה- GGT שלי גבוהים מאוד 200. ׁ(בדקנו גם 8 שנים אחורה- וגם שם זה היה גבוה מאוד!! בערך אותם ערכים) שלחו אותי לפיברוסקן- שיצא תקין (אין שחמת או כבד שומני) וכן US בטן עליונה שיצא תקין. איך אני ממשיכה מכאן? איך מורידים ערכים אלה? אני מבינה שזה יכול להעיד על כשל לבבי? מחלות כיס המרה? מה צריך לבדוק עכשיו?? אשמח לעזרה והכוונה בנושא...

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!