דלקות גרון חדות וכרוניות (Laryngitis: acute/chronic)

ראשי

תאור

לרינגיטיס (Laryngitis) היא דלקת של בית הדיבור (גרון - Larynx). לרינגיטיס חדה קשורה בדרך כלל בדלקת חדה של דרכי הנשימה (הצטננות), וחולפת בתוך מספר ימים. לרינגיטיס כרונית מתאפיינת בצרידות ממושכת (4-3 שבועות או יותר).
רקע: בחלק העליון של קנה הנשימה מצוי הגרון, ובתוכו זוג מיתרים (המורכבים כל אחד משריר, גיד וציפוי של רירית). כשהמיתרים פתוחים (רחוקים זה מזה) אנו נושמים: האוויר הנשאף עובר מאזור האף, הפה והלוע בין המיתרים כלפי מטה, דרך קנה הנשימה אל הריאות, וננשף חזרה באותה הדרך. בסגירת המיתרים (כשהם צמודים זה לזה), אנו מפיקים קול.
דלקת גרון חדה: בשיח העממי קיימת נטייה לבלבל בין המושגים "גרון" ל"לוע": גרון הוא, כאמור, בית הדיבור (שסימנו החיצוני-העליון הוא הגרוגרת) ואילו הלוע (או בית הבליעה) מצוי מעליו, בחלק האחורי של הפה, מאחורי הלשון. לכן "כואב לי הגרון" פירושו למעשה "כואב לי הלוע". התסמין השכיח בדלקת הלוע הוא כאב.
לעומתה, דלקת הגרון מתאפיינת בצרידות או באובדן הקול. הסיבה השכיחה לדלקת גרון חדה היא זיהום מנגיפים או מחיידקים כחלק מדלקת בדרכי הנשימה (שפעת, ברונכיטיס, סינוסיטיס וכד'), עם דלקת ונפיחות של מיתרי הקול המפריעות לפעילותם התקינה ולהפקת הקול. התוצאה כאמור צרידות, ובמקרים קשים עד לאובדן הקול. המאמץ בדיבור בעת צרידות עלול לגרום לכאב באזור הלרינקס כי שרירי הדיבור מתאמצים בניסיון להתגבר על הצרידות. לרינגיטיס חדה חולפת לרוב מעצמה לאחר חלוף הדלקת בדרכי הנשימה, ואינה כרוכה בסיבוכים כגון קוצר נשימה. תינוקות, שאצלם הגרון הקטן משאיר מרווח נשימה צר בין המיתרים, עלולים ללקות בקוצר נשימה בעת לרינגיטיס קשה.
מצבים המחייבים עזרה רפואית:
- כאשר בהצטננות או בשפעת הצרידות אינה חולפת בתוך 10-7 ימים;
- כאשר החום גבוה (למעלה מ-38.5 מ"צ);
- אם מופיעים הפרעות בנשימה, בבליעה, שיעול מתמשך, ליחה בצבע מוגלתי;
- תינוקות: מייד עם הופעת הצרידות, ובעיקר אם לתינוק יש בכי "נבחני";
- אנשים שקולם הוא מקצועם (שחקנים/זמרים, מורים, עורכי-דין, טלפנים וכד'): מייד עם הופעת הצרידות.
לרינגיטיס כרונית: סיבותיה מגוונות: שימוש מוגזם בקול (בעיקר כאשר הפקת הדיבור אינה נכונה וגורמת לגירוי מתמיד של רירית המיתרים), עישון ושתיית אלכוהול בכמות גדולה, אלרגיה, דלקות כרוניות בדרכי הנשימה (כמו סינוסיטיס כרונית), רפלוקס (עליית חומציות מהקיבה) ועוד.
מצבים המחייבים עזרה רפואית:
- כאשר הצרידות (ללא סיבה ברורה) נמשכת חודש (לגבי מעשנים ובני גיל מעל 50: כשמשך הצרידות מעל שבועיים);
- כאשר הצרידות מלווה בשיעול גירויי מתמשך;
- כאשר יש פליטת כיח דמי (עם/בלי שיעול);
- כאשר הצרידות מחמירה והולכת, ללא סיבה נראית לעין.
ד"ר משה הראל




פורום סוכרת נעורים

ד"ר מריאנה רחמיאל

ד"ר מריאנה רחמיאל
ד"ר מריאנה רחמיאל, מומחית באנדוקרינולוגיית ילדים, מנהלת את השירות הרב תחומי לסוכרת ילדים ונוער במרכז הרפואי אסף הרופא.כמו כו, רופאת ילדים בכירה במחלקת ילדים עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פעילות גופנית בילד המאובחן עם סוכרת
  • כרמית
  • 28/05/2015 10:22
  • שלום ד"ר, בני אובחן עם סוכרת לפני שנה. הבנתי מהרופא שעליו לבצע פעילות גופנית באופן שוטף, אך הוא ממש לא בעניין. מה את חושבת שאפשר לעשות? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פעילות גופנית היתה פעם אורח חיים של כל בני הנוער בעולם.... כי לא היו אייפונים, טלויזיות, ומחשבים. מחלת הסוכרת מסוג 2 היתה אז הרבה פחות נפוצה. והשמנה היתה אז הרבה פחות נפוצה. מדובר רק על 3 עשורים אחורה. הנחיית האיגוד האירופאי והאמריקאי והישראלי לרפואת ילדים מעודד ומתווה את הצורך בפעילות גופנית כל יום של כשעה כחלק מהצורך הבריאותי. ילד או נער עם סוכרת מסוג 2 (כלומר סוכרת התלויה בהשמנה) זקוק לפעילות גונית של שעה ביום כל יום בכדי למנוע את הצורך בהחמרה, בזריקות ובטיפול תרופתי 0 וזו חובה. צריך לבחור את הספורט שהוא אוהב "גם אם הוא לא בעניין". בסוכרת מסוג 1 - פעילות גופנית קריטית לאיכות חיים, איזון המינון של האינסולין, שיפור התנגודת לאינסולין. הדרכים לגרום לילד לבצע ספורט הן: 1. בחירת הספרט שאוהב 2. ביצוע ספורטביחד עם חברים ולעודד זאת 3.ביצוע ספורט ביחד עם הורים ואחים 4. הגבלת שעות מסך ביממה והתנייתם בספורט. באם יש לבנך סוכרת הוא בוודאי מטופל על ידי צוות רב מרכזי - אנאפני למטפלים ההתנהגותיים בצוות לתמיכה ספציפית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פיענוח בדיקות
  • נועם
  • 12/05/2015 13:29
  • קיבלנו היום תוצאות בדיקות ויש כמה דברים שמטרידים אותי מדובר בנער בן 17 1)הa1c שלו 6.9, האם כדאי לנסות להזריק יותר? האם זה נחשב ערך שמביא אותו לסיכון בעתיד? מה אומרים המחקרים? 2)בתפקודי כבד, היו לו שלוש תוצאות שיצאו מערכי היחוס: GOT-42. GPT-58 ALK PHOSPHATASE- 131 וכן: FRUCTOSAMINE- 293 מדאיג? מה את אומרת על זה? (כמובן שאלך לרופא אבל לפני שאגיע אליו...) ושאלה אחרונה: האם את בדיקת סי פפטיד עושים בצום? ואם כן, מה צריך להיות הערך שלה בצום? (הבן עשה אותה בצום) וזו ההזדמנות להודות על הזמן שאת מקדישה לאנשים לא מוכרים כדי לעזור להם ולהתיחס לשאלות הבוערות והמציקות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אני מבינה שמדובר בנער עם סוכרת....כי הוא כבר מזריק. וכי בור שהתוצאות מעידות על סוכרת. דווקא מאוזנת. הפורום נועד לשאלות כלליות ולא לטיפול ספציפי בנער. את שלחת כאן תוצאות בדיקות דם של נער נחמד מסויים שמעולם לא בבדקתי ואיני יודעת את ההיסטוריה שלו . לכן, לצערי הרב מאוד לא אוכל לענות בצורה מקצועית מה משמעות הבדיקות לגביו. יש לכם במקרה ופא אנדוקרינולוג שמטפל בכל כבר (כי מישהו נתן לכן מינוני זריקות....) הוא האדם לענות על שאלות אלו. בדיקת סי פפטיד מבוצעת בעת סוכר מאוד גבוה באבחון הסוכרת לפני התחלת זריקות או במידה ומבוצעת לאחר מכן היא מבוצעת רק במסגרות מחקריות לאחר מבחןהעמסת סוכר. בברכה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חמצת
  • נועם
  • 07/05/2015 10:20






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אלימלך דויטש ד"ר אלימלך דויטש
מנהל מחלקת א.א.ג בי"ח ביקור חולים. מנהל פורום אף וסינוסים.
למידע נוסף >
ד"ר טליה מרק - מכון אופקים ד"ר טליה מרק - מכון אופקים
מנהלת תחום ליקויי שמיעה, מכשירי שמיעה וטנטון
למידע נוסף >

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל