על מחלות ניווניות ברשתית העין ועל התקווה להשבת הראייה

הרשתית היא החלק האחראי בעין שתפקידה הוא להפוך את התמונה אשר מגיעה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית בתאי עצב הראייה, ולהעבירה אל המוח. הרשתית היא רקמת עצב שמרפדת את הקיר הפנימי של גלגל העין והיא מחוברת ישירות אל המוח דרך עצב הראיה. במרכז הרשתית נמצאת נקודה זעירה, בגודל של 1.5 מילימטר בלבד, הקרויה "מקולה". המקולה אחראית על הראייה המרכזית, ראיית הפרטים הקטנים והמדויקים ועל חדות הראייה. והיא המאפשרת לנו לבצע פעולות לדוגמת קריאה ונהיגה והחלק ההיקפי של הרשתית אחראי על שדה הראייה ההיקפי.

חלק גדול ממחלות עיניים הקשות יותר שפוגעות בירידה בכושר הראייה, קשורות בפגיעה ברשתית העין, חלק מהן פוגע בעיקר במקולה, חלק מהן בהיקף. גורמי הסיכון העיקריים למחלות אלו הם גיל מבוגר, מחלת סוכרת לא מאוזנת ותורשה. היום אין לרפואה המודרנית כלי יעיל להתמודד עם אובדן תאי עצב ועקב כך מחלות רשתית העין הן פרוגרסיביות ועם התפתחותן גורמות לנזק בלתי הפיך לראייה עד למצב של אובדן ראייה מוחלט.

להלן מספר מחלות עיניים אשר פוגעות ברשתית:

AMD - Age related Macular Degeneration

בשפה העברית המחלה נקראת ניוון מקולרי תלוי גיל – (נמ"ג) , זוהי מחלת ניוון של המקולה , אשר מתפקדת כמרכז רשתית, שכיחות המחלה עם הגיל והיא נחשבת לסיבה השכיחה ביותר למצב של אבדן ראייה בעולם המערבי בקרב בני 70 ומעלה.
ברוב המקרים המחלה אינה פוגעת בראיה אבל דורשת מעקב ו/או טיפול מניעתי בעזרת לקיחת ויטמינים. בחלק קטן מהמקרים, לצערנו, מתפתח הסוג "רטוב", אשר בו צומחים כלי דם פתולוגים, הגורמים להרס הרקמה הבריאה, במידה ולא מתגלים ומטופלים בזמן. כשהמקולה נהרסת עקב מחלת הנמ"ג, הראייה המרכזית והמדויקת נפגמת באופן קשה:
- ירידה בחדות הראיה שבאה לידי ביטוי בטשטוש וערפול
- הופעת כתם עיוור במרכז שדה הראיה
- ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים, טקסטים
- ירידה ברגישות לניגודיות ולכן צבעים נראים דהויים וישנה הסתגלות איטית מאד למעבר מחושך לאור ולהפך

רטיניטיס פיגמנטוזה - -RP Pigmentosa Rtinitis

זוהי מחלה תורשתית של הרשתית אשר גורמת לניוון תאי הקולטנים את האור ומובילה לאיבוד ראייה הדרגתי, עד למצב של עיוורון. ישנם שני סוגים של קולטנים: 1. "מדוכים" לראיית יום, אשר מרוכזים במרכז הרשתית ואחראים על הראייה לפרטים ועל ביצוע אבחנה בין צבעים. 2. "קנים" לראיית לילה, אשר מרוכזים בעיקר בהיקף הרשתית ולכן כשהם מתנוונים, נפגמת הראייה ההיקפית. ככל שהמחלה מתפתחת, יותר תאי מדוכים וקנים מתנוונים ולכן איבוד הראייה מתבצע באופן הדרגתי.

קורודרמיה – Choroidermia

זוהי מחלה נדירה, אשר מופיעה אצל גברים באופן שכיח יותר, וגורמת לתהליך הדרגתי של איבוד הראייה כתוצאה מניוון הרשתית והדמית- שמורכבת ממערכת מסועפת של כלי דם קטנים וממוקמת בין הרשתית לסקלרה (לובן העין). כלי הדם של הדמית מספקים חמצן לקולטני האור.
הסממן הראשוני למחלה הוא עיוורון לילה כבר בגיל צעיר וככל שהמחלה מתקדמת, ישנו איבוד ראייה גם היקפית וגם מרכזית.

חור מקולרי - Macular hole

ברוב המקרים אנו לא יודעים מהו הגורם להיווצרות חור במקולה ורק בחלק קטן מהמקרים הסיבה לכך היא טראומה לעין. יכולות להיות דרגות שונות של היווצרות חור במקולה ורק באמצעות ביצוע מיפוי של שכבות הרשתית, ניתן לבדוק את גודלו ובהתאם לתוצאה להחליט האם לנתח או לא.
ניתוח לתיקון חור מקולרי הוא הליך מורכב מאד ועוזר רק אם נעשה בשלב הנכון. אם נעשה בשלב שגוי – ייתכן ויעשה הרס בלתי הפיך של המקולה.
האם הצליחו למצוא את התשובה הסופית לטיפול בעיוורון אשר נובע ממחלות של רשתית העין?
לאחרונה פרסמה חברה גרמנית והמכון למחקר אופטי של אוניברסיטת טיבינגן בגרמניה תוצאות של ניסוי אשר נותן תקווה לפתרון עתידי. החוקרים השתילו שבב מתחת לרשתית העין ל-11 משתתפים עיוורים.
מטרת השבב היא להחליף את קולטני האור המנוונים ולשלוח אותות חשמליים למוח. 3 מתוך 11 המנותחים דיווחו שהצליחו לזהות צלליות ועצמים ואחד מהם אפילו הצליח לקרוא אותיות גדולות. החוקרים מדווחים כי הניסוי מראה שאצל אנשים אשר איבדו את ראייתם עקב מחלה ברשתית, אפשרי לשחזר את היכולת הויזואלית שלהם. חשוב לציין כי המנותחים אשר דיווחו על זיהוי עצמים סבלו או מרטיניטיס פיגמנטוזה או מקורודרמיה והשבב הושתל להם מתחת למרכז הרשתית- המקולה.
אם נבצע הקבלה בין פעילות השבב והשפעתו על המוח לבין רזולוציה של מצלמה – בעבר רזולוצית המצלמות הייתה נמוכה יותר ועם השנים הן משתכללות יותר ויותר. כך גם השבב הנבדק: הוא זקוק לעבור תהליך "אבולוציוני מהיר" על מנת שיתאים באופן ממשי לבני אדם. חשוב לומר כי לא מספיק שהשבב יהיה רק ברזולוציה טובה, הוא צריך גם לדעת לבצע העברה של המידע למוח, וגם כאן יש עוד מקום לפיתוח.

עצב הראיה הוא מתוחכם מאוד ומעביר מידע רב באופן רציף מהעין אל המוח. וסוף סוף ישנה יכולת טכנולוגיה שמצליחה להתקרב לבריאה, גם היא עוסקת בהעברה ועיבוד של מידע רב. הערכתי היא שבשנים הקרובות הפיכת פתרון זה לפתרון ישים היא ריאלית, זאת כיוון שהחוקרים יצליחו לפתח את הטכנולוגיה, להרחיב את הניסוי ולקבל את כל האישורים הדרושים. כאשר הפיתוח יושלם ויקבל את כל האישורים, התקווה לפתרון היא למען החולים בסוגים שונים של מחלות עיניים שפוגעות ברשתית, כגון המחלות שצוינו לעיל'.

מאת ד"ר נדב בלפר, מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים", מרכז רפואי "שבע עיניים לנגב"
ובי"ח "סורוקה" ומנהל מרפאת עיניים במרפאות חוץ בסורוקה