//

אנגינה פקטוריס (Angina pectoris)

ראשי

תאור

אנגינה פקטוריס, או תעוקת חזה, היא סוג של כאב בחזה, או אי נוחות שנגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. תעוקת חזה היא תסמין של מחלה בעורק כלילי. כאשר שריר הלב (מיוקרדיום) אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן, עלול להיגרם כאב בחזה. תעוקה מתוארת בדרך כלל כתחושה של סחיטה, לחץ, כובד, הידוק או כאב בחזה. אנשים רבים הסובלים מתעוקה, מספרים שהם חשים כאילו מישהו עומד להם על החזה.

תעוקת חזה נקראת גם אנגינה או אנגינה פקטוריס (משמעות המילה פקטוריס היא חזה), היא יכולה להיות קבועה או בלתי קבועה:

· תעוקת חזה קבועה (מכונה גם תעוקה כרונית יציבה). 

· תעוקת חזה בלתי קבועה (מרמזת על התקף לב שעומד להתרחש).

סוג שלישי ונדיר של תעוקת חזה מכונה בשם תעוקה משתנה (מכונה גם תעוקה ואזוספטית, על שם פרינצמטל), היא נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי.

תעוקה היא תופעה נפוצה למדי. לעתים קשה להבדיל בין תעוקה לכאבים אחרים בחזה, כמו למשל הכאב ואי הנוחות הנגרמים כתוצאה מקלקול קיבה. כאשר חשים בכאב בלתי מוסבר בחזה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

אישה סובלת מלחץ בחזה, אנגינה פקטוריס

צילום: Shutterstock


סימפטומים


כאב בחזה ותחושה של אי נוחות בחזה הם התסמינים או המאפיינים העיקריים של תעוקה. בחילה, עייפות, קוצר נשימה, חרדה, הזעה או סחרחורת, הם תסמינים נוספים שיכולים להתלוות לתעוקה.

מאפייני אנגינה פקטוריס

הכאב והאי הנוחות המורגשים במצבים של תעוקה מתוארים לעתים קרובות כלחץ, תחושה של סחיטה, גודש, או כאב במרכז החזה. חלק מהאנשים הלוקים בתעוקה מתארים אותה כתחושה שמלקחיים לוחצים את החזה, או כאילו משקל כבד מונח על החזה. לחץ זה עלול להתפשט אל הזרוע, במיוחד הזרוע השמאלית, אל הצוואר, הלסת, הכתף או הגב.

החומרה, משך הזמן והסוג של תעוקת חזה משתנים. חשוב מאד לזהות אם הכאב המורגש בחזה הוא חדש או משתנה. תסמינים חדשים או שונים עלולים להעיד על תעוקה מסוג מסוכן יותר (תעוקה בלתי קבועה), או התקף לב.

תעוקת חזה קבועה:

· מתפתחת כאשר הלב מתאמץ יותר, כמו בזמן פעילות גופנית, או עליה במדרגות.

· ניתן בדרך כלל לצפות אותה והכאב הוא על פי רב זהה לכאב שכבר הורגש בחזה בעבר.

· נמשכת זמן קצר, כחמש דקות או פחות.

· נעלמת בעקבות מנוחה, או נטילת תרופה לטיפול בתעוקה.

· יכולה להיות דומה לתחושה שמרגישים כתוצאה מקלקול קיבה

· עלולה להתפשט אל הזרועות, הגב או אל אזורים אחרים.

· עלולה להתעורר כתוצאה ממתח נפשי או רגשי.

תעוקת חזה בלתי קבועה:

· מתרחשת אפילו בזמן מנוחה.

· שונה מהתעוקה שחשים בחזה בדרך כלל.

· בלתי צפויה.

· על פי רב היא חמורה יותר ואורכת זמן רב יותר מתעוקה קבועה, עלולה להימשך 30 דקות.

· לא בהכרח נעלמת לאחר מנוחה, או שימוש בתרופות לטיפול בתעוקה

· עלולה להעיד על התקף לב.

תעוקת חזה משתנה:

· בדרך כלל מתרחשת בזמן מנוחה. לעתים קרובות היא חמורה.

· ניתן להקל עליה באמצעות תרופות לטיפול בתעוקה. 

סיבות וגורמי סיכון

אנגינה פקטוריס נגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. הדם נושא חמצן הנחוץ ללב על מנת לשרוד. כאשר שריר הלב אינו מקבל כמות מספקת של חמצן מתרחש מצב המכונה איסכמיה.

הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בזרימת הדם אל שריר הלב היא מחלה בעורקים כליליים ((CAD. עורקי הלב (הכליליים) עלולים להפוך לצרים יותר כתוצאה מהצטברות של שומנים, המכונה פלאקס. מצב זה מכונה בשם טרשת עורקים.

הירידה בזרימת הדם היא בעיה של אספקה – הלב אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן. עולה השאלה - מדוע לא חשים בתעוקה בכל פעם שעורקי הלב מוצרים, כתוצאה מהצטברות של שומן. זאת משום שבזמנים של צריכה נמוכה – כמו למשל בזמן מנוחה – שריר הלב מסוגל להמשיך ולפעול, למרות הירידה בכמות הדם המוזרמת אליו, מבלי שיתעוררו תסמינים של תעוקה. אולם, כאשר עולה הדרישה לחמצן, כפי שקורה למשל בזמן מאמץ, עלולה להיגרם תעוקה.

תעוקת חזה קבועה
. תעוקה קבועה נגרמת כתוצאה ממאמץ גופני.

כאשר עולים במדרגות, מתעמלים או הולכים הלב צורך יותר דם, אך כאשר העורקים מוצרים השריר מתקשה לקבל כמות מספקת של דם. מלבד פעילות גופנית, גורמים כמו מתח נפשי, חום נמוך, ארוחות כבדות ועישון עלולים אף הם להצר את העורקים ולגרום לתעוקה.

תעוקת חזה בלתי קבועה
. כאשר שכבות של שומן (פלאקס) שהצטברו בכלי הדם מתבקעות, או כאשר נוצר קריש דם, העורק שכבר הוצר עלול להיחסם במהירות, או שכמות הדם הזורמת בו קטנה אף יותר. כתוצאה מכך כמות הדם המוזרמת אל שריר הלב קטנה באופן פתאומי וחמור. תעוקה בלתי קבועה נגרמת גם במצבים של אנמיה חריפה, במיוחד אצל אנשים שהעורקים שלהם כבר מוצרים. תעוקה בלתי קבועה מחריפה ולא ניתן להפיג אותה באמצעות מנוחה או נטילת התרופות הרגילות. אם זרימת הדם אינה משתפרת, שריר הלב שאינו מקבל מספיק חמצן מת – התקף לב.

תעוקת חזה משתנה.
תעוקה משתנה המכונה גם תעוקת פרינצמנטל, נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי, במהלכו העורק מוצר תוך זמן קצר. כתוצאה מההצרה זורם אל הלב פחות דם. תעוקה משתנה היא נדירה יחסית, מהווה כשני אחוזים ממקרי התעוקה.

לאנשים הלוקים במחלה בעורקים הכליליים יש סיכון גבוה יותר ללקות בתעוקה. גם התקף לב מעלה את הסיכון לתעוקה. תעוקה בלתי קבועה נפוצה יותר בקרב מבוגרים זקנים יותר. 

גורמי הסיכון הבאים מעלים את הסיכון למחלת לב כלילית ולתעוקה:

· עישון טבק.

· יתר לחץ דם.

· רמה גבוהה של כולסטרול או של טריגליצרידים בדם.

· חוסר פעילות גופנית.

· השמנת יתר.

· סוכרת.

· מתח.

· אלכוהול.

תופעות נלוות וסיבוכים

הכאב המורגש במצבים של אנגינה פקטוריס עלול להקשות על ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, כמו הליכה. אולם הסיבוך המסוכן ביותר הקשור בתעוקה הוא התקף לב.

במקרה שהכאב בחזה או תחושת אי הנוחות, המורגשים בדרך כלל כתוצאה מתעוקה משתנים, או במידה והם נמשכים יותר מדקות ספורות ולא נעלמים בעקבות מנוחה, או נטילת התרופות לטיפול בתעוקה, יתכן שזהו סימן לכך שמתרחש התקף לב.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

על מנת לאבחן אנגינה פקטוריס, הרופא יתחיל בבדיקה גופנית ובתשאול לגבי התסמינים. הרופא ישאל גם על גורמי סיכון, כמו היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

הרופא יבקש לתאר את אי הנוחות או הכאב:

· האם מדובר בכאב? אי נוחות? תחושת הידוק? לחץ? כאב חד? דקירה?

· היכן כואב?האם באזור מוגדר או שזהו כאב כללי?

· האם הכאב מתפשט גם לצוואר ולזרועות

· מתי וכיצד התחיל הכאב? האם משהו מסוים עורר אותו? האם הכאב מתגבר בהדרגה? או האם התחיל באופן פתאומי?

· כמה זמן נמשך הכאב?

· מה גורם להחמרה בכאב? פעילות? נשימה? תנועה של הגוף?

