לפני כארבע שנים הרגשתי מצבי רוח לא נעימים, המתנתי כשלושה חודשים, קיוויתי שזה יעבור מעצמו, אך לא עבר. פניתי לרופא המשפחה שהפנה אותי לבדיקות דם והכל יצא תקין. לאחר מכן הפנה אותי לפסיכיאטרית, אשר איבחנה דיכאון קל עד בינוני. קיבלתי ממנה את התרופה פלוטין למשך כחצי שנה. התרופה עזרה לי מאוד ושיפרה את מצב רוחי. כיום אני שוב חשה את אותה ההרגשה, אולי קצת פחות, אבל עדיין זה נורא מציק לי. רציתי לדעת אם יש אלטרנטיבה לטיפול התרופתי בבעיה זו.

במקרים של דיכאון שאינו קשה ניתן לטפל באמצעות פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) בלבד, או באמצעות פסיכותרפיה בשילוב עם טיפול תרופתי. יתרונות הפסיכותרפיה הם שהטיפול יוצר שינוי לטווח ארוך ופועל בדומה לחיסון: הוא מסייע בהתמודדות עם משברים בעתיד, ומפחית את הסיכון ללקות שוב בדיכאון. החסרונות של פסיכותרפיה הם שזהו טיפול הדורש התמדה והשקעה מצד המטופל, יותר מאשר נטילת כדור; שבדרך כלל הטיפול עולה יותר מאשר טיפול בכדורים; ושלהשגת תוצאות משמעותיות לעיתים נדרש משך טיפול של חודשים ואף שנים. ישנם סוגים שונים של פסיכותרפיה, והם נבדלים ביניהם במשך הטיפול ובשיטת הטיפול. השיטות העיקריות הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול דינאמי (גם בתוך שיטה זו יש אסכולות שונות), שיכול להיות מוגדר ומוגבל בזמן, או ללא הגבלת זמן. בבחירת מטפל לטיפול נפשי כדאי להיעזר בהמלצות, או בהפניות דרך גופים כגון קופת חולים או חברת ביטוח. בכל מקרה, מכיוון שחלפו 4 שנים מאז הדיכאון הקודם שעברת, אני ממליצה גם לחזור על בירור גופני כללי של גורמים שיכולים להיות קשורים למצב (בדיקות דם כלליות ובדיקות של תפקוד בלוטת התריס) במקביל לפניה לטיפול נפשי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

הגוף שלי דוחה גם את הסימבאסטאטין וגם את הליפיטור. יש לי כאבים עם בחילה והקאות . מה הפיתרון?

הייתי רוצה לדעת באילו רמות כולסטרול את מדברת. ניתן ראשית לעבור לתרופות מהדור החדש כמו אזטרול 10 מג שלא מסובסדות באופן מלא על-ידי קופות החולים, או לשלב את האזטרול עם סטאטין במינון נמוך מאד. מצד שני, יש לנסות לברר אם אין בעיה ראשונית בקיבה, כמו גסטריטיס, שהסטאטין מגרה ומשפעל אותה. ניתן בשלב ראשון לנסות מינון מופחת של הסטאטין בתוספת אומפרדקס 40 מ"ג ולראות אם זה משפר את מצב הקיבה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה

יש לי ילד בן 6 וחצי, הוא תלמיד בכיתה א'. הוא מאור מוכר במרכז להתפתחות הילד, שם הוא קיבל חיזוקים בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת והכנה לכיתה א, והיתה לו גננת שילוב. כיום הוא בכיתה א. הוא השתלב יפה בכיתה גם מבחינת הלימודים וגם מבחינה חברתית. הקושי הוא שיש לו הפרעת קשב שמתבטאת בניתוקים, בחולמנות, וכל דבר הוא מבצע באיטיות. זה בא לידי ביטוי גם כשהוא עושה פעילות ספורטיבית. תמיד צריך לגעת בו או לקרוא לו בשביל שיחזור לריכוז. ביקרנו אצל רופא נוירולוג והוא, בלי שום אבחון (על פי מכתב של השירות הפסיכולוגי, ועל ידי כל מיני השערות ומכתבי סיכום) נתן לי מרשם לריטלין. חשוב להדגיש שגם הפסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי אמרה שהוא מתקדם בקצב הכיתה, אבל שיש לו הרבה הפרעות קשב, ושזה גם בא לידי ביטוי בכך שבכל פעילות בכיתה הוא מתנתק מהמורה. חשוב להדגיש שהשנה ביקשתי מורת שילוב. הוא יצא כמה פעמים למפגש איתה. המורה אמרה שהילד יודע לקרוא ושהוא בקצב הכיתה, ולכן אין צורך תמיד להוציא אותו מהכיתה. אני אובדת עצות ואני רוצה לדעת מה השלב הבא. איזה אבחון צריך לעשות לו בשביל לדעת באמת אם יש לו הפרעות קשב, ואם כן, איך לטפל בה?

הפרעות קשב וריכוז הן תופעה נפוצה בקרב ילדים ומתבגרים. ניתן לפנות לרופא הילדים לקבלת ייעוץ. ישנם גם מכונים