חושדים שהילד אלרגי למזון מסוים? כל השאלות – והתשובות החיוניות

אלרגיה למזון היא מצב מסכן חיים המטריד אנשים רבים בישראל. בעשור האחרון חלה מהפיכה אמתית באבחון וטיפול בה, וכתוצאה מכך רבים יכולים לחזור לאכול את המאכלים האסורים. מהי אלרגיה למזון, כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול העדכניות ביותר? כל המידע בכתבה הבאה

מאת: פרופ' אגמון-לוין וד"ר מעוז-סגל, AAI
המרכז הישראלי לאלרגיה
מומחיות לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מטפלות בכל תחלואות מערכת החיסון בילדים ובמבוגרים
הצג טלפון


אלרגיה למזון היא מצב מסכן חיים המטריד אנשים רבים בישראל, ילדים ומבוגרים כאחד, ובעיקר הורים לילדים אלרגיים. עד לשנים האחרונות אדם אלרגי הונחה על ידי רופאיו להימנע כל חייו מהמאכל הגורם לאלרגיה. בעשור האחרון חלה מהפיכה אמיתית באבחון וטיפול באלרגיה למזון, וכתוצאה מכך, לאחר אבחון ובירור מתאימים, רבים מהחולים האלרגיים יכולים לקבל "פטור מהאלרגיה", לחזור לאכול את המאכל האסור, להפסיק לחשוש ולנהל אורח חיים רגיל. מהי אלרגיה למזון, כיצד היא מאובחנת ואילו דרכי טיפול קיימות? המדריך המלא. 



באיזה גיל מתפתחת אלרגיה למזון ומהם התסמינים שיעידו עליה?

אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל  וגם במבוגרים, אך לרוב תופיע בגיל הינקות עם החשיפות למזון ה"אסור". אלרגיה למזון מתבטאת בתסמינים שונים החל מתפרחת על הפנים, או על הגוף (דוגמת אורטיקריה), נפיחות של הפנים, קוצר נשימה (אסתמה), בחילות והקאות, ועד לאניפלקסיס (תגובת אלרגית ססטמית מסכנת חיים). תופעות אלה יופיעו לרוב תוך דקות ספורות ועד שעתיים מהחשיפה למזון. תגובה אלרגית כזו מוגדרת בשפה המקצועית כאלרגיה למזון מתווכת על ידי IgE mediated) IgE), ויכולה להופיע גם בעקבות חשיפה לכמות מזון מזערית, ולכן קיים חשש ממזונות ה"עלולים להכיל" את המרכיב האלרגי.  בכל חשד לאלרגיה למזון – יש להמנע מחשיפה לאותו המזון ולהגיע לבירור במרפאת האלרגיה בהקדם.




 אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל, אל לרוב תופיע בגיל הינקות עם החפישות למזון האסור




מה ההבדל בין "אלרגיה למזון" ל"רגישות למזון"? 

אלרגיה היא סוג אחד של רגישות למזון. ישנם סוגים נוספים של רגישויות למזון, והבירור במרפאת האלרגיה מסייע להבדיל בין רגישות שהיא "אלרגיה למזון" לבין רגישויות אחרות, דוגמת רגישות למזון שאינה מתווכת על ידי IgE:



רגישות למזון שאינה מתווכת על ידי IgE
מופיעה בעיקר בילדים עד לגיל שלוש ומתבטאת בכאבי בטן, הקאות, יציאות דמיות ואפטיות.


אי סבילות למזונות  כמו לקטוז (סוכר החלב) , גלוטן (צליאק) ואחרים
אי סבילות מסוג זה תגרום לכאבי בטן, שלשולים, אנמיה, אך לא לתגובות אלרגיות. אי סבילות למזונות אינה מצב מסכן חיים, אך היא מחייבת אבחון וטיפול (בעיקר הימנעות ממזונות מסויימים בהתאם לתוצאות האבחון). 




לאתר של המרכז הישראלי לאלרגיה ומערכת החיסון לחצו כאן 



מה מומלץ לעשות במצבים בהם הרופא הנחה אתכם להמנע  ממזון מסוים?

 במצבים בהם הרופא המטפל הורה על הימנעות ממזון מסוים, חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות ולהימנע מהמזון החשוד ולהגיע לבירור אלרגי בהקדם האפשרי. חשוב להדגיש כי הימנעות מחשיפה למזון (בעיקר בילדים צעירים) לאורך זמן ממושך אינה מומלצת ואף עלולה בעצמה לעורר אלרגיה לאותו המזון, או לפגוע בבריאות הכללית של הילד (כתוצאה למשל דיאטה לא מאוזנת, חסר בוויטמינים, סידן, אנמיה ועוד). לכן, חשוב מאוד להשלים את הבירור האלרגי, ובמידת האפשר לחזור ולצרוך את אותו מוצר המזון. 



איך עושים טסטים לאלרגיה למזון?

תבחינים (טסטים) הם שלב חיוני, אך לא מספיק לאבחון אלרגיה למזון. לתבחינים בלבד, אין משמעות ללא חוות דעת רופא אלרגיה המתייחס לכל המדדים של התגובה החשודה, לרבות באיזה מזון מדובר, מהם התסמינים וכמה זמן לאחר האכילה הם הופיעו. ישנם מספר סוגים של טסטים לצורך אבחון של אלרגיה למזון:


תבחין עורי  (Spt – Skin Prick Test)

במהלכו מטפטפים טיפה או דוגמים מהמאכל האסור, ומבצעים שריטה עדינה על העור, התוצאות נקראות לאחר 15 דקות. ניתן לבצע תבחין עורי מבקבוקונים יעודיים לכך או מהמזון הטרי. 

בדיקות דם לאלרגיה 

בבדיקות אלו נבדקת נוכחות של נוגדני IgE סגוליים כנגד מזונות שונים בדם החולה. בדיקה דם זו נחוצה רק במקרים מיוחדים ולא מומלץ לבצע אותה כבדיקת סקר, אלא רק בהמלצת אלרגולוג מומחה. 

לפי תוצאות תבחיני העור (ובדיקות הדם בחלק מהמקרים) מבצעים הערכה של חומרת האלרגיה למזון החשוד. חשוב להדגיש כי התבחינים בעצמם אינם מספיקים כדי לקבוע אלרגיה למזון ונדרשת הערכה רפואית וביצוע של מבחן תגר (חשיפה למזון האסור) במרפאת האלרגיה בכדי לוודא אבחנה של אלרגיה.   


  

כיצד מטפלים באלרגיה למזון? 

כיום ניתן להציע למרבית הילדים (וגם לחלק מהמבוגרים) האלרגיים למזון טיפול אשר יאפשר להם לצרוך מזון זה. הערכת אלרגולוג חיונית לצורך קבלת הנחיות המתאימות למטופל, ובמידת האפשר לצריכת המזון "האסור". הטיפול באלרגיה למזון יתבצע במרפאות לאלרגיה ייעודיות לטיפולים אלה ו/או במרפאות בבתי החולים הגדולים. חשוב לזכור כי ניתן וכדאי לברר אלרגיה למזון בכל גיל ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. הטיפול באלרגיה למזון מותאם לגיל המטופל (צעירים מגיל ארבע או מבוגרים יותר) .




כיום ניתן להציע טיפולים שונים לאלה הסובלים מאלרגיה למזון, שיאפשרו את צריכת המזונות להם קיימת רגישות 



מהי אימונותרפיה למזון ? 

אימונותרפיה הוא טיפול (תרפיה) לתקלה במערכת החיסון (אימונו). במהלך הטיפול אנו מנסים לבצע "השראת סבילות" הדרגתית למזון האסור כדי שמערכת החיסון תפסיק להגיב לאותו מזון, והמטופל יוכל לחזור ולאכול אותו. מעבר להשראת סבילות למזון , נמצא כי לאימונותרפיה השפעה טובה על איכות חייו של המטופל ובני משפחתו.



האם אפשר להבריא מאלרגיה למזון ? 

כן ! בהחלט ! החלמה ספונטנית היא החלמה מלאה המתרחשת ללא כל התערבות רפואית  לרוב במהלך השנים הראשונות לחיים (עד גיל  4-6 שנים). החלמה לאחר אימונותרפיה לאלרגיה למזון (המתבצעת במרפאות האלרגיה) שונה מהחלמה ספונטנית ומחייבת הצמדות מלאה להוראות רופא האלרגיה. חשוב לזכור כי עד לקבלת הנחיות ממרפאת האלרגיה אסור לנסות ולאכול את המזון החשוד כגורם לאלרגיה (גם לא בכמויות קטנות) באופן עצמאי.



האם אפשר למנוע אלרגיה למזון? 

בניגוד לאמונה הרווחת כי יש להימנע מחשיפה למזונות אלרגניים (חלב, בוטנים, אגוזים, שומשום, ביצים וכדומה) , ובפרט בילדים עם נטיה לאלרגיה "במשפחה" וכך למנוע אלרגיה, היום ההמלצה היא  דווקא על חשיפה מוקדמת למזונות אלרגנים  הללו , ובכך למנוע (מניעה ראשונית) אלרגיה למזון. 


הדוגמה המוכרת לכולם היא "מחקר הבמבה", בו הוכח כי דווקא חשיפה לבמבה בגיל צעיר מאוד ( 4-6 חודשים) הפחיתה את מידת הרגישות לבמבה (לבוטנים) במהלך השנים לאחר מכן. 




מחקר הבמבה הוכיח: חשיפה לבמבה בגיל צעיר הפחיתה את מידת הרגישות לבוטנים לאחר מכן 



חשוב לזכור כי הנחיה זו נכונה לילדים אשר אינם אלרגים למזון, כמניעה של התפתחות האלרגיה. במידה וקיים חשש כי הילד אלרגי מומלץ להתייעץ עם רופאי האלרגיה בטרם חשיפה.   



מניעת אלרגיה בהריון והנקה – מה עלי לעשות? 

על האם לאכול כרגיל, אין הוכחה כי מניעת חשיפה למזון תמנע אלרגיה ליילוד או לתינוק יונק.  עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לשקול תוספת של פרוביוטיקה, זאת לאחר התייעצות עם רופא האלרגיה. 



האם אלרגיה למזון היא מחלה גנטית ? 

אלרגיה בדומה למחלות רבות של מערכת החיסון "עוברת במשפחה" . לכן, במשפחות עם רקע אטופי (נזלת אלרגית אסתמה, אסתמה של העור-Atopic dermatitis) וכאשר יש בני משפחה נוספים שסבלו מאלרגיה למזון, קיימת סבירות גבוהה יותר לשאר בני המשפחה לפתח אלרגיה וזאת לעומת האוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש חשיבות רבה גם לסביבה בה גדל המטופל, ולכן באותה משפחה אח אחד יכול להיות אלרגי והשני לא אלרגי, או שהאחד יפתח אלרגיה למזון והשני אלרגיה לאבק. השוני טמון  בנוסף לגנטיקה גם בגורמים סביבתיים, כמו  זיהומים בילדות, חיסונים, חשיפה למזון בגיל מוקדם ועוד. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם המרכז הישראלי לאלרגיה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אורטיקריה (סרפדת)

