כתבה פרסומית ה-FDA אישר: טיפול פורץ דרך בהפטיטיס C

כ-180 מיליון איש מאובחנים כיום ברחבי העולם עם הפטיטיס C, מחלה כרונית שבשיאה אף עלולה להביא להרס מוחלט של הכבד ולצורך בהשתלה. בתחילת החודש אישר ה-FDA תרופה פורצת דרך שמקצרת את זמן הטיפול במחלה לכ-8 שבועות בלבד, ומרפאה לחלוטין כמעט 100% מהחולים: כל הפרטים

מאת: נדב בנדל, מערכת אינפומד


הכבד, מלבד היותו האיבר הכבד ביותר בגוף (ומכאן שמו) הוא גם אחד האיברים החשובים ביותר לקיום חיים תקינים: הוא מסנן את הדם, מפרק רעלים ותרופות, משתתף בתגובה החיסונית, משמש כמקום אחסון של חומרים רבים ועוזר בשמירה על רמת גלוקוז קבועה בדם. צריכה מופרזת של אלכוהול, תרופות מסוימות, מחלות אוטואימוניות ואפילו מחלות גנטיות עלולות אומנם לגרום לדלקת ופגיעה בכבד, אך רוב המקרים של דלקת הכבד (המוכרת גם כהפטיטיס) הן תוצאה של זיהום נגיפי. ישנם חמישה סוגים של נגיפי הפטיטיס (מסומנים באותיות A-E), כשהסוגים הנפוצים ביותר, ויש שיאמרו גם המסוכנים ביותר, הם סוגים B ו-C.


מבין הסוגים שהוזכרו, רק לדלקת מסוג B קיים היום חיסון, מה גם שרק מיעוט מהמקרים יהפכו לדלקת כרונית. לעומת זאת, בדלקת כבד נגיפית מסוג C, או "הפטיטיס C", שנגרמת כתוצאה מהדבקה בנגיף ה-HCV.   
80% ממקרי ההדבקה יסתיימו במחלה כרונית וחשוכת מרפא. מכיוון שהשלבים הראשונים של המחלה הם "שקטים" והרס של הכבד לוקח שנים – המחלה עלולה להיות קטלנית אם החולה אינו מקבל טיפול אפקטיבי זמן קצר לאחר ההדבקה, והעובדה היא שרוב החולים אפילו לא יודעים שהם חולים במחלה עד שכבר מאוחר מדי. התוצאה הסופית של מחלה שאינה מטופלת היא הרס מוחלט של רקמת הכבד וירידה בתפקודי הכבד עד לצורך בהשתלה. בנוסף קיים סיכוי גבוה משמעותית לחלות בסרטן הכבד, שחמת ופיברוזיס של הכבד, אי-ספיקת כבד, ובמחלות רקע אחרות כמו צהבת, בעיות קרישה וסוכרת.  



התקווה החדשה לטיפול בחולים עם דלקת כבד מסוג הפטיטיס C 

לנגיף ה-HCV יש לפחות שישה תת-סוגים. עד היום, החולים טופלו בהתאם לסוג שבו נדבקו, טיפול שהיה כרוך בתופעות לוואי וכאבים ועדיין סבל מאחוזי הצלחה נמוכים יחסית. הבשורה לחולים הגיעה בתחילת החודש ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והמקבילה האירופית שלו (EMA) שאישרו תרופה חדשה לטיפול בדלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס C. ה-FDA אף הגדיל לעשות ואישר את התרופה במסלול מקוצר של "פיתוחים פורצי דרך" – עדות לנחיצות של התרופה ולפוטנציאל הגלום בה. 


התרופה החדשה שאושרה, "מבירט" (Mavyret) של חברת AbbVie, מהווה פריצת דרך בכך שהיא בעלת פוטנציאל לרפא את רוב החולים שנדבקו ב-HCV בפרק זמן קצר של עד שמונה שבועות (בהשוואה לטיפול של כשלושה חודשים), ללא תלות בסוג הוירוס וביעילות של כמעט 100%, וניתן להשתמש בה גם בחולים שנטלו טיפולים אחרים שנכשלו. מלבד זאת, ה-FDA מדווח שתופעות הלוואי מהטיפול הן קלות יחסית וכוללות מקרים נדירים של כאבי ראש, עייפות ובחילות.


האישור, החריג יש לומר, נשען על תוצאות מעודדות ממחקרים קליניים שבוצעו: המחקרים, שכללו כ-2,300 חולים, הוכיחו שהתרופה יעילה במיוחד בחולים עם הפטיטיס C ללא שחמת או עם שחמת קלה, תוך זמן קצר מאוד. ברוב החולים לא ניתן היה לגלות את הוירוס לאחר כשמונה שבועות של טיפול, עדות לכך שהזיהום חלף והחולים נרפאו.




התרופה פורצת הדרך לטיפול בהפטיטיס מסוג C עשויה לרפא כ-100% מהחולים תוך שמונה שבועות בלבד

 


קל לחולים, פשוט לרופאים

הטיפול החדש מהווה הקלה משמעותית הן לחולים והן לרופאים ולמערכת הבריאות. לחולים - מכיוון שהוא קצר יותר (שמונה שבועות לטיפול של כשלושה חודשים) ולרופאים – מכיוון שהוא מטפל בכל תתי הסוגים של הנגיף ומאפשר תכיפות נמוכה של ביקורים במרפאה. למעשה, הבדיקה היחידה שנדרשת טרם תחילת הטיפול היא ביופסיה לזיהוי שחמת הכבד. הטיפול הקצר, בשילוב ריפוי של כמעט 100% מהחולים, מהווה גם חיסכון כספי משמעותי למערכת הבריאות, שיכולה מצידה להסיט את הכסף הזה למטרות אחרות. מדובר בבשורה של ממש עבור נותני השירות למרות הצהרות החברה על כך שמחיר הטיפול בארצות הברית יעמוד על 26-52 אלף דולר לכל חולה, כתלות באורך הטיפול.



קראו עוד: פצצת זמן נגיפית: בישראל חיים 75 אלף חולי צהבת לא מאובחנים 



המטרה: מיגור המחלה

כ-180 מיליון איש מאובחנים כיום ברחבי העולם עם הפטיטיס C. 130 מיליון מתוכם סובלים ממחלה כרונית כשכל שנה נוספים למעגל הזה כ-4 מיליון איש. ההערכה היא שבישראל ישנם כ-100,000 איש הנושאים את הנגיף, אך רק 25% מתוכם מאובחנים, מתוכם רק 20% מטופלים. בעולם שבו 2% מהאוכלוסיה נושאת את הנגיף, ובמיוחד כשרוב החולים אינם מודעים לכך – טיפול קצר, יעיל ורחב-טווח הוא בשורה של ממש עבור מיליוני אנשים. כיום, 28 שנים בלבד לאחר גילויו של הנגיף, אפשר לומר שאנחנו עומדים בתחילת הדרך למיגור כולל של המחלה. 



פורום גסטרואנטרולוגיה מבוגרים וילדים

ד"ר אייל גל

ד"ר אייל גל
ד"ר אייל גל רופא בכיר, מנהל השירות למחלות המעי הדק במרכז הרפואי רבין, בי"ח בילינסון. אחראי על בדיקת הקפסולה האנדוסקופית במרכז רפואי רבין. אחראי על הסטודנטים במכון. מומחה באנדוסקופיה מתקדמת כולל עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מחלה
  • דוד אלטמן
  • 21/10/2017 18:19
  • הנחיות תזונה לקראת בדיקת תבחין נשיפה לזיהוי אי סבילות ללקטוז
  • ש.
  • 21/10/2017 11:00
  • שלום, לקראת הבדיקה ניתנו לי הנחיות ש-24 שעות לפני הבדיקה אין לאכול מוצרי חלב או מוצרים עם קמח, וכן מסטיק/סוכריה. ואלה פחות או יותר ההנחיות מבחינת התזונה. לעומת זאת בדף שלהלן, למשל, מצויין שכן ניתן לאכול מוצרי קמח מסוימים (בניגוד למה שנאמר לי), וכן שיש להימנע מפירות/ירקות/קטניות - שזה משהו שכלל לא צויין מולי בתחילה. אז מה הנכון מביניהם? איך נכון להתנהל לפני הבדיקה מבחינת תזונה? תודה רבה https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/patient-coop/Documents/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%20-%20%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9F%20%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94%20%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96%20-%202%20.pdf

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קולפרמין
  • ש_פ
  • 20/10/2017 23:26
רופאים בתחום
פרופ' אתי גרנות פרופ' אתי גרנות
יועצת – על ברפואת ילדים בשרותי בריאות כללית מחוז... קרא עוד
ד"ר שלומי כהן ד"ר שלומי כהן
גסטרואנטרולוג ילדים קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל