כואב, אבל פחות: המדריך המלא לניתוחי חזה זעיר פולשניים

החלמה מהירה יותר, פחות כאבים וחזרה לשגרה תוך תקופה קצרה יחסית - אלו מקצת היתרונות של ניתוחי חזה זעיר פולשניים באמצעות רובוט או וידאו. למי הם מתאימים ומה חשוב לבדוק לפני שבוחרים מנתח?

מאת: מערכת אינפומד
קבוצת קרדיוהיל
קבוצת מנתחי לב, מנתחי ריאות ובית חזה, מנתחי כלי דם וקרדיולוגים, מהמובילים בארץ

כאשר שומעים את המונח "ניתוחי חזה" לרוב הוא מתקשר לנו לניתוחים אסתטיים שונים, בין אם להגדלת, הקטנת או הרמת החזה. אך ישנו תחום של ניתוחי חזה שכלל אינו קשור לעולם הרפואה האסתטית. סרטן הריאה, זיהומים, נזק מטראומה או מומים מלידה הן רק חלק מהסיבות שבגללן מופנים חולים לביצוע ניתוחי חזה, הנחשבים לניתוחים המצריכים מיומנות גבוהה מצד המנתח בשל מורכבותם. 


"עיקר ניתוחי החזה מבוצעים בחולים הסובלים מסרטן ריאה, כאשר מטרת הניתוח במקרה זה היא להוציא חלק מהריאה עם הגידול בשלמות ועל ידי כך להביא לריפוי המטופל", מסביר ד"ר מיכאל פאר, מנהל מחלקת ניתוחי חזה במרכז הרפואי "אסף הרופא" ומנתח חזה בכיר בקבוצת קרדיוהיל, "חלק מהניתוחים הללו מבוצעים גם לאחר טיפולים אונקולוגיים בכימותרפיה או בהקרנות".  


"בנוסף לחולים אלו מבוצעים ניתוחי חזה גם בחולים עם גידולי וושט, גידולי מדיאסטינום (חלל החזה) וגידולי דופן בית החזה וכן בחולים עם גידולים שניוניים של הריאות או בית החזה", מוסיף ד"ר מילטון סאוטה, מנהל המחלקה לניתוחי ריאות בבית החולים "בילינסון" ומנתח חזה בכיר בקבוצת קרדיוהיל. "כמו כן מבוצעים ניתוחי חזה בקרב חולים הסובלים ממחלות שפירות שונות של בית החזה, כאשר במקרים אלו הניתוח נעשה במטרה לאבחן ולטפל במחלה". 



רובוט או וידאו: החדשנות בניתוחי חזה

ניתוחים בכירורגית חזה מבוצעים כיום בשלוש גישות. הגישה הראשונה היא הגישה הוותיקה, המחייבת פתיחה של בית החזה ופיסוק של הצלעות, ואילו השתיים האחרות הן חדשניות יותר, מתבצעות בדרך זעיר-פולשנית ולכן אינן מחייבות פיסוק של הצלעות.


ניתוחי חזה זעיר פולשניים

ד"ר מיכאל פאר (מימין). "עיקר ניתוחי החזה מבוצעים בחולים הסובלים מסרטן ריאה"


פתיחת חזה: מתבצעת על ידי המנתח באמצעות חתך ניתוחי רחב ופיסוק הצלעות. בגישה זו נוצר מגע ישיר בין יד המנתח לרקמות של המטופל.


שיטה אנדוסקופית (טוראקוסקופית): מתבצעת על ידי המנתח דרך חתכים זעירים שנעשים בין הצלעות, ללא פיסוק, בעזרת מצלמת וידאו ומכשור אנדוסקופי מתאים. באמצעות שיטה זו המנתח נוגע באיבר המנותח בעזרת מכשור אנדוסקופי שמוחדר לבית החזה דרך החתכים הזעירים. הניתוח מבוצע על ידי הכירורג תוך כדי הסתכלות במצלמת טלוויזיה תלויה מתחת לתקרה מעל ראשו של החולה. 


שיטה רובוטית: מתבצעת על ידי זרועות של רובוט המוחדרות לגוף של החולה דרך חתכים זעירים. הזרועות מופעלות על ידי מנתח שנמצא בעמדת קונסולה (לא ליד שולחן הניתוחים).


ישנם חולים הסובלים מסרטן ריאה שזקוקים לניתוח כריתת אונה. לרוב חולים אלו יכולים לעבור את הניתוח בשיטה האנדוסקופית, בעזרת מצלמת וידאו. יחד עם זאת, הבחירה בין סוגי הניתוחים השונים (פתוחים או אנדוסקופיים) נעשית לאחר בירור רפואי מעמיק, ועל פי מצבו של החולה. כך, למשל, מבוצעים כיום ניתוחים טוראקוסקופיים מורכבים ביותר לא רק בגידולים קטנים, אלא גם בגדולים יותר (עד חמישה-שישה ס"מ), וכן במקרים נוספים, שבעבר הופנו אך ורק לניתוח הדורש פתיחת חזה. לכן מומלץ לשאול את הרופא, לפני ביצוע ניתוח חזה, האם אתם מועמדים מתאימים לביצוע ניתוח אנדוסקופי.


ניתוחי חזה זעיר פולשניים

ד"ר מילטון סאוטה (משמאל). "ישנם מקרים בהם הניתוח נעשה במטרה לאבחן ולטפל במחלה"


ניתוחי ריאה בגישה פתוחה, לעומת זאת, מבוצעים בעיקר בחולי שחפת, בחולים עם מחלות דלקתיות קשות, בחולים עם סרטן ריאה בעיקר לאחר טיפולים אונקולוגיים (כימותרפיה והקרנות), בחולים המועמדים לכריתת ריאה שלמה ועוד.


חשוב להדגיש כי ההחלטה לגבי סוג הניתוח צריכה להיות מוסכמת בדיון "משולש" בין הכירורג, רופא הריאות והאונקולוג המטפלים בחולה, על מנת להגיע לתוצאה המיטיבה ביותר עם החולה.



מה חשוב לבדוק לפני שבוחרים מנתח לניתוח זעיר פולשני?

את ההכשרה שלו בתחום והניסיון, כמובן. ניתוחי ריאות אנדוסקופיים מצריכים מיומנות גבוהה ביותר, דיוק וסבלנות רבה. פעולה לא מדויקת אחת בזמן הניתוח יכולה לגרום לדמם או נזק שמצריך פתיחת בית החזה. לכן חשוב להקפיד שהרופא המנתח יהיה מומחה בכירורגיית בית החזה וכן לוודא כי עבר הכשרה מתאימה בתחום. 


בנוסף, עליו לדעת לבצע ניתוחי חזה סטנדרטיים ולאחר מכן לעבור הסמכה מיוחדת על מנת לבצע ניתוח זעיר פולשני. חשוב להדגיש כי כמו בניתוחים 'רגילים' גם כאן לניסיון יש חשיבות רבה, ויש להתייחס גם לכך בבחירת המנתח המתאים.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם קבוצת קרדיוהיל השאירו פרטים

שם מלא : טלפון: דוא"ל:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • המוגלובין נמוך לאחר ניתוח מעקפים
  • אמורד
  • 13/06/2017 08:33
  • בעלי עבר ניתוח מעקפים לפני כשלשה שבועות וחצי. לאחר הניתוח ולמרות שלשה מנות דם שקיבל ההמוגלובין שלו נותר נמוך - 9.5 בבדיקה האחרונה מלפני יומיים. הרופא המליץ על כמות גדולה של בשר בקר וכבד לתקופה של כחודש,ולהתייחס לזה כאל תרופה. לדעתו עדיף שיתחזק קודם ואחר כך נדאג לכולסטרול. אני קצת חוששת מזה ומעדיפה תזונה עתירת ברזל במידה ואולי תוספת של כדורי ברזל. האם ניתן להוסיף לו גם כדורי ברזל? יש מספר כאלו בשוק לא יודעת מה מתאים לו. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, לאנמיה (המוגלובין נמוך) לאחר ניתוח מעקפים יכולות סיבות רבות, כולל; אובדן דם במהלך ולאחר הניתוח, נטילת בדיקות דם רבות לאחר הניתוח, מיהול של הדם בשל עודף נוזלים שהגוף צובר בימים/שבועות שלאחר הניתוח. מעבר לסיבות אלה ישנן סיבות אחרות הקשורות לתהליך ייצור כדוריות הדם שיכול להיות מדוכא לאחר הניתוח. הייתי בשלב זה לוקח את המלצת הרופא, דואג לחזור לביקור אצל הרופא המדובר בעוד 10 ימים, לחזור על ספירת דם בימים הקרובים, להרבות באכילת בשר אך כמובן גם על תזונה מאוזנת. בנוסף, ולאחר בדיקה של הרופא המטפל, לשקול שינוי בטיפול התרופתי בעיקר בכל הנוגע למשטר הנוזלים והמשתנים. אפשר להוסיף כדורי ברזל אך יש לזכור כי האפקט שלהם אינו מידי (שבועות-חודשים) וכי תופעות לוואי, כגון עצירות, יכולות להיות לא נעימות בעיקר לאחר ניתוח לב. שוב, אין מולי את התמונה המלאה כולל רשימת התרופות ולכן את ההחלטות הללו צריך לקבל הרופא המטפל. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אאורטה בטנית
  • דפנה
  • 10/06/2017 21:07
  • בעלי עשה בדיקת אולטרה סאונד באורטה הבטנית וקבל תשובה כי הרוחב המכסימלי הוא 1.45 ס"מ. האם זה מעיד על הסתיידות או שזו מידה נורמלית. בעלי בן 68. תודה דפנה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דפנה שלום, הקוטר שציינת הינו יחסית נמוך, קל וחומר אצל גבר. הדבר יכול להיות ממספר גורמים אך טרם הסקת מסקנות הייתי מציע לפנות למנתח כלי-דם אשר יבחן את התמונה במלואה (כולל הסיבה לביצוע הבדיקה) וימליץ על המשך הבירור. ישנן לפעמים וריאציות אנטומיות כאשר האאורטה הינה בעלת קוטר נמוך מן המקובל אך כאמור יש לראות את התמונה הכוללת ולא לתת המלצות על רגל אחת. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ייעוץ לאחר אקו לב
  • עדי
  • 07/06/2017 21:03
  • בן 49 , 181cm/85kg . בריא בד"כ . לאחרונה בעקבות פעימות מוקדמות בזמן האוכל ביצעתי בדיקות א.ק.ג והולטר 24 ש . בדיקת א.ק.ג. תקינה ובדיקת הולטר הראתה כמה פעימות מוקדמות שהקרדיולוג לא התייחס אליהן , ושלח אותי לבדיקת מאמץ ואקו לב . בדיקת המאץ תקינה לחלוטין . בבדיקת אקו לב נתגלו בעיקר הרחבות של שורש האורטה והאורטה העולה . להלן תוצאת האקו : אורטה עולה 45 מ"מ שורש האאורטה 45 מ"מ פרוזדור שמאלי 36 מ"מ שטח הפרוזדור השמאלי 18 מ"מ קוטר חדר שמאלי בזמן דיאסטולה 54 מ"מ עובי המחיצה הבין חדרית-פרוקסימלי 10 עובי החיצה הבין חדרית 10 מ"מ עובי דופן אחורית 8 מ"מ מקטע פליטה מוערך של חדר שמאל 55-64 סיכום : MODERATELY DILATED AORTIC ROOT . ASCENDING AORTA MILDLY DILATED AORTIC ARCH NORMAL SYSTOLIC AND DIASTOLIC VENTRICULAR FUNCTION NONTHICKENED TRICUSPID AORTIC VALVE MIN.AR NORMAL SYSTOLIC RIGHT VENTRICULAR FUNCTION NORMAL SIZE OF THE CARDIAC CHAMBERS אציין שאין לי סכרת ומעולם לא נמדדו לי ערכי כולסטרול וטריגצילירידים גבוהים . לחץ הדם 120/80 . ואני מרגיש טוב מאוד ובכושר טוב . אני מודאג מאוד מהרחבת האורטה שנפלה עליי בהלם רב . אבקש נא את התייחסותך למצבי , ואיך אפשר להמשיך הלאה בחיים , האם אזדקק לניתוח באיזשהו שלב בחיי . האם התפתחו לאחרונה / יתפתחו שיטות אחרות להחלפת שורש האורטה והאורטה העולה שהן לא פולשניות .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עדי שלום, אני מבין את הבהלה שנפלה עלייך אך בוא ניגש לעניין באופן מושכל. ראשית נתחיל מזה שאכן ישנה הרחבה של שורש האאורטה וכן של האאורטה העולה. בשלב זה המצב אינו דורש התערבות דחופה אך יש לבדוק מספר נקודות וכן לבצע מעקב על בסיס קבוע. עלייך להיות במעקב של קרדיולוג וכבר בשלב הראשוני לשלול גנטיקה של מחלות רקמת חיבור. אני מציין עובדה זו מכיוון שלאנשים עם מחלה של רקמת חיבור הרף בו אנו מחליטים על ניתוח הינו נמוך יותר. לאחר שמחלות מקבוצה זו ישללו יש לבצע בדיקות אקו לב ו/או CT של בית החזה בתקופות קבועות של 6-12 חודשים. לגודל האבסולוטי חשיבות גדולה אך בעיקר לקצב ההרחבה יחסית לבדיקות קודמות. לסיכום, גש לקרדיולוג המטפל על מנת שיקבע איתך תכנית לבדיקות תקופתיות וכן יבדוק האם יש צורך באיזון לחץ-דם אגרסיבי על מנת להאט/לעצור את קצב ההרחבה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד
הכי נצפים
דורבן: מהו הטיפול שישים סוף לכאב?

דורבן: מהו הטיפול שישים סוף לכאב?

להמשך קריאה >>
נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

להמשך קריאה >>
"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

להמשך קריאה >>

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל