פצע לחץ (Pressure sore)

ראשי

תאור

פצע לחץ הוא פצע או כיב הנוצר בדרך כלל כתוצאה מלחץ מקומי, בחולים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים. פצעי הלחץ נוצרים לרוב באזורים שבהם מופעל לחץ מול עצם במצב שכיבה או ישיבה. לדוגמה, באגן, בעצם הזנב או בגולגולת. פצעי לחץ שכיחים בכ-10% מהחולים המאושפזים בבתי חולים. 60% מפצעי הלחץ מופיעים בחולים מעל גיל 70. בבתי אבות, השכיחות משתנה, אך יכולה להגיע עד 50%.
באופן תקין מערכת העצבים מגינה בפני לחץ מקומי ממושך, אך באנשים עם הפרעות בתחושה, או משותקים, מנגנון זה לא קיים. במידה והלחץ מתמשך - אספקת הדם לרקמה נפגעת ולאחר זמן נוצרים נמק של האזור והתכייבות. התופעה נראית גם בניתוחים ממושכים, בחולים בתרדמת ובחולים ששכבו זמן ממושך ללא תזוזה. גורמים נוספים התורמים להיווצרות פצע לחץ הם הפרעות בתחושה, סוכרת, מצב תזונתי ירוד, זיהום מישני, בצקת, לחות וחוסר איוורור של הרקמה.
הזמן עד להיווצרות נזק בלתי הפיך לרקמה יכול להיות בן שעות ספורות בלבד, בתלות במיקום, בלחץ המופעל ובגורמים נוספים. באופן כללי, ככל שהלחץ המופעל יהיה גדול יותר, הזמן עד ליצירת פצע הלחץ יהיה קצר יותר.
דרגות פצעי הלחץ
פצעי הלחץ מסווגים לדרגות לפי עומק הפצע:
דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ.
דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי.
דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור (שומן ושריר).
דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או פרק.
בחולים כרוניים פצעי הלחץ הם בעיקר בדרגות 4-3.
עקרונות הטיפול בפצעי לחץ
- מניעה היא הטיפול החשוב ביותר, גם בחולים כרוניים המרותקים למיטה שנים רבות אפשר למנוע פצעי לחץ! מניעת הלחץ נעשית על ידי שינויי תנוחה חיצוניים וכן באמצעות מיזרנים ומיטות מיוחדות לפיזור הלחץ. קיימים התקנים מיוחדים לכיסאות גלגלים ומיטות בעלות מנגנון שינויי לחץ אוטומטי. מסירות וחינוך של הצוות הסיעודי, מכשור מתאים, וכן שמירה על מצב תזונתי ובריאותי תקין, יכולים למנוע היווצרות פצעי הלחץ ברוב המקרים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לחולים העומדים בפני ניתוחים ממושכים על ידי ריפוד האזורים המועדים.
- בפצע לחץ בדרגה 1, מספיקה בדרך כלל, הקלת הלחץ לריפוי עצמוני של הפצע בתוך מספר ימים.
- בפצע לחץ בדרגה 2, הקלת הלחץ, שמירה על היגיינה מקומית ותוספת של משחה אנטיביוטית (כגון Bacitracin 1%, Cr. Povidine-iodine, Ung.Mupirocin, Ung. Fuscidin) להגנה בפני זיהום מישני תביא לריפוי בתוך שבועיים.
- בפצע לחץ בדרגה 3, הטיפול חייב לכלול הטריית הרקמות הנימקיות (בדרך כלל באופן ניתוחי, אך לעיתים, אפשר לטפל בתכשירים סופחי נוזלים, כגון Kaltostat®, או ברימות (תולעים מיוחדות המעכלות את הרקמה הנימקית). לאחר הטרייה וטיפול מקומי פצעים קטנים (מ-0 עד קוטר 3 ס"מ לערך) יעברו ריפוי עצמוני תוך מספר שבועות. פצעים גדולים יותר יחייבו ניתוח לסגירה של הפצע על ידי השתלת עור, או העברת מתלה רקמה מקומי לסגירת הפצע.
- בפצעי לחץ בדרגה 4, הטריית העצם או המיפרק המעורבים היא חלק מהטיפול הניתוחי. לאחר סילוק כל הרקמות הנימקיות, מעבירים רקמה חדשה לאזור (בדרך כלל, שריר) הנחוצה כדי למלא את החלל הנוצר ולרפד את האזור.
הצלחת הטיפול בפצעי לחץ תלויה בפוטנציאל השיקומי של החולה. באופן כללי, חולה הממשיך להיות מרותק למיטתו, בסביבתו הקודמת, ימשיך להפעיל לחץ על האזור המנותח עד ל"הופעה מחודשת" של פצע הלחץ. שיעורי ההישנות של פצעי הלחץ משתנים בין 16% עד 70%, תלוי בפוטנציאל השיקומי, במיקום פצע הלחץ, בגיל החולה ובגורמים האחרים שתרמו להיווצרותו.
ד"ר דין עד-אל




פורום כריתת לבלב, ניתוח וויפל

דר' אנדרי קידר

דר' אנדרי קידר
ד"ר אנדרי קידר מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת של מערכת העיכול, הלבלב, הכבד וניתוחים בריאטרים,חבר בועדת הצטיידות, חדר עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • Whipple Procedure
  • עופר
  • 19/04/2015 22:56
  • בת משפחה אובחנה כחולה ב Pancreatic NET Glucagonoma grade II עם גרורה לכבד והיא מועמדת לפרוצדורה. תוכל בבקשה לייעץ אילו מבין המרכזים הרפואיים הוא בעל ההתמחות הגדולה ביותר בסוג זה של ניתוחים? תודה עופר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • pancreatic NET
  • דר קידר
  • 19/04/2015 23:37
  • Pancreatic NET
  • עופר
  • 20/04/2015 09:36
  • היא מטופלת על ידי מומחה NET בהדסה ונמצאת בפני החלטה.פתוחות בפניה שתי אופציות 1. טיפול רדיואקטיבי שוא יחסית חדש ונסיוני 2 ניתוח וויפל אני מנסה לברר במידה וההמלצה תגיע לנתח - היכן כדאי לבצע טת הניתוח ועל ידי מי ממה שאני קורא בכל האתרים (בארץ ובחול) - ההמלצה היא חד משמעית לבצע את הניתוח במוסד רפואי עם הרבה נסיון בסוג כזה של ניתוחים. אני מנסה לברר מי המוסד עם הכי הרבה נסיון בניתוח הספציפי בארץ תודה עופר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ניתוח whipple
  • דר קידר
  • 23/04/2015 01:16
  • אני מפנה אותך לכתבה שלי. http://www.beok.co.il/Category/Article/14536/בחירת+מנתח+לניתוח+כריתת+לבלב tu,l kf,cv akh לא חושב שתמצא תשובה חד משמעית. בנוסף תדע שאפשר לעשות את כל הניתוח בצורה לפרוסקופית, ללא פתיחת בטן כלל...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הקאות אחרי ניתוח כריתת טחול וכריתת חלק מהלבלב
  • בר
  • 04/03/2015 20:59
  • שלום אימא שלי עברה ניתוח כריתת טחול כריתת חלק מהלבלב בשל סיצטות שראו בבדיקת גסטרו . אחרי הניתוח אישפזו אותה בטיפול נמרץ להשגחה ושם התחיל לה דימום לזרום מהגוף בכמויות גדולות ושוב ניתחו אותה בפעם השניה בשל נמצא וריד פתוח שגרם כמעט למותה . ושבועיים אחרי הניתוח החלו סיבוכים כגון :זיהום, נוזלים בריאות והקאות בלי סוף וכ"ו הייתה חודש מאושפזת וגם עשו לה שני נקזים כדי להוציא את המוגלה . אחרי חודש השתחררה הבייתה יחסית במצב טוב . אחרי כמעט 3 שבועות שוב התחילה להקיא בלי סוף יותר מ10 פעמים ביום , ירדה במישקל ירידה דרסטית , הפסיקה לאכול לגמרי ואחרי שבועיים וחצי שוב אישפזו אותה ל3 שבועות בשל זיהום ושוב עשו לה נקז להוצאת המוגלה ואנטיבוטיקה קיבלה עד היום שחרור . בעת האישפוז אחרי כמה ימים הפסיקה להקיא , התחילה לאכול והכול היה בסדר , והבדיקות היו תקינות. אחרי כמה ימים שהשתחררה מבית חולים שוב החלה להקיא כמה פעמים ביום ..... השאלה שלי למה זה קורה , למה יש הקאות .והיא אוכלת קצת ...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הקאות
  • דר קידר אנדרי
  • 10/03/2015 16:58
  • התאור שלך לא מספק על מנת לענות לשאלה זו. כרתת לבלב יכולה להיות מסוגים שונים. ברור שהיו הרבה סיבוכים,וכל סיבוך בפני עצמו יכול להוות סיבה להקאות. ההקאות יכולות להעיד על כך שעדיין יש זיהום, יכול להיות שיש חסימת מעיים שלאאחר הניתוח. גם דלקת בקיבה עלולה להיות הסיבה..

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גידול בלבלב
  • אבי
  • 03/01/2015 10:52
  • ניתוח ויפל זהו ניתוח שנותן אופציה של ריפוי מהגידול, אבל יש טעם לבצעו רק במקרה ואין נותר הגידול במקום אחר בגוף. לכן בבתחילת הניתוח בודקים אם אין גרורות במקומות שלא ניתנים לכריתה - כמו כבד, בחלל הבטן, או באיברים אחרים. סיבה אחרת - אם הגידול חודר לכלי דם חשובים שלא ניתן להוציאו ללא לסכן את החיים של החולה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא פצע לחץ

    
הטיפול בקשישים על ידי קופות החולים היום הינו טיפול בגישה חד מימדית, כך שרוב הפעמים, הקשיש יטופל על ידי רופא המשפחה אליו הוא פנה. רק במידת הצורך, כאשר רופא המשפחה אינו יכול לתת את הטיפול ההולם, הוא יפנ...






רופאים/מטפלים בתחום
פרופ' דן הרשקו פרופ' דן הרשקו
מנהל המכון לבריאות השד בי"ח רמב"ם...קרא עוד
ד"ר יעקב יולנו ד"ר יעקב יולנו
סגן מנהל מחלקה כירורגית, מרכז הרפואי צאנז ע"ש לניא...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל