עברתי בדיקת פאפ. היום התקשרו מהמרפאה ואמרו לי שהתשובות הגיעו, ושאני צריכה להגיע לרופאה ולהתחיל טיפול אנטיביוטי. מה זה אומר על תוצאות הבדיקה? האם זה מעיד על תאים סרטניים?

בדיקת pap smear נועדה לאבחון מוקדם של שינויים סרטניים בצוואר הרחם. בבדיקה לוקחים דגימה של תאים מצוואר הרחם ומסתכלים עליהם במיקרוסקופ. לעיתים מתגלים בבדיקה באופן מקרי גם זיהומים בנרתיק, כגון פטריה, הרפס או טריכומונס. לפי מה שנאמר לך, לא נמצאו תאים סרטניים, אבל נמצא זיהום כלשהוא שיש לטפל בו. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לפני שלושה חודשים היתה לי דלקת גרון. טופלתי ברפאפן במשך 10 ימים, באוגמנטין במשך 10 ימים ו-14 יום ברפאפן. לאחר מכן החלמתי. עכשיו יש לי שוב דלקת גרון עם 40 מעלות חום, וקיבלתי שוב רפאפן מגה, 2 ליום. העניין הוא שאני מרגיש חנק, אני לא יכול לבלוע ובטח לא

ישנם אנשים הנושאים בלוע שלהם את חיידק הסטרפטוקוקוס, הגורם לדלקת הגרון החיידקית. אנשים אלה יכולים לסבול מהחמרות חוזרות ונשנות המתבטאות בזיהומים חריפים וחוזרים, אשר מצריכים טיפול אנטיביוטי מתאים בן 10 ימים. במקרים בהם השקדים מוגדלים עד כדי תחושת חנק ונחירות לילה, כדאי בהחלט לשקול ניתוח להוצאתם. אני מציעה שתפנה לרופא אף-אוזן-גרון להערכה. לעוד מידע ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_042607_3.asp

בני בן ה-4 סובל מדלקות אוזניים חוזרות, ונשלח על ידי רופא אף-אוזן-גרון לצילום רנטגן של האף. האם זה מקובל? האם זה הכרחי?

בצילום אף ניתן לראות את מבנה חלל האף ואת איזור חיבור חלל האף והגרון אל חלל האוזן התיכונה. אחת הסיבות לדלקות אוזניים חוזרות בילדים היא חסימה כרונית של תעלת השמע, שמובילה אוויר מחלל הגרון העליון אל חלל האוזן התיכונה. על ידי צילום או אנדוסקופיה (שימוש בסיב אופטי), ניתן לראות את האזור הזה בצורה טובה יותר, וכך להחליט על המשך הטיפול. בנכם עובר תהליך שגרתי לבירור דלקות אוזניים חוזרות, ואני בטוח שרופא הא.א.ג שלכם יוכל להדריך אתכם לגבי המשך הבירור או הטיפול המתאימים. רפואה שלמה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]

זיהום

מחלה זיהומית | Infectious disease

המומחים של Infomed מסבירים:

מחלות זיהומיות נגרמות בעקבות חדירה של גורם מזהם כמו חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל אל הגוף. זיהומים יכולים להגיע מאדם אחר, בעל חיים, מזון נגוע או כל חשיפה לגורם סביבתי נגוע.
זיהומים לרוב מתבטאים בחום וכאבים אך ישנם סימנים אחרים המשתנים בהתאם למיקום הזיהום, סוג המזהם ועוצמת הזיהום. זיהום יכול לגרום למחלה קלה שדורשת טיפול ביתי בלבד אולם לעיתים יכוללגרום למחלה מסכנת חיים.

זיהום תסמינים
כאמור, זיהום יכול לגרום לסימנים רבים ומגוונים אך המשותף לרוב המחלות הזיהומיות הוא סימנים של :
-    חום.
-    אבדן תיאבון.
-    חולשה.
-    כאבי שרירים.
סיבות וגורמי סיכון
הגורמים לזיהום יכולים להיות:
חיידקים: אורגניזם חד תאי שיכול לגרום למגוון רחב של מחלות החל מממחלות קלות כמו דלקת גרון סטרפטוקוקלית או זיהום בדרכי השתן ועד למחלות חמורות כמו שחפת או דלקת בקרומי המוח.
נגיפים (ווירוסים): קטן יותר מחיידק ואינו בעל יכולת חיים עצמאית. גורם למחלות רבות חלקם נפוצות מאד כמו הצטננות קלה וחלקם נדירות יותר כמו מחלת האיידס.
פטריות: גורם בעיקר למחלות עור כמו גזזת או פטרת הציפורניים. אולם פטריות יכולות גם לגרום למחלות סיסטמיות קשות בריאות או במערכת העצבים.
טפילים: מחלות שנגרמות על ידי טפילים פחות נפוצות בעולם המערבי. גורמות למחלות כמו: מלריה או עיוורון הנהרות.

ההדבקה בזיהום יכולה להיות בעקבות מגע ישיר, כלומר, מגע עם נשא של הגורם המזהם שהוא חולה בעצמו במחלה כמו:
-חשיפה לאדם אחר שהוא חולה- המעבר מאדם חולה יכול להיות על ידי מגע ישיר או מעבר של נוזלי גוף (בנשיקה, שיעול או עיטוש).
-בעלי חיים יכולים לשאת גורמים מזהמים שעלולים לעבור לבני אדם בעקבות שריטה או נשיכה וכן בעקבות חשיפה להפרשות של בעל החיים הנגוע.
-הדבקה בזיהום יכולה להתרחש גם מאם לעובר בזמן ההיריון דרך חבל הטבור או בלידה בזמן המעבר דרך תעלת הלידה.

הדבקה יכולה להיות גם במגע לא ישיר, כלומר, הגורם המדביק אינו סובל בעצמו מהזיהום כמו:
-נגיעה במשטחים מזוהמים.
-אכילת מזון המכיל גורמים מזהמים.
-חשיפה לנשא של הגורם המזהם כמו יתושים, פרעושים וכינים.

ככלל זיהומים עלולים לקרות לכל אדם אך אצל אנשים עם מערכת חיסונית פגועה קיים סיכון מוגבר.
קבוצות הסיכון כוללת בין השאר: חולים במחלות אוטואימוניות, מטופלים בסטירואידים, מטופלים בטיפול לסרטן, מושתלי איברים וחולי איידס.
אבחון ובדיקות
זיהום יכול להתבטא במספר רב של מערכות ולכן הבדיקות לצורך האבחנה משתנות בהתאם לחשד הקליני של הרופא. הבדיקות בהם ניתן להשתמש על מנת לאבחן מחלה זיהומית הם:

-    בדיקת דם: בבדיקת דם ניתן למצוא עדות לתהליך זיהומי בגוף דרך הספירה הלבנה. במצבים מסויימים ניתן לעשות לאבחן את הגורם לזיהום דרך בדיקת הדם.

-    בדיקת שתן: חשובה במיוחד לביצוע אבחנה של זיהום בדרכי השתן אך יכולה לעזור גם באבחנה של זיהומים אחרים.

-    משטח גרון: משמש בעיקר לאבחנה של דלקות גרון ומחלות נוספות בדרכי הנשימה.

-    בדיקות הדמיה: לעיתים יש צורך בבדיקת הדמיה כמו: צילום רנטגן, CT או MRI
.
-    ביופסיה: לקיחת דגימה מהאזור המזוהם.
סיבוכים אפשריים
בדרך כלל זיהומים עוברים בצורה קלה ללא צורך בטיפול מיוחד ולעיתים אפילו החולה אינו מודע לכך שהוא עובר מחלה זיהומית.

אולם לזיהום יכולים להיות סיבוכים שונים. בעקבות זיהום עלולה להתפתח פגיעה קבועה באיבר בו מתרחש הזיהום כמו בדלקת של הכליה (pyelonephritis), או פגיעה באיברים אחרים ממוקד הזיהום הראשוני כמו בקדחת השיגרון.
קיימים זיהומים שהוכחו כמעלי שכיחות לסרטן כמו זיהום בנגיף הפפילומה שמעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם.
זיהומים כמו דלקת ריאות, דלקת בקרומי המוח ואיידס עלולים להיות מסכני חיים.
טיפולים ותרופות
מאחר והגורמים המזהמים הינם רבים הטיפול הוא שונה ומותאם לכל מזהם בצורה ספציפית.
בחיידקים הטיפול הוא בעזרת אנטיביוטיקה כאשר לכל משפחת חיידקים ישנה אנטיביוטיקה ייעודית. הבעיה המרכזית בשימוש בתרופות אנטיביוטיות היא העובדה שכתוצאה מהחשיפה לאנטיביוטיקה נוצרים חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. לכן ישנה חשיבות גדולה לשימוש מושכל בתרופות אלו.
עבור נגיפים הטיפול הוא בתרופות אנטי- ויראליות. לא לכל הנגיפים קיימת תרופה ייעודית.למשל נגיפים שעבורם קיים טיפול הם: הרפס, נגיף השפעת, נגיפי הפטיטיס מסוגים שונים ונגיף הHIV.
לפטריות קיימים תכשירים אנטי פטרייתיים. במידה והזיהום הוא עורי הם יינתנו במשחה וכאשר הזיהום הוא פנימי (בעיקר אצל בעלי מערכת חיסונית פגועה) ישנן תרופות אנטי פטרייתיות הניתנות בבליעה או במתן תוך ורידי.
גם עבור טפילים ישנו טיפול כאשר המפורסם ביותר הוא הטיפול למלריה בעזרת כינין ונגזרותיו.
מניעה
ניתן לבצע צעדים רבים שיפחיתו במידה רבה את הסיכון לזיהומים:
-    רחיצת ידיים- חשוב במיוחד לפני מגע במזון, לאחר מגע במזון לא מעובד, לפני הארוחה,אחרי מגע באנשים חולים ואחרי שימוש בשירותים.
-    חיסונים- ישנם זיהומים רבים גם חיידקיים וגם נגיפיים שניתן למנוע באמצעות חיסון. החיסון חשוב במיוחד עבור ילדים וזקנים.
-    שמירה על היגיינה במטבח ובהכנת האוכל. להימנע מהשארת מזון מבושל בטמפרטורת החדר לזמן ממושך.
-    יחסי מין מוגנים- חשוב במניעה של העברת מחלות מין.

לסיכום:

זיהומים הם מצב נפוץ ובדרך כלל אינם מסכני חיים. מצבים בהם מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית הם: לאחר נשיכת בעל חיים או במידה וקיימים קשיי נשימה, שיעול ממושך במשך יותר משבוע, כאב ראש חריף במיוחד, פירכוסים, הופעת פריחה או נפיחות
.
ישנם צעדים רבים אותם ניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכון לזיהום והם כוללים בעיקר היגיינה והימנעות מחשיפה לחולים.

רופאים בתחום

גסטרואנטרולוגיה

ד"ר מרקוס יעקובוביץ

4.9

( 14 חוות דעת )

"רופא נעים הליכות , אוירה מצויינת. הזביר לי את הצורל לבצע את הבדיקה השתדל מאוד לקבוע מועד שיתאים לי. ממליץ בחום"

קראו עליי עוד

אורולוגיה

ד"ר דמיטרי חונוביץ

4.9

( 173 חוות דעת )

"לא תודה"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

נוירוכירורגיה

ד"ר שלמה דוידוביץ

4.9

( 46 חוות דעת )

"הופנתי לדר' דבידוביץ' במקרה, ואני מברך על הרגע שבו זכיתי להיות מטופל של דר' דוידוביץ'. סבלתי מכאבי גב ורגליים שהגבילו את הליכתי, לא הייתי מסוגל ללכת יותר מ-60-70 מ' מבלי לשבת. היום 7 שבועות לאחר הניתוח, אני אדם חדש, לא מוגבל, ללא כאבים בכלל. לכן המלצתי על דר' דוידוביץ' היא מעבר למילים. שיזכה לאריכות חיים בבריאות טובה להציל המון אנשים כמוני."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: עברתי בדיקת פאפ. היום התקשרו מהמרפאה ואמרו לי שהתשובות הגיעו, ושאני צריכה להגיע לרופאה ולהתחיל טיפול אנטיביוטי. מה זה אומר על תוצאות הבדיקה? האם זה מעיד על תאים סרטניים?
תשובה: בדיקת pap smear נועדה לאבחון מוקדם של שינויים סרטניים בצוואר הרחם. בבדיקה לוקחים דגימה של תאים מצוואר הרחם ומסתכלים עליהם במיקרוסקופ. לעיתים מתגלים בבדיקה באופן מקרי גם זיהומים בנרתיק, כגון פטריה, הרפס או טריכומונס. לפי מה שנאמר לך, לא נמצאו תאים סרטניים, אבל נמצא זיהום כלשהוא שיש לטפל בו. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני שלושה חודשים היתה לי דלקת גרון. טופלתי ברפאפן במשך 10 ימים, באוגמנטין במשך 10 ימים ו-14 יום ברפאפן. לאחר מכן החלמתי. עכשיו יש לי שוב דלקת גרון עם 40 מעלות חום, וקיבלתי שוב רפאפן מגה, 2 ליום. העניין הוא שאני מרגיש חנק, אני לא יכול לבלוע ובטח לא
תשובה: ישנם אנשים הנושאים בלוע שלהם את חיידק הסטרפטוקוקוס, הגורם לדלקת הגרון החיידקית. אנשים אלה יכולים לסבול מהחמרות חוזרות ונשנות המתבטאות בזיהומים חריפים וחוזרים, אשר מצריכים טיפול אנטיביוטי מתאים בן 10 ימים. במקרים בהם השקדים מוגדלים עד כדי תחושת חנק ונחירות לילה, כדאי בהחלט לשקול ניתוח להוצאתם. אני מציעה שתפנה לרופא אף-אוזן-גרון להערכה. לעוד מידע ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_042607_3.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בני בן ה-4 סובל מדלקות אוזניים חוזרות, ונשלח על ידי רופא אף-אוזן-גרון לצילום רנטגן של האף. האם זה מקובל? האם זה הכרחי?
תשובה: בצילום אף ניתן לראות את מבנה חלל האף ואת איזור חיבור חלל האף והגרון אל חלל האוזן התיכונה. אחת הסיבות לדלקות אוזניים חוזרות בילדים היא חסימה כרונית של תעלת השמע, שמובילה אוויר מחלל הגרון העליון אל חלל האוזן התיכונה. על ידי צילום או אנדוסקופיה (שימוש בסיב אופטי), ניתן לראות את האזור הזה בצורה טובה יותר, וכך להחליט על המשך הטיפול. בנכם עובר תהליך שגרתי לבירור דלקות אוזניים חוזרות, ואני בטוח שרופא הא.א.ג שלכם יוכל להדריך אתכם לגבי המשך הבירור או הטיפול המתאימים. רפואה שלמה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ
תשובה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]
לפתיחה בעמוד חדש >