· מה משפר את ההרגשה? מנוחה? נשימה עמוקה? ישיבה?

· האם בנוסף לכאב יש תסמינים נוספים, כמו בחילה או סחרחורת?

· האם יש קשיים בבליעה?

· האם יש רפלוקס וצרבת (תעוקה לפעמים יוצרת תחושה כמו של צרבת).

קיימות מספר בדיקות נוספות שהרופא עשוי לבקש על מנת לברר אם לנבדק יש תעקות חזה:

· אלקטרוקרדיוגראמה (א.ק.ג).

· בדיקה לב במאמץ (ארגומטריה).

· צילום חזה.

· אקו לב.

· בדיקת לב גרעינית במאמץ.

· אנגיוגרפיה כלילית.

· בדיקות דם.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

ישנן דרכים רבות לטיפול בתעוקה, כולל שינויים בסגנון החיים, תרופות, אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), או ניתוח מעקפים. מטרות הטיפול הן להוריד את תדירות התסמינים ולהפחית את חומרתם וכן להקטין את הסיכון להתקף לב ולמוות.

במקרים של תעוקת חזה קלה, שינויים בהרגלי החיים עשויים להספיק. אולם במקרים של תעוקת חזה בלתי קבועה, או תעוקת חזה המתבטאת בכאב שונה מהכאב הרגיל, למשל כאב שמופיע בזמן מנוחה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול בבית חולים.

שינויים באורחות החיים

· יש להאט את קצב החיים ולעצור מידי פעם למנוחה.

· להימנע מארוחות כבדות.

· לנסות למצוא דרכים להירגע.

· להפסיק לעשן.

· להקפיד על תזונה בריאה.

· להוריד במשקל.

תרופות

· אספירין.

· ניטראטים.

· חוסמי בתא.

· סטאטינים.

· בולמי סידן.

· מעכב ACE.

לעתים קרובות משתמשים בשינויים בהרגלי החיים ובתרופות, לטיפול בתעוקה קבועה.

אולם קיימות גם שיטות טיפול פולשניות, כמו אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), באמצעותן מרחיבים מחדש עורקי לב שהוצרו. יחד עם זאת, מחקרים חדשים גורסים שראוי לנסות שינויים בהרגלי החיים ותרופות, לפני שמבצעים אנגיופלסטיקה או החדרת תומכן. 

מחקר רפואי בשם: הערכת התוצאות הקליניות של שימוש ברווסקולריזציה ובתרופות אגרסיביות (COURAGE) העריך את הטיפולים בתעוקה קבועה כרונית. המחקר מצא כי השימוש באנגיופלסטיקה ובתומכן לטיפול בתעוקה קבועה, לטווח ארוך, אינו יעיל יותר משימוש בתרופות ובשינויים בהרגלי החיים.

אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן הן שיטות טיפול טובות במקרים של אנגינה פקטוריס בלתי קבועה, או במקרים של אנגינה פקטוריס כרונית קבועה, בהם שינויים בהרגלי החיים ונטילת תרופות לא הצליחו להשיג תוצאה טובה.

שיטות טיפול פולשניות

· אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן.

· ניתוח מעקפים.






פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
עיבוי המסתם האאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 21/07/2020 07:26
  • עידן שלום, עיבוי מסתם אאורטלי יכול להופיע כממצא אקראי בבדיקת האקו אך בהחלט יש להתייחס אליו ולהמשיך לעקוב בקביעות. בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות לגבי הפוטנציאל של עיבוי מסוג זה להפוך להיצרות ממשית בהמשך החיים אשר עלולה להפריע לזרימת הדם התקינה בין החדר השמאלי לאבי העורקים. מניח שאם באקו הייתה מזוהה הפרעה המודינמית כלשהי העניין היה מופיע בדו״ח. הייתי מציע לחזור לקרדיולוג המטפל ויחד לגבש תכנית פעולה/מעקב לשנים הקרובות על מנת לעקוב בצורה היעילה ביותר אחר הממצא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תוצאה של זיהום חיידקי? עידן 21/07/2020 15:17
  • תודה על התגובה. מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים הוא זיהום חיידקי של המסתם שמוביל להצטלקות ועיבוי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
טיפול שיניים ושינויים במסתמי הלב (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 27/07/2020 11:25
  • עידן שלום, טיפולי שיניים הם בהחלט מקור מוביל לכניסת חיידקים לזרם הדם, דבר שיכול במקרים מסוימים להוביל לדלקת פנים הלב. חשוב לציין כי דלקת כזו יכולה להיות מאוד חריפה בהתייצגותה בשלביה הראשונים ואכן דורשת טיפול אנטיביוטי לוריד לכל הפחות. אם כוונתך שהחיידקים נמצאים שם ורק ע״י אנטיביוטיקה נצליח ״לנקות״ את המסתם, אז כנראה שלא- כפי שציינתי ההתייצגות הינה חריפה; מלווה בחום בדר״כ ובשינויים מבניים עמוקים יותר למסתם. עלייך להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כל העניין הנ״ל לצורך המשך מעקב. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תודה על התגובה, ושאלת המשך בנוגע לזיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:25
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
הצטלקות המסתם האאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 27/07/2020 11:27
  • עידן שלום, טיפולי שיניים הם בהחלט מקור מוביל לכניסת חיידקים לזרם הדם, דבר שיכול במקרים מסוימים להוביל לדלקת פנים הלב. חשוב לציין כי דלקת כזו יכולה להיות מאוד חריפה בהתייצגותה בשלביה הראשונים ואכן דורשת טיפול אנטיביוטי לוריד לכל הפחות. אם כוונתך שהחיידקים נמצאים שם ורק ע״י אנטיביוטיקה נצליח ״לנקות״ את המסתם, אז כנראה שלא- כפי שציינתי ההתייצבות הינה חריפה; מלווה בחום בדר״כ ובשינויים מבניים עמוקים יותר למסתם. עלייך להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כל העניין הנ״ל לצורך המשך מעקב. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
ניתוח לב פתוח חוזר עדי 22/06/2020 18:33
  • שלום אני בן 37 ,בריא,העוסק בספורט עברתי ניתוח לב פתוח להסרת וגטציה,אם אפשרות להחלפת מסתם ,כאשר יוחלט על העניין בזמן הניתוח. .בסיום הניתוח ,נאמר שהניתוח עבר בהצלחה. הוגטציה הוסרה ,המסתם נשמר,רק יש דליפה קלה מהמסתם האורטלי. לאחר בדיקת אקו לפני שיחרור מבית חולים.לתדהמתי, נאמר שהדליפה הינה בינונית עד קשה. ובכל זאת ממליצים לשחרר הביתה, ולא לנתח עכשיו אלא לחיות עם זה.... אני חושש מתלבט, האם כדאי לעבור כבר את הניתוח או לחכות.צה הסיכונים, מהי ההשפעה על אורח החיים.

  • + הוסף תגובה
תיקון מסתם אאורטלי ד"ר דוד יעקובי 25/06/2020 08:11
  • עדי שלום, אין ספק שמדובר במקרה קליני מורכב בו כל החלטה צריכה להשקל בכובד ראש. אתייחס לדברים בכלליות בלבד. מטרתו של המנתח הייתה לשמר את המסתם הקיים תוך שמירה על תפקודו. בסיום הניתוח- הכלי האמין ביותר שיש ברשותו של המנתח הינה בדיקת האקו אשר מבוצעת בדרך כלל ע״י קרדיולוג- במקרה זה התשובה הייתה כי מדובר באי-ספיקה קלה ולכן המנתח קיבל את התוצאה הניתוחית. קורה, לפני השחרור, שהבדיקה העוקבת לא עולה בקנה אחד עם הבדיקה מחדר הניתוח וכאן אנו נכנסים לעניין קבלת ההחלטות הסבוך- האם לנתח שוב בפרק זמן קצר (לפני שהמטופל יצא מהתקופה הבתר-הניתוחית המוקדמת) או לנסות ולבצע אקו לב נוסף בעוד מספר שבועות ולהעריך שוב את המסתם. ההחלטה תלויה כמובן במנתח אשר יחד עם הקרדיולוג מחליטים לגבי חומרת הדלף ויחד עם ההתייצגות במטופל הספציפי לוקחים את ההחלטה. אינני יודע כמה זמן עבר מהניתוח שלך והאם בוצעה בדיקה נוספת. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
ניתוח לב החלפת מסתם אורן 27/07/2020 09:14
  • עדי שלום .גם אני עברתי ניתוח לב פתוח להחלפת מסתם מיטרלי.אני ממליץ לא לדחות דברים אם תרצה לדבר איתי תרשום לי את המייל שלך .ביי

  • + הוסף תגובה
פרוקור אבי 20/07/2020 12:04
פרוקור (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 22/07/2020 07:17
  • אבי שלום, לחלק מההתוויות ישנם תחליפים לפרוקור אך קבוצה לא קטנה של חולים עדיין זקוקים לתרופה. עלייך לפנות לרופא המשפחה אשר יכול לשלוח אותך לאלרגולוג על מנת לאמת/לשלול את התופעה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!