ד"ר רמית מעוז-סגל

ד"ר רמית מעוז-סגל
ד"ר רמית מעוז-סגל הינה מומחית לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ורופאה בכירה במכון האוטואימוני בבית החולים תל השומרד"ר רמית מעוז סגל מבצעת במרפאתה בירור של מחלות אלרגיות ומחלות של מערכת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אלרגיה מסיבה לא ידועה
  • לודמילה
  • 22/06/2018 18:39
  • מזה שבועיים וחצי אמא שלי התחילה לפתח אלרגיה מוזרה זה התחיל בנפיחויות עצומות בראש, ולאחר מכן מתפשט לאוזניים לגוף למפשעות זה נראה כמו פריחה אדומה ונפוחה כל הגוף מתגרד זה התחיל כשלקחתי כדורים נגד חיידק הליקובקטור לקיבה זה היה שלושה סוגים של אנטיביוטיקה שנצרכתי לשתות 10 כדורים כל יום יומיים לאחר נטילת האנטיביוטיקות התחיל כל האלרגיה השפתיים בהתחלה היו נפוחות ולאחר מכן קרקפת התנפחה כשהגעתי לביהח נתנו לי עירוי ושיחררו אותי הביתה הביאו לי טיפול של פרדניזון בבית כמובן שהפסקתי ליטול את האנטיביוטיקות ולקחתי את הפדניזון כמו שאמרו לי אך תגובה אלרגית זו חוזרת ונשנה כל יומיים למרות נטילת כדורי פרדניזון 3 כדורים ביום ולמרות זאת הגעתי למיון מספר פעמים עם התקפי נפיחויות יש לציין שאני נוטלת כבר 17 שנה כדורים לקיבה שהם אומפרדקס ולפני כחודשיים החלפתי את האומפרדקס בנקסיום והתחלתי לחשוד שאולי אני אלרגית לנקסיום הרופאה החזירה לי את האומרדקס לני כשבוע ועדיין התפתחו לי התקפי אלרגיה אני עכשיו משתדלת לא לאכול מאכלי חלב בתקווה שאולי זה הבעיה אבל עדיין יוצאים לי שלפוחיות וזה מתסכל בבקשה עזור לי האם יש טיפול מונע להתקפי אלרגיה כאלה במקום לרוץ כל יומיים למיון אני צריכה לטוס בקרוב ואני לא יודעת מה לעשות!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פריחה שבאה לה לעיתים וחולפת כעבור כמה שעות - האם זו אורטיקריה?
  • רון
  • 21/06/2018 18:04
  • שלום, אני בת 41, מזה כמה זמן (שנתיים+), יש לי סוג של פריחה קצת מגרדת (לא נורא), המופיעה בירכיים (בד"כ) /גב תחתון /צידי הבטן,הפריחה נראית כמו בליטות ורודות/צבע עור בהתחלה עיגולים סימטריים לא גדולים וקצת גרד (לא כמו עקיצה, כי אין שפיץ בחלק העליון, אלא הוא רציף) ובהמשך מאבדות מהסימטריה ומתרחבות עד שנעלמות. הפריחה לא נשארת יותר מכמה שעות בודדות ומופיעה לעיתים, לא ברמה יומיומית. נבדקתי בבדיקת אלרגיה מקיפה ולא נמצאתי אלרגית, למרות שיש לי היסטוריה של אלרגיות שבאו וחלפו להן. לדוגמא פעם הייתי אלרגית לקקאו (היה התקף חמור שלאחריו הפכתי רגישה לקקאו) והיום כבר לא רגישה לקקאו. אולי זה קשור למצב נפשי - אם משהו מלחיץ אותי או אני חרדה ממנו - לא יודעת אציין שבתחילת הריון, שבוע 6-7 (שלצערי הסתיים כעת בהפלה בשבוע 9), פתאום הופיעה לי פריחה משמעותית שהופיעה כמה פעמים, בהפרש של כמה ימים (אשמח להעביר תמונות מהפעם הזו). כאמור, כעבור כמה שעות זה חולף. - האם לדעתך מדובר באורטיקריה? אני שואלת מאחר וזה לא עונה להגדרה של חריפה או כרונית - האם יש שם למשהו אחר שדומה לזה? - האם לדעתך יש קשר בין הפריחה שהופיעה להפלה? (דופק העובר נעצר בערך בזמן הופעת הפריחה - מקרי?) אודה מאד לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אורטיקריה
  • בת 34
  • 06/06/2018 16:24
  • שלום דוקטור, לפני כחודש וחצי החל לי גרוד בבטן שהתגבר אחרי מקלחת חמה ובא לידי ביטוי בסימנים כמו פריחה או עקיצות קטנות. לאחר שהגוף התקרר הפריחה נעלמה. תחילה חשבתי שמדובר בעקיצות ולכן התעלמתי מהנושא. לאחר שבועיים הלכתי לרופא עור למרות שבשעה שהגעתי אליו לא היה עלי סימן לכלום והוא אמר לי שע"פ התיאור יש לי אורטיקריה ולהתחיל לצרוך טלפסט 180 . במידה ולהחמיר לבוא אליו. במהלך השבועיים שאחרי, הגרד התחזק ועבר גם למקומות אחרים בגוף חזרתי אליו וכתב לי להעלות את מינון הטלפסט לפעמיים ביום. בשבוע האחרון הגרד פשוט עז ובלתי נסבל. והאזורים המגורים ביותר הן בטן, חזה, מותניים וידיים. מאחר ולא הצלחתי לישון בשבוע האחרון כלל בגלל הגרד, החלטתי לגשת למיון לקבלת טיפול דחוף, לפני כן עברתי אצל רופאת המשפחה שאמרה לי שלדעתה לא מדובר באורטיקריה אלא וירוס שיחלוף מעצמו מאחר ויש לי כתם אחד בולט בבטן עם נקודה לבנה במרכז שלא נעלם והיה את זה לבנה. קראה גם לרופאה נוספת שלא ידעה לאבחן זאת בוודאות. מאחר ושוב לא הצלחתי לישון בלילה, החלטתי ללכת לרופא שכתוב כמומחה - גם שהגעתי אליו הפריחה היתה ממש דהוייה אבל הוא אבחן אורטיקריה.הסברתי שלא ישנתי כבר 5 ימים בכלל הגרד ואני לא מצליחה לתפקד והוא החליט לתת לי תרופה דיפרוספאן 2 מ"ג בלילה. אמר שלאחר הזריקה הכל יעלם. התרופה אכן השפיעה ל4-5 שעות ואח"כ הכל חזר.בנוטסף אמר שאוכל לצרוך עד שישה (?!)כדורי טלפסט ביום ע"פ הצורך. מה עלי לעשות לפני שאני מאבדת את זה??? אני בחוסר תפקוד מוחלט כבר שבועיים וזה שהמצב מחמיר מיום ליום רק מתסכל אותי יותר ויותר. אשמח לייעוץ ממך להמשך תהליך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אכן התאור מתאים לאורטיקריה אך כמובן שחייבים להתרשם בבדיקה גופנית מהתפרחת. אני מציעה לצלם עם הנייד כשיש התלקחויות כיוון שבמקרים כאלה באמת עד שמגיעים לרופא חלק נעלם ואז קשה להתרשם.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה
  • בת 35- תגובה
  • 06/06/2018 17:37
  • מיואשת
  • בת 35
  • 18/06/2018 21:10
  • הי דוקטור, מנסה את מזלי פעם אחרונה .. מאחר והגרד לא נרגע והלילות פשוט בלתי נסבלים הלכתי לרופא מומחה נוסף (פרופ׳ שהמליצו עליו) שנתן את האבחנה הבאה: Urticaria / papular urticaria ורשם: ״מקרה מאתגר. מהלך כמו של אורטיקריה מופיע ונעלם מהר. מצד שני הנגעים אינם אורטיקריילים. התגובה לטיפןל אף היא לא. דיפרוספן שקיבלה לא עזר. מציע אנטיהיסטמנים במינון גבוה אין לי רעיונות טובים יותר.. ״ הסיבה שאני פונה אלייך היא שאני פשוט יורה לכל הכיוונים להמשך טיפול חוץ מלקחת מלא כדורים שלא מרגישב שעוזרים לי בכלל. הפריחה עדינה מאוד מאוד אבל הגרד עדיין נוראי. רעיונות? תודהה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, אני מציעה שתגיעי להבדק מאחר והתאור הוא לא לגמרי טיפוסי לאורטיקירה. לפני שמצעים לך טיפולים שונים חייבים לוודא שזו אכן האבחנה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר רמית מעוז-סגל ד"ר רמית מעוז-סגל
מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית קרא עוד
ד"ר רמי טמיר ד"ר רמי טמיר
מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגולוגיה, מומחה... קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל