כתבה פרסומית האוייב השקט שלקח את איינשטיין: הכל על מפרצות באבי העורקים

המחלה אינה מספקת סימנים מקדימים ולרוב כשמגלים אותה זה כבר מאוחר מדי: מהי מפרצת באבי העורקים, איזו אוכלוסייה נמצאת בסיכון ומי צריך להיות במעקב? הכל על המחלה שגבתה את חייהם של אריק איינשטיין, אלברט איינשטיין ועוד חולים רבים שלא טופלו בזמן

מאת: ד"ר סימון פייר


המודעות למפרצות באבי העורקים(אאורטה) הבטני עלתה בשנים האחרונות לאור ההתעניינות הרבה בנושא עקב מותו של אריק איינשטיין, כתוצאה ממפרצת שלא אובחנה בזמן. בין 5% ל-15% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 75 ומעלה) סובלת מבעיה זו בעולם המערבי, אך בעוד שההנחיה במרבית המדינות המערביות היא לבצע בדיקה בכל אדם בן 65 ומעלה, בישראל הבדיקה הכלולה בסל הבריאות מיועדת עבור אוכלוסיית הסיכון בלבד, קרי, גברים מעשנים בגילאי 65 ומעלה.


קראו עוד: הבדיקות שחשוב לעשות מגיל 60


מאחר והמחלה בדרך כלל נעדרת תסמינים, נודעת חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם, אשר יכול לאתר את המחלה בשלב שעוד ניתן לטפל בה – ולהציל חיים. זאת משום שהטיפול במפרצת שמתגלה בזמן נחשב ליעיל מאוד ופחות פולשני מבעבר. 



מהן מפרצות באאורטה בטנית או באבי העורקים?

מפרצת היא התרחבות כלי דם המתרחשת עקב היחלשות של דופן העורק. כשהמפרצת נוצרת בדופן אבי העורקים בבטן - העורק הגדול ביותר בגוף - היא נקראת מפרצת בטנית. הרחבה של יותר מ-5 ס"מ באבי העורקים הבטני מהווה אינדיקציה לכך שהוא עלול להיקרע ונחשבת למסכנת חיים. 


ברגע שנוצר קרע מתרחש דימום מסיבי ביותר שגורם לאיבוד דם רב, לירידה של לחץ הדם ולבסוף למוות. מסיבה זו, במקרה של מפרצת שהתבקעה וגרמה לקרע, סיכויי ההישרדות יורדים משמעותית, וכ-80% מהחולים במצב זה יאבדו את חייהם בטרם הספיקו להגיע אל בית החולים. 


בחולים בהם אובחנה המפרצת לפני שנקרעה, מבוצע ניתוח לטיפול בכלי הדם הפגוע באמצעות פריסת תומכן (סטנט גרפט- מכוסה בד) אשר מחליף את העורק החולה מבפנים ומונע קרע.


אילו היה מאובחן בזמן ייתכן ועדיין היה איתנו



האם ניתן להבחין בקיומה של המחלה?

מפרצות באאורטה בטנית או אבי העורקים נחשבות ל"רוצח השקט", שכן לרוב הן לא מלוות בתסמינים מוקדמים, וכשהן לא מתגלות באקראי – קשה מאוד לדעת על קיומן. כאבי בטן או גב חזקים הם תסמינים שלרוב מעידים על כך שקיימת מפרצת גדולה אשר עומדת להתפוצץ או שהיא כבר התפוצצה. במקרים אלה, כאמור, נותר חלון זמנים מצומצם ביותר להציל את חיי החולים. 



מי נמנה על קבוצות הסיכון באוכלוסייה?

הסיכוי למפרצת עולה עם הגיל והיא נפוצה יותר בקרב גברים ובקרב מעשנים. גם בקרב בעלי רקע של מחלות לב וכלי דם כגון טרשת העורקים יש סיכון למפרצות, כמו כן, אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה הם בסיכון גבוה יותר לחלות בה. 



כיצד מאבחנים מפרצת והאם נדרש לבצע בדיקות מעקב?

גילוי מוקדם של מפרצת באאורטה הבטנית מתבצע באמצעות בדיקת אולטרסאונד בטן פשוטה ובלתי חודרנית, במהלכה מתבצעת סריקה של אבי העורקים הבטני.


בקרב אנשים שאובחנה אצלם מפרצת של 3 ס"מ, מומלץ לגשת לבדיקת מעקב מידי חצי שנה. 




כיצד מטפלים במפרצות באאורטה בטנית או באבי העורקים?

במקרים של מפרצות קטנות מ-5 ס"מ, נדרש טיפול בגורמי הסיכון בלבד ומעקב תקופתי שמטרתו להעריך כל שינוי בגודל המפרצת. במידה וקוטרה של המפרצת עולה על 5 וחצי ס"מ יש צורך לפנות לטיפול. 


שיטת הטיפול המקובלת כיום, אשר מתאימה לאחוז גבוה מהחולים, היא פעולה זעיר פולשנית, במהלכה מוחדר תומכן (סטנט) דרך עורקי המפשעה ללא פתיחת הבטן. ההחלמה מטיפול זה היא מהירה וקלה יותר בהשוואה לניתוח. במקרים בהם נדרשת התערבות כירורגית כדי לטפל במפרצת, מתבצע ניתוח בטני פתוח להחלפת המקטע המפרצתי באבי העורקים.



קראו עוד: זה אפשרי: כך תנצחו את לחץ הדם הגבוה בגיל השלישי



פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בעיות קרדיאליות כתוצאה מפסוריאזיס
  • ארייק
  • 23/10/2017 17:11
  • שלום לאחרונה היתה לי בעיית הפרעת קצב. (140 פולסים בדקה למשך כשבועיים) לפני שלש שנים החליפו לי מסתם אורטלי. אני סובל מפסוריאטיק ארטריטיס/פסוריאזיס מפושטים בכל הגוף כבר 35 שנים. האם יכול להיות קשר של גורם בין פסוריאטיק ארטיריטיס ו/או פסוריאזיס לבין בעיות הקרדיאליות שיש לי. תודה, ארייק

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות קרדיאליות כתוצאה מפסוריאזיס
  • ארייק
  • 23/10/2017 17:14
  • החמרת מצב קרדיאלי
  • מאור
  • 21/10/2017 19:32
  • שלום רב,בן 18.5 עם רקע רפואי של אי ספקת כליות חריפה,יתר לחץ דם עקשני לאיזון (לאמרותץ טיפול תרופתי משולב),GOUT-מגיל 14!,גסטריטיס,תועדו אירועי SVT. אשפוזים רבים בשל דפיקות לב מואצץ ומורגש כלא סדיר ואז מגיע תלונה של שחור בעינים ואז סינקופה-אמיתי. באקו לב-LVH,LV היפרדנמי,ללא הפרעה מבנית,למעט משצויין הכל תקין. הולטר לב: 24 שעות: סינוס טכיקרדיה עד 170 ללא הפרעות קצב,הולטר 48 שעות: סינוס טכיקרדיה עד 220 ללא הפרעות בהולכה,סינוס אריתמיה,פעימות מוקדמות על חדריות בודדות. צנטור וירטואלי-הכל תקין למעט LVH,LV היפרדנמי. תרשימי א.ק.ג: סינוס טכיקרדיה סידרה ללא סימני אסכמיה ללא עדות להפרעת קצב,**לאחרונה**: סינוס טכיקרדיה QTC-500 QT-390 צניחות ST דיפוזיות בעיקר בתחתונים. בהתחלה טיפול תרופתי היה : בקרדיולוג 5 מ''ג עלה ל10 מ''ג לאור המשכות שטכיקרדיה,ללחץ דם: דאוון160*1 ואמלו 10*1 לGOUT-אלוריל 300 פעם ביום,לגסטריטיס-נקסיום 40*2. SVT-במהלך אשפוז במחלקת קרדיולוגיה הייתי מחובר למוניטור 12 לידים ונתפס אירוע של SVT לאמרות טיפול תרופתי והוחלף כל הטפול ללחץ דם ודופק לנאובלוק 100מ''ג*3 ביום לאור אי ספיקת כליות חריפה עדיין אירועים רבים של סינקופה בעיקר במאמץ וגם לא במאמץ כלל לאחרונה חלה החמרה בהרגשה שמתוארת: עייפות יתר,בהליכה קלה ובמאמץ או בעלייה מדרגות(חצי קומה) כאב בחזה,קוצר נשימה דפיקטת לב עייפות יתר שהתחילה פיתאום .לאמרות שיושן מעולה בלילה! יש לי תור למרפאת הפרעת קצב -מעקב ולשקול על ביצוע אבלציה.וכרגע חל החמרה ורופאה מטפלת שלי אמרה שרואים את החמרה בא.ק.ג ובתלונות אך לא ניתן לעשות דבר נוסף עד הגעתי לקרדיולוג מטפל. יש לציין שאבא שלי בגיל 32 עבר אוטם,וסובל מגיל צעיר בGOUT,סכרת יתר לחץ דם ומWPW. סליחה על הודעה ארוכה! אשמח למענה על שאלתי: כיצד עלי כרגע להתנהג עם החמרה הזאת שמקשה עלי בתפקוד יום יומי? בתודה מאור

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הפרעות קצב בלב
  • דינה
  • 11/09/2017 11:13
  • שלום רב ! לאחרונה אחי היה בטיפול נימרץ בגלל polymorphic vt , ברקע קרדיומיופתיה לא איסכמית מושתל I c d . הגיע שוב לטיפול נימרץ בגלל הפעלה הולמת של המכשיר בתגובה ל- v t תחת טיפול בחסמי b וב-מקסילטין.במהלך האשפוז נצפו ארועים מרובים של הפרעות חדריות בודדות עם צמדים, ולכן חוזק הטיפול התרופתי ומינון הביסופרולול הועלה ל-10מ״ג פעמיים ביום לסה״כ 20 מ״ג, ולכן הועלה מינון המקסיליטין ל-200 מ״ג בבוקר, 400 מ״ג אחר הצהרים ו- 200מ״ג בלילה, תחת טיפול זה פחתו הפרעות הקצב בצורה משמעותית. הולטר 12 לידים שנעשה ביום שחרורו הדגים ירידה בכמות הפרעות הקצב החדרית ללא הופעה של v t . כמו כן הודגמו מספר מורפולוגיות שונות מה שיכול להקשות על ניסיון אבלציה, בשלב זה הוחלט לשחררו תחת הטיפול שקיבל, השאלה היא אם באמת לא ניתן לנתח וניגזר עליו להשלים עם מר גורלו כי לא ניתן לעשות כלום בנידון, כך נאמר לו מהרופאים, שלא נותר לא הרבה זמן לחיות, הוא בסך הכל בן 55, מה עלינו לעשות ולמי לפנות, אני קראתי שהושתלו לאנשים לב מלאכותי כשלא הייתה ברירה, אז למה לא הועלה הנושא בבית החולים? הוא מטופל כרגע בסורוקה, האם ידוע לכם על בית חולים אחר בארץ שכן יכול לתת מענה? אודה לכם מאוד על העזרה, בברכה אזר דינה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה לדינה **אנני רופא!**
  • מאור
  • 21/10/2017 19:31
  • שלום דינה אנני רופא אלא מטופל שסובל מאותן בעיות שכתבת שאחיך סובל רק שאני בן 18 וחצי בלבד! ומטופל באיכלוב (גר בחיפה) ובית חולים איכלוב מחלקת קרדיולוגיה וצוות שלהם פשוט תותחים! ממליץ לך לנסות לעביר את טיפול של אחיך לאיכלוב המון בריאות שבוע טוב

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' דן ערבות פרופ' דן ערבות
מנהל מערך ניתוחי לב וחזה במרכז רפואי רבין, שניידר... קרא עוד
פרופ' סמי ניטצקי פרופ' סמי ניטצקי
מומחה לטיפול בורידים ברגליים ובכלי דם קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל