דלקות גרון חדות וכרוניות

תשובה: שנית, Scarlet Fever, היא מחלה הנגרמת על ידי זיהום סטרפטוקוקלי (קבוצה A) הגורם לדלקת גרון, חום ופריחה. הסיכוי להידבק הוא בעיקר בימים הראשונים של המחלה, כשעדיין יש חום ולפני שמתחילים לקבל טיפול אנטיביוטי. הידבקות במקרה שלך אפשרית, למרות שהמחלה נפוצה יותר בילדים, אך גם אם תידבקי בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג A, הוא אינו מסכן את העובר. אם מופיעים תסמינים כגון כאג גרון או חום, אמליץ לך לבצע משטח גרון ולהתחיל לקבל טיפול אנטיביוטי. איני יכולה לייעץ לגבי הטיפול המדוייק, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך. פני לרופא במשפחה במקרה הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: כל דלקת גרון המאופיינת על ידי משטח גרון חיובי לחיידק הסטרפטוקוקוס צריכה להיות מטופלת, משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא סיבוכיים מוגלתיים מקומיים: דלקות של בלוטות לימפה באזור הצוואר (cervical lymphadenitis), אבצסים סביב אזור השקדים והצוואר, דלקות אוזניים, דלקת הזיז הפטמתי, mastoiditis, סינוסיטיס, ודלקות ריאה (במקרים נדירים ביותר). השנייה היא סיבוכים סיסטמיים (שמתרחשים בדרך כלל 2 עד 4 שבועות מגילוי דלקת הגרון: קדחת השיגרון (acute rheumatic fever), פגיעה כלייתית (post streptococcal glumerulonephritis). ישנם עוד סיבוכים נדירים יותר ומחלות אחרות אשר נגרמות על ידי חיידק זה. תוכלו לקרוא עוד על חיידק זה ועל המחלות השונות דרך מנוע החיפוש של פורטל אינפומד. בהחלט יתכן שילדכם הוא נשא של חיידק הסטרפטוקוס. במחקרים שונים נמצא כי בין 15 ל-30 אחוזים מן האוכלוסיה נושאים את החיידק בגרון. במקרים בהם דלקות הגרון חוזרות על עצמן בתדירות גבוהה והן סימפטומטיות, ומלוות באחד הסיבוכים שהזכרתי, יש מקום לייעוץ רופא אף-אוזן-גרון ולשקילת ניתוח לכריתת שקדים. ברוב המקרים, דלקות הגרון חוזרות על עצמן בשל קושי של ההורים או הילד להשלים את הטיפול האנטיביוטי שמקובל לתת למשך 10 ימים, או בשל מינון או תרופה לא מתאימים לדלקת הגרון. ההבחנה בין דלקות גרון אשר נגרמות על ידי וירוסים או על ידי חיידק זה בדרך כלל נעשית על ידי בדיקה של רופא הילדים. לדלקות גרון ויראליות אופייניים מחלת נזלת ושיעול, שאחריהן מופיעה דלקת הגרון. לדלקת אשר נגרמת על ידי החיידק אופייניים חום גבוה, כאבי גרון עזים, צרידות ונפיחות בלוטות הלימפה באזור. בכל מקרה, רופא הילדים יהיה מסוגל להבחין באיזה סוג דלקת מדובר על ידי בדיקה גופנית ולקיחת אנמנזה מתאימה. בתרבית אשר נלקחת מהגרון מופיעות גם הרגישויות של החיידק לאנטיביוטיות שונות. לחיידק הסטרפטוקוקוס אופיינית רגישות גבוהה לאנטיביוטיקות מקבוצת הפניצילינים (ראפאפן, מוקסיפן). בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: האינטרסטיציום הוא רקמה כלייתית המקיפה את פקעיות הכליה. דלקת כליה אינטרסטיציאלית או באנגלית Interstitial nephritis, היא דלקת של רקמה זו, היכולה לגרום למגוון תסמינים קליניים בהתאם למידת החומרה ומידת מעורבות הכליה. הדלקת נגרמת לרוב ע"י תגובה אלרגית חריפה לתרופה מסוימת, דוגמת אנטיביוטיקה מסוג פניצילין, או תרופות נוגדות דלקת וכאבים (לדוגמה, איבופרופן (אדויל, נורופן, אדקס), בייחוד בשילוב עם תרופות משתנות). מזהמים דוגמת חיידק הלגיונלה ומחלות רקמת חיבור כגון סרקואידוזיס עשויות גם הן לגרום לכך, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. התסמינים כוללים הופעת חום, פריחה וכאבים בכל הגוף זמן קצר לאחר התחלה תרופה חדשה או לאחר זיהום. לעיתים מתלווים תסמינים של כאבי מותן, ירידה בתפוקת השתן ועליה מהירה במשקל כתוצאה מבצקת. האבחנה מתבצעת ע"י ביופסיית כליה, המדגימה דלקת ברקמת הכליה. בבדיקת שתן יש לעיתים קרובות תאים אאוזינופילים, שהם תאי דם לבנים המעידים על תגובה אלרגית. מיפוי גליום עשוי אף הוא להדגים את הדלקת. הטיפול כולל הפניה לרופא כליות (נפרולוג), הפסקת התרופות שגרמו לתגובה, ובמידה ותפקוד הכליה נפגע - סטרואידים למשך 2-3 חודשים. לרוב המחלה חריפה, ובטיפול נכון נעלמת לחלוטין תוך זמן קצר ללא נזק שארי. לעיון נוסף: http://www.nephrologychannel.com/ain/