כואב, אבל פחות: המדריך המלא לניתוחי חזה זעיר פולשניים

החלמה מהירה יותר, פחות כאבים וחזרה לשגרה תוך תקופה קצרה יחסית - אלו מקצת היתרונות של ניתוחי חזה זעיר פולשניים באמצעות רובוט או וידאו. למי הם מתאימים ומה חשוב לבדוק לפני שבוחרים מנתח?

מאת: מערכת אינפומד
קבוצת קרדיוהיל
קבוצת מנתחי לב, מנתחי ריאות ובית חזה, מנתחי כלי דם וקרדיולוגים, מהמובילים בארץ
הצג טלפון

כאשר שומעים את המונח "ניתוחי חזה" לרוב הוא מתקשר לנו לניתוחים אסתטיים שונים, בין אם להגדלת, הקטנת או הרמת החזה. אך ישנו תחום של ניתוחי חזה שכלל אינו קשור לעולם הרפואה האסתטית. סרטן הריאה, זיהומים, נזק מטראומה או מומים מלידה הן רק חלק מהסיבות שבגללן מופנים חולים לביצוע ניתוחי חזה, הנחשבים לניתוחים המצריכים מיומנות גבוהה מצד המנתח בשל מורכבותם. 


"עיקר ניתוחי החזה מבוצעים בחולים הסובלים מסרטן ריאה, כאשר מטרת הניתוח במקרה זה היא להוציא חלק מהריאה עם הגידול בשלמות ועל ידי כך להביא לריפוי המטופל", מסביר ד"ר מיכאל פאר, מנהל מחלקת ניתוחי חזה במרכז הרפואי "אסף הרופא" ומנתח חזה בכיר בקבוצת קרדיוהיל, "חלק מהניתוחים הללו מבוצעים גם לאחר טיפולים אונקולוגיים בכימותרפיה או בהקרנות".  


"בנוסף לחולים אלו מבוצעים ניתוחי חזה גם בחולים עם גידולי וושט, גידולי מדיאסטינום (חלל החזה) וגידולי דופן בית החזה וכן בחולים עם גידולים שניוניים של הריאות או בית החזה", מוסיף ד"ר מילטון סאוטה, מנהל המחלקה לניתוחי ריאות בבית החולים "בילינסון" ומנתח חזה בכיר בקבוצת קרדיוהיל. "כמו כן מבוצעים ניתוחי חזה בקרב חולים הסובלים ממחלות שפירות שונות של בית החזה, כאשר במקרים אלו הניתוח נעשה במטרה לאבחן ולטפל במחלה". 



רובוט או וידאו: החדשנות בניתוחי חזה

ניתוחים בכירורגית חזה מבוצעים כיום בשלוש גישות. הגישה הראשונה היא הגישה הוותיקה, המחייבת פתיחה של בית החזה ופיסוק של הצלעות, ואילו השתיים האחרות הן חדשניות יותר, מתבצעות בדרך זעיר-פולשנית ולכן אינן מחייבות פיסוק של הצלעות.


ניתוחי חזה זעיר פולשניים

ד"ר מיכאל פאר (מימין). "עיקר ניתוחי החזה מבוצעים בחולים הסובלים מסרטן ריאה"


פתיחת חזה: מתבצעת על ידי המנתח באמצעות חתך ניתוחי רחב ופיסוק הצלעות. בגישה זו נוצר מגע ישיר בין יד המנתח לרקמות של המטופל.


שיטה אנדוסקופית (טוראקוסקופית): מתבצעת על ידי המנתח דרך חתכים זעירים שנעשים בין הצלעות, ללא פיסוק, בעזרת מצלמת וידאו ומכשור אנדוסקופי מתאים. באמצעות שיטה זו המנתח נוגע באיבר המנותח בעזרת מכשור אנדוסקופי שמוחדר לבית החזה דרך החתכים הזעירים. הניתוח מבוצע על ידי הכירורג תוך כדי הסתכלות במצלמת טלוויזיה תלויה מתחת לתקרה מעל ראשו של החולה. 


שיטה רובוטית: מתבצעת על ידי זרועות של רובוט המוחדרות לגוף של החולה דרך חתכים זעירים. הזרועות מופעלות על ידי מנתח שנמצא בעמדת קונסולה (לא ליד שולחן הניתוחים).


ישנם חולים הסובלים מסרטן ריאה שזקוקים לניתוח כריתת אונה. לרוב חולים אלו יכולים לעבור את הניתוח בשיטה האנדוסקופית, בעזרת מצלמת וידאו. יחד עם זאת, הבחירה בין סוגי הניתוחים השונים (פתוחים או אנדוסקופיים) נעשית לאחר בירור רפואי מעמיק, ועל פי מצבו של החולה. כך, למשל, מבוצעים כיום ניתוחים טוראקוסקופיים מורכבים ביותר לא רק בגידולים קטנים, אלא גם בגדולים יותר (עד חמישה-שישה ס"מ), וכן במקרים נוספים, שבעבר הופנו אך ורק לניתוח הדורש פתיחת חזה. לכן מומלץ לשאול את הרופא, לפני ביצוע ניתוח חזה, האם אתם מועמדים מתאימים לביצוע ניתוח אנדוסקופי.


ניתוחי חזה זעיר פולשניים

ד"ר מילטון סאוטה (משמאל). "ישנם מקרים בהם הניתוח נעשה במטרה לאבחן ולטפל במחלה"


ניתוחי ריאה בגישה פתוחה, לעומת זאת, מבוצעים בעיקר בחולי שחפת, בחולים עם מחלות דלקתיות קשות, בחולים עם סרטן ריאה בעיקר לאחר טיפולים אונקולוגיים (כימותרפיה והקרנות), בחולים המועמדים לכריתת ריאה שלמה ועוד.


חשוב להדגיש כי ההחלטה לגבי סוג הניתוח צריכה להיות מוסכמת בדיון "משולש" בין הכירורג, רופא הריאות והאונקולוג המטפלים בחולה, על מנת להגיע לתוצאה המיטיבה ביותר עם החולה.



מה חשוב לבדוק לפני שבוחרים מנתח לניתוח זעיר פולשני?

את ההכשרה שלו בתחום והניסיון, כמובן. ניתוחי ריאות אנדוסקופיים מצריכים מיומנות גבוהה ביותר, דיוק וסבלנות רבה. פעולה לא מדויקת אחת בזמן הניתוח יכולה לגרום לדמם או נזק שמצריך פתיחת בית החזה. לכן חשוב להקפיד שהרופא המנתח יהיה מומחה בכירורגיית בית החזה וכן לוודא כי עבר הכשרה מתאימה בתחום. 


בנוסף, עליו לדעת לבצע ניתוחי חזה סטנדרטיים ולאחר מכן לעבור הסמכה מיוחדת על מנת לבצע ניתוח זעיר פולשני. חשוב להדגיש כי כמו בניתוחים 'רגילים' גם כאן לניסיון יש חשיבות רבה, ויש להתייחס גם לכך בבחירת המנתח המתאים.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם קבוצת קרדיוהיל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בעיה באחד המסתמים
  • אלעד
  • 09/08/2017 18:22
  • שלום אני בן 34 לפני שנה וחצי עשיתי בדיקת אקו במאמץ שיצאה תקינה. ולפני שנה עשיתי בדיקת אקו רגילה במנוחה ויצא גם הכל תקין חוץ מ"אי ספיקה טריקוספידלית קלה" ומשום מה לא עידכנו אותי מהקופת חולים על הממצא יצא איכשהו במקרה שהבאתי את התוצאה עכשיו... מה זה אומר לגביי? ואיך זה נותר אם בגיל 21 עשיתי גם אקו לב שהיה תקין לחלוטין? האם זה מתרופות נוגדות חרדה? או מסטרס באותה תקופה? והאם אני חשוף לניתוח מסתם בקרוב? או להפרעות קצב והגבלה בספורט? אני דיי לחוץ כרגע תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אלעד שלום, כמובן שאין מולי את כלל תיקך הרפואי אך הממצא כפי שתיארת (אי ספיקה טריקוספידאלית קלה), בהיעדר תסמינים קליניים, אינה דורשת התערבות בשלב זה למעט מעקב על בסיס קבוע. הממצא יכול אף ״להעלם״ (=להיות מפוענח כתקין או כלא קיים) בבדיקה עתידית ו/או ע״י טכנאי אקו אחר. בכל אופן יש לגשת לרופא המטפל על מנת לקבל תשובות ולהמשך המעקב הקבוע. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כל כמה זמן מעקב?
  • אלעד
  • 13/08/2017 15:56
  • הכל תקין אפילו אקו לב במאמץ וארגומטריה רגילה במאמץ וכל האקו תקין חוץ מהממצא הזה כל כמה זמן צריך מעקב? האם יש הגבלה לספורט? האם נמצא בסיכון יתר לניתוח מסתמים בגיל צעיר או שייתכן מצב שזה ישאר ככה ולא יחמיר כל החיים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, פרקי הזמן למעקב העתידי יקבעו ע״י הרופא/ הקרדיולוג המטפל וימשכו לפחות למספר שנים. גם עניין כן או לא הגבלה בפעילות גופנית תיקבע ע״י הקרדיולוג לפי תוצאות האקו. לגבי ניתוח אפשרי- ממש אין צורך לדון בכך מכיוון שעל פי הנתונים שכתבת וללא תסמינים אין מקום להתערבות בעתיד הנראה לעין. אנא פנה לקרדיולוג המטפל. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חסימת עורקים ברגליים
  • שירה
  • 13/08/2017 09:21
  • היי אבי הן 59 חולה סכרת לחץ דם אובחן כסובל מחסימת עורקים לאחר תקופה שסבל מפצע בבוהן שלא עבר הוא אושפז בבית חולים עבר צינתור ושוחרר הביתה מאז המצב רק מחמיר הוא סובל מכאבים איומים ושום משכך לא עוזר לו 2 הרגליים נפוחות כמו בלון מה יכולה להיות הסיבה לנפיחות? הוא מטפל גם במרפאת פצעים פרטית והפצע עומד לעבור...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שירה שלום, לאביך בעיה באספקת הדם לרגליים וכפועל יוצא כיב על הרגל. הנפיחות יכולה להיות מהבעיה המדוברת אך גם מזיהום שנוצר ברגל, אי ספיקה ורידית ברגליים ואף אי ספיקת לב או כליות שמחמירות את המצב. מכיוון שאינני הרופא המטפל הייתי ממליץ לפנות לכירורג כלי דם בשנית על מנת לקבל חוות דעת פרטנית ומקצועית. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מגבלת דופק מאמץ מירבי?
  • יעלה
  • 02/08/2017 14:29
  • גבר בן 60 ספורט עצים: 43 שנה, 6 פעמים בשבוע, אימוני כוח וריצה, לסירוגין. לפני שנתיים: 2 צינטורים, הותקנו 3 סטנטים. חזר לפעילות ספורט מלאה, רץ בדופק 140-145, אחרי הריצה: התאוששות מהירה לדופק 120, ובהמשך הדופק ממשיך ויורד. הרגשה כללית - טובה. יחד עם זאת, מבקש לברר: האם יש מגבלת דופק מאמץ מירבי? האם 140-145 - זה גבוה מידי? לאיזה דופק מומלץ להגיע/להתאמן?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יעלה שלום, מכיוון שהצינתורים היו לפני שנתיים ואין מולי את כלל הנתונים (כולל הצינתור עצמו)- קשה מאוד לחוות דעה לגבי מה מותר ומה אסור. שני הגורמים שיכולים לעזור במצב הזה הינם: 1) הקרדיולוג המטפל אשר יכול לשלוח למבחן מאמץ/ מיפוי נוספים וכן אקו לב על מנת לאמוד את יכולת הלב להגביר את הספקו בעת הצורך. 2) רופא ספורט היכול להדריך לגבי הפרמטרים השונים של הפעילות. כמובן שהרופא המטפל צריך להיות בתמונה לגבי כל שינוי המבוצע ולאזן את הטיפול התרופתי בהתאם. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל