אדמת

באמצעות בדיקת דם ניתן לגלות האם מחלה שהנבדק לקה בה לאחרונה, נגרמה על ידי נגיף של אדמת. באמצעות הבדיקה ניתן לדעת אם הנבדק מחוסן מפני המחלה או הנגיף.

כמו כן, לעתים יש צורך בביצוע בדיקת נוגדנים לאדמת. בדיקה זו מאשרת באופן וודאי, אם הנבדק לקה במחלת אדמת או לא. אך תוצאות הבדיקה מתקבלות רק לאחר מספר שבועות.

במבוגרים, אדמת עלולה להוביל לדלקת המוח; בילדים אדמת עלולה להוביל לאירועי דימום עקב ירידה בכמות הטסיות.

כאמור, אדמת מסוכנת במיוחד במקרה של הידבקות בנגיף בשליש הראשון להריון, קיימת סכנה של התפתחות מומים מולדים קשים, המוכרים בשם תסמונת אדמת מולדת (CRS). בין המומים: אובדן שמיעה, קטרקט ובעיות אחרות בעיניים, בעיות בלב ובעיות בריאותיות נוספות.

הטיפול במחלת אדמת מתמקד בתסמינים. על מנת להוריד את החום ולהקל על הכאבים בגוף, ניתן להשתמש בתרופות אך אסור ליטול אספירין לפני גיל 16. נמצא כי נטילת אספירין לפני גיל 16 קשורה לתסמונת ריי, שהיא מחלה קשה מאד.

נשים בהריון שאינן מחוסנות מפני המחלה, מומלץ שתתייעצנה עם הרופא. הוא עשוי להמליץ על זריקת אימונו גלובולין (IG) במידה והאישה נחשפה לנגיף. אימונו גלובולין אינו מונע את המחלה, אך הוא עשוי לגרום לכך שהתסמינים יהיו פחות חמורים ולהקטין את הסיכוי להתפתחות של מומים מולדים. הוא אינו מספק הגנה מוחלטת מפני מומים מולדים. ילדים עם תסמונת אדמת מולדת נולדו גם לאימהות שקיבלו אימונו גלובולין.

חיסון נגד אדמת מהווה חלק משגרת החיסונים לכלל התינוקות בישראל, שניתן כחיסון משולש MMR נגד המחלות חצבת, חזרת ואדמת. 

אדמת עלולה להתפרץ גם אצל אנשים שחוסנו נגדה. המחלה נוטה להתפרץ בעיקר בבסיסים צבאיים, במוסדות לימודים, בקרב אנשי צוות רפואי באופן כללי ובקרב אנשי צוות רפואי המטפלים בילדים.

אישה שמתכננת הריון ואינה יודעת אם היא מחוסנת בפני אדמת, מומלץ שתבדוק זאת באמצעות בדיקת דם. אם האישה לא חוסנה נגד אדמת קודם לכן, היא יכולה לקבל חיסון נגד אדמת עד חודש לפני ההתעברות, טווח זמן שנחשב לבטוח. 

על פי רב, אדם שלקה במחלת אדמת לא יחלה במחלה פעם נוספת.