שמות מסחריים
- ציפרלקס Cipralex
- אסציטאלופרם טבע ESCITALOPRAM TEVA
- אסטו ESTO
ציפרלקס (Cipralex) מיועד לטיפול בדיכאון, בחרדות ובהפרעות מצב רוח אחרות שקשורות לדיכאון:
התקפי חרדה (פניקה), הפרעות חרדה כללית או חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
ציפרלקס מכיל חומר פעיל שנקראאסציטאלופרם (Escitalopram), מקבוצת SSRI, תרופות נגד דיכאון וחרדה מהדור החדש. חומרים מקבוצה זו חוסמים בצורה בררנית ספיגה חוזרת של סרוטונין (מתווך עצבי) ומגבירים את השפעתו על המוח. אנשי הרפואה סבורים שפעילות ירודה של סרוטונין במוח היא הסיבה המרכזית להתפתחות דיכאון וחרדה.
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות. אפשר לחצות את טבליות ציפרלקס.
תדירות וזמן נטילה
ציפרלקס יש ליטול פעם ביום, רצוי באותה השעה.
טווח המינון
ברוב הטיפולים בדיכאון או בחרדה, המינון של ציפרלקס יהיה בין 5-20 מ"ג ליום עבור מבוגרים ו-5-10 מ"ג עבור קשישים.
תחילת ההשפעה
לרוב, ציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי 1-2 שבועות של טיפול ומלא השפעתו מושגת אחרי 2-4 שבועות טיפול.
אם אין הטבה בתסמיני דיכאון או חרדה אחרי 6 שבועות של טיפול, יש לחזור לרופא.
במקרה של התקפי חרדה (פניקה) - התגובה המקסימלית מתקבלת, לרוב, לאחר כ-3 חודשי טיפול.
משך ההשפעה
לרוב, ציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי 1-2 שבועות של טיפול ומלא השפעתו מושגת אחרי 2-4 שבועות טיפול.
אם אין הטבה בתסמיני דיכאון או חרדה אחרי 6 שבועות של טיפול, יש לחזור לרופא.
במקרה של התקפי חרדה (פניקה) - התגובה המקסימלית מתקבלת, לרוב, לאחר כ-3 חודשי טיפול.
מנה שנשכחה
יש לקחת מיד כשנזכרים. אך אם עבר למעלה מ-18 שעות מאז ששכחתם, דלגו על המנה שנשכחה וקחו את הטבלית הבאה של ציפרלקס כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את נטילת ציפרלקס מבלי להיוועץ ברופא מחשש לחזרת הסימפטומים של דיכאון וחרדה ומהתפתחות תסמיני גמילה. . עם השלמת הטיפול, בדרך כלל מומלץ להפחית בהדרגה את מינון התרופה על פני מספר שבועות. הפסקה פתאומית של הטיפול עלולה לגרום לתסמינים שכיחים כמו סחרחורת, הפרעות שינה, חרדה, כאבי ראש, בחילה, הזעה, חוסר מנוחה או עצבנות, דפיקות-לב.
מינון עודף
מינון עודף גדול של ציפרלקס מחייב לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית.
יש לפנות לרופא, גם בהיעדר תחושה רעה. סימנים אפשריים למינון יתר: סחרחורת, רעד, עצבנות, פרכוסים, תרדמת, בחילה, הקאה, שינויים בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, שינוי במאזן המלחים/נוזלים בגוף.אחסון
לשמור במקום סגור, שהטמפרטורה בו לא עולה על 30 מעלות. להרחיק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
ניתן לקחת ציפרלקס לפני או אחרי האוכל.
יש להקפיד על תזונה מאוזנת ומסודרת, כיוון שציפרלקס עלול לגרום לעלייה במשקל ואף להשמנה במקרים מסוימים.אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.הריון
אין להשתמש בתקופות הריון או הנקה, אלא לאחר התייעצות עם רופא לגבי הסיכון לעומת התועלת בלקיחת התרופה. נטילת התרופה סמוך לתום ההריון עלולה להוות סיכון מוגבר לדימום וגינלי כבד זמן קצר לאחר הלידה, במיוחד אם יש עבר של הפרעות דימום. יש לעדכן צוות מיילד- ייתכנו תופעות בלתי רצויות ביילוד.
הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18. טרם נבדקו השפעות הבטיחות לטווח הארוך, מבחינת גדילה, התבגרות והתפתחות קוגנטיבית- התנהגותית.קשישים
נדרשת הפחתת מינון המינון המומלץ בדרך כלל הוא 5 מ"ג פעם ביום (מינון חד-יומי). הרופא יכול להעלות את המינון עד 10 מ"ג ליום.ניתוח והרדמה כללית
תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש להיוועץ ברופא לפני הניתוח.סיכון ממנת יתר
בינוניסיכון מפיתוח תלות
נמוךתופעות לוואי
תופעות לוואי נפוצות של ציפרלקס כוללות:
בחילה או הקאה, כאב ראש, גודש באף, שלשול, עצירות, גזים, צרבת, שינוי בדפוסי התאבון, חרדה, חוסר מנוחה, הפרעות בשינה וחלומות מוזרים או ישנוניות, סחרחורת, פיהוק, רעד, יובש בפה, הזעה מוגברת, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות בתפקוד המיני - לעיתים תסמינים אלה נותרים גם לאחר הפסקת הטיפול, עייפות, עליה במשקל.
בדרך כלל, תופעות לוואי אלה חולפות בהמשך השימוש.
תופעות לוואי נדירות יותר של ציפרלקס:
פריחה, גרד בעור, תחושת נימול, עקצוצים או העדר תחושה בעור,חריקת שיניים, התרגשות, עצבנות, התקף פאניקה, בלבול, חום ותסמינים אחרים של שפעת כגון: נזלת, שיעול, כאב גרון, צמרמורת; הפרעות בחוש הטעם, עילפון, הגדלת אישונים, הפרעות בראייה, צפצופים באוזניים, נשירת שיער, אי-סדירות במחזור או דימום כבד, הפחתת משקל, קצב לב מהיר, התנפחות גפיים, דימום מהאף.
במקרים נדירים ציפרלקס עלול לגרום לתופעות לוואי רציניות כמו תוקפנות, דֶּפֶּרְסֹונָלִיזַצְיָה, הזיות, קצב לב איטי.
יש להפסיק את השמוש בתרופה ולפנות מיידית לרופא במקרים של דימומים בלתי רגילים, קשיי נשימה, נפיחות של הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון העלולה לגרום לקשיי בליעה או נשימה, חום גבוה, עצבנות או חוסר שקט, בלבול, גרד חמור של העור, קצב לב מהיר, לא סדיר, עלפון.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
שילוב של ציפרלקס עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות:• מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI)- יש להמתין לפחות שבועיים בין טיפולים.
• תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית: סיכון מוגבר לתופעות לוואי כגון טשטוש וסחרחורת.
• תרופות המשפיעות על קרישת הדם, כגון נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID's), אספירין ווארפארין עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.
• תכשירים נוירולפטיים- תרופות לטיפול בסכיזופרניה ובפסיכוזה, ותרופות נוגדות דיכאון מקבוצות SSRI וטריציקליים, עקב סיכון אפשרי להורדת הסף לפרכוסים.
• ליתיום: עליה בסיכון לתופעות לוואי הן של ציפרלקס והן של ליתיום.
• אגוניסטים לקולטני סרוטונין, כגון סומאטריפטאן: דווחו מיקרים של חולשה, תנועתיות יתר וחוסר קואורדינציה. סומטריפטן ותרופות דומות לטיפול במיגרנה, וכן טרמדול ותרופות דומו (אופיואידים), המשמשים לשיכוך כאבים חמורים.
• סימטידין, לנסופראזול ואומפראזול, לטיפול בכיב קיבה, פלוקונאזול- לטיפול בזיהומים פטריתיים, פלובוקסמין- לטיפול בדיכאון, וטיקלופידין- להפחתת סיכון לשבץ. תרופות אלו עלולות להעלות את ריכוז אסציטלופראם בדם.
• קארבאמאזפין: סיכון גבוה לירידה ברמות ציפרלקס ולהשפעה מופחתת שלו.
• חוסמי בטא, כגון מטופרולול: אסציטאלופראם (ציפרלקס, אסטו) מגביר את רמות התרופה בדם ועלול להחמיר את תופעות הלוואי שלהם.
• תרופות המורידות את רמות האשלגן או המגנזיום בדם, כיוון שמצבים כאלו מעלים את הסיכון להפרעת קצב לב מסכנת חיים. כמו תרופות אנטי-מיקרוביאליות מסוימות (למשל ספרפלוקסצין, מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין במתן תוך-ורידי, פנטמידין), תרופות נגד מלריה, במיוחד הלופנטרין, אנטיהיסטמינים מסוימים (למשל אסטמיזול, מיזולסטין(
• תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI ו- SSRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין (נדיר), הכולל סימנים כמו עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב הלב. עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר בנטילת תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים.• תוספי תזונה וצמחי מרפא, כמו היפריקום למשל, שיכולים להעלות את רמות הסרוטונין.
השפעת שימוש ממושך
ציפרלקס עלול לגרום להשמנה, לכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת.
תסמיני הפרעות בתפקוד המיני, ימשכו, במקרים מסויימים, גם לאחר הפסקת הטיפול.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים שלנו לפסיכיאטריה
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכולוגי - סוגים
תרופות קשורות
- אולנזפין (זיפרקסה, זאפה)
- מירטאזאפין (מירו, רמרון)
- פאליפרידון
- טרוויקטה- פאליפרידון
- קלמנרבין
שאלות מתוך פורום דיכאון אחרי לידה
- בדידותהדר 05/05/2020 | 10:52ילדתי לפני 3 חודשים, אין לי עבודה לחזור אליה. ואני מרגישה בדידות עצומה. ההורים לא זמינים (קורונה). האם עצב ובדידות הם סיבה להתחיל טיפול תרופתי?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה טיפול תרופתי ד"ר יוסף חלבן 06/05/2020 | 15:57הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה טיפול תרופתי
- שכיחות דיכאון אחרי לידהנתן 10/06/2017 | 23:58שלום רציתי לשאול מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה. ראיתי שבדר"כ מדברים על 10% עד 15%. אולם ראיתי פרסומים על מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ, שמדברים על 20% וגם על 25%. מה בפועל המצב ? האם יש נתונים רשמיים בארץ ? האם יש הבדל בין המצב בארץ למדינות אחרות ? בתומ"רהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה ד"ר יוסף חלבן 12/06/2017 | 01:57לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה
- חולה באופן קבועג'וזי ורד 08/03/2017 | 17:20שלום רב, שמי ג'וזי ורד. ילדתי לפני שתיים וחצי. במהלך ההריון סבלתי מסוכרת, הקראת, התעלפיות ונפילות סוכר, כאבים בכל הגוף. במהלך ההריון הפסקתי לאכול בשר וכל דבר המגיע מהחי. במהלך ההריון רזיתי 10 קילו. מיד אחרי שילדתי החל דיכאון אחרי לידה(עדיין בדיכאון לדעתי) אני מקבלת כדור לבלוטה ומטופלת אצל פסיכולוגית 8 שנים. כל יום או יומיים אני חולה עם חולשה וחום ולא מצליחה לצאת מהמיטה(2.5) כל מריבה או ויכווח מפילות אותי ליומים שלושה של מחלה ושפעת. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדאי לצאת מהמעגל הזה או אולי זה פיזי ומעיד על משהו רפואי? בבקשה תענו לי. תודה ובריאות שלמה לכולם.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- ממליצה בחוםמרתה 06/05/2017 | 22:26הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!הוסף תגובה
- דיכאון אחר לידהג׳וזי ורד 18/03/2017 | 15:20הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורדהוסף תגובה
- תשובת מומחה דיכאון מתמשך/מחלה גופנית(?) ד"ר יוסף חלבן 10/03/2017 | 16:01ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- ממליצה בחום
- דיכאון אחרי לידה חוזראלוד 22/02/2017 | 18:17אני נמצאת כבר כמעט שנה אחרי הלידה. אבל נתקלת בתופעות דיכאון וחרדות שכל הזמן חוזר. אין לי תמיכה מבן הזוג כי נפרדנו והרגשתי דחויה, מאוד ולא רצויה מהצד שלו לאורך כל התהליך. הילדה שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני מאוד שמחה בתור אמא מאומצת לתת לה את מה שלי אין. הדיכאון בא הולך וחוזר, מרגישה לבד כל הזמן. אין לי הרבה חברים ואני לא רוצה בגילי לשתף את ההורים ולגרום להם לצער. לאן אוכל לפנות לקבל עזרה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה" ד"ר יוסף חלבן 27/02/2017 | 22:16אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסיהוסף תגובה
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה"
- בודקת... מי אני ומה שמי...מירי 25/10/2016 | 23:39האם אשה שלוקה בדיכאון (ואפילו קל) מסוגלת "לשחק אותה" שמחה, מאושרת, ומלאת חיוניות, למרות שהיא ממש לא מרגישה כך- במסגרת העבודה, החברות, המשפחה המורחבת וכד' פשוט, אני עדיין מנסה לברר את תחושותיי עם עצמי... בעוד בבית ובעיקר ליד הבעל המצב קצת שונה- כל התחושות, החוסר חשק, המצב רוח הירוד וכו' הכל יוצא החוצה, ובגדול! (ילדתי לפני 6 שבועות, ואלו לא תחושות חדשות, אני מסתפקת אם אחרי הלידה הנוכחית הם החמירו) אני לא נוטלת שום תרופה, מעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר וכד' עד היום האשמתי את מצבי הרוח וכו' בהורמוני ההיריון, בגלולות ההורמונים שבאמצעי המניעה וכו' ועכשיו זהו נגמרו התירוצים- אני מצפה מעצמי לחזור לעצמי, ולא מצליחה! אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה מראש!הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה למירי שלום, ד"ר יוסף חלבן 26/10/2016 | 12:20שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה למירי שלום,