שפעת

נגיפי שפעת נישאים באוויר בתוך טיפות זעירות, הנפלטות כתוצאה משיעול, עיטוש או אפילו מדיבור של אדם החולה במחלת השפעת. הטיפות יכולות להישאף במישרין, או להיקלט מחפץ כלשהו, כגון מכשיר טלפון או מקלדת מחשב, ואז להעביר אותם בעזרת מגע אל עבר העיניים, האף או הפה.

שפעת מחולקת לשלוש קבוצות (זנים) של נגיפים – שפעת מזן A, B, ו- C.

 
שפעת מזן A יכולה להיות הגורם האחראי להתפרצות מגיפות שפעת קטלניות בקנה מידה עולמי, אשר פוגעות בכל 10 עד 40 שנים. 

שפעת מזן B גורמת להתפרצויות מתונות וממוקדות יותר. הן שפעת מזן A והן שפעת מזן B יכולות להיות הגורם להתפרצויות מחלת השפעת המתרחשות מדי חורף. לא נמצא קשר כלשהו בין שפעת מזן C לבין התפרצות של מגיפת שפעת גדולה.

שפעת מזן C הינו נגיף יציב יחסית, אולם נגיפי השפעת מזן A ו- B עוברים שינויים באופן מתמיד, כאשר זנים חדשים שלהם עולים וצצים על בסיס קבוע. 

הגוף מייצר נוגדנים נגד הזן שבו נדבקים, אך אלה אינם מונעים מחלה משפעת שמקורה מנגיפים של זן אחר. בעקבות זאת הרופאים ממליצים לך להתחסן מדי שנה בשנה כנגד שפעת.

בסיכון גבוה יותר לחלות בשפעת נמצאים

•          תינוקות וילדים צעירים

•          אנשים שעברו את גיל 50 

•          אנשים שמתגוררים  בדיור מוגן לבני אדם מבוגרים או נמצא במוסד טיפולי לטווח ארוך 

•          אנשים שסובלים ממחלה כרונית, כגון סוכרת, מחלות לב, כליות או ריאות 

•          אנשים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת, כתוצאה מנטילת תרופות או כתוצאה ממחלת ה- HIV 

•          נשים בהריון במהלך עונת השפעת 

•          עובדים במוסד טיפולי רפואי או מקום אחר שבו סביר להניח כי הם חשופים לנגיף שפעת 

•          אנשים שנמצאים במגע קרוב, על בסיס קבוע, עם תינוקות או ילדים

•          ילדים אשר נמצאים בטיפול ארוך טווח של אספירין יהיו חשופים יותר לנגיף שפעת.

אצל אנשים בריאים בדרך כלל, שפעת לא תהיה חמורה במיוחד. למרות ההרגשה הרעה במיוחד במהלכה, שפעת עוברת בדרך כלל מבלי להותיר אחריה השפעות לטווח ארוך. 

אולם ילדים וקשישים, הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה, עלולים לפתח סיבוכים כגון:

•          דלקות אוזניים 

•          דלקת גתות (סינוסיטיס) חמורה

•          דלקת סימפונות (ברונכיטיס)

•          דלקת ריאות

•          דלקת קרום המוח

מכל הסיבוכים שלהלן, דלקת של נקד-הראה, זיהום חיידקי חמור בריאות, הינה הסיבוך הנפוץ והחמור ביותר. בעבור קשישים ובני אדם הסובלים ממחלות כרוניות, דלקת ריאות מסוג זה יכולה להיות קטלנית. ההגנה הטובה ביותר ניתנת על ידי חיסון הן כנגד דלקת ריאות והן כנגד וירוס שפעת.

הטיפול במחלה באמצעות תרופות להקלת סימני המחלה, כמו תרופות להורדת החום ולהקלת הנזלת והשיעול. ישנן תרופות המיועדות להקטין את התפשטות הנגיף בגוף. התרופות הללו Tamiflu Relenza, יעילות רק אם הן ניטלות ביומיים הראשונים למחלה או כמניעה לאחר היחשפות לנגיף.

תרופות המטפלות הן בנגיפים מזן A והן לנגיפים מזן , פועלות על ידי נטרול האנזים שהנגיף זקוק לו על מנת לגדול ולהתפשט. במידה והטיפול התרופתי נלקח מייד לאחר הופעת התסמינים הראשונים, יש סיכוי סביר לקצר את זמן המחלה ביום עד יומיים.

התרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי, כגון סחרחורות, בחילות, הקאות, אובדן תיאבון ובעיות נשימה. נטילת התרופות יכולה גם להוביל להתפתחות נגיפים העמידים לתרופות אנטי ויראליות.

בחודש נובמבר 2006, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) דרש מיצרן התרופות של Tamiflu לכלול בתווית אזהרה לגבי בני אדם החולים בשפעת, במיוחד כאשר מדובר בילדים, אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בעצמם ולבלבול בעקבות נטילת התרופה Tamiflu. 

מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ לבני אדם החולים במחלת שפעת הנוטלים את התרופה Tamiflu להיות תחת מעקב על מנת לאתר הופעה של סימנים המעידים התנהגות בלתי רגילה. מומלץ לדון עם הרופא המטפל לגבי תופעות הלוואי האפשריות של התרופה עוד בטרם התחלת הטיפול בכל תרופה אנטי ויראלית.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם נזקי השפעת היא מניעת המחלה. לא ניתן למנוע את המחלה על ידי חיסון חד-פעמי, ויש לחסן מדי שנה על מנת להתאים את החיסון לזני השפעת החדשים.

חשוב לחסן לפני החורף (בחודשים ספטמבר-אוקטובר) את החולים שבסיכון. כמו כן מומלץ לחסן מבוגרים בריאים שגילם מעל 50, נשים שצפויות להיות בשלישים השני והשלישי של ההריון בעונת השפעת, וכן את עובדי מערכת הבריאות. אין מניעה, ובהחלט יש לעודד חיסון של ילדים ואנשים שאינם בקבוצות הסיכון בעיקר תינוקות רכים בני 6 חודשים עד שנתיים הנוטים גם הם ללקות בסיבוכי המחלה.

קיימים שני סוגי חיסון למחלה:

חיסון המכיל נגיף מומת - זה החיסון המקובל כיום והוא ניתן בזריקה;

חיסון של נגיף חי מוחלש. יתרונו בכך שהוא ניתן כתרסיס לאף וכך נמנעת אי-הנעימות הקשורה בזריקה.

יעילות החיסון: יעילות החיסון גבוהה מאוד (70%-100%) ויש התאמה בין זני החיסון לבין הזנים של המחלה באותה עונה. היעילות נמוכה יותר (40%-60% לערך) כאשר אין התאמה כזו או כאשר המתחסנים הם קשישים ותינוקות, אולם, גם אז היעילות נגד סיבוכי המחלה נשארת גבוהה.

החיסון אינו גורם לשפעת. השפעות הלוואי שלו קלות וחולפו, אך הוא אינו מתאים לאנשים הרגישים לביצים.

ד"ר אלי סומך

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007 
סובלים משפעת? שאלו את המומחה בפורום שפעת וצינון >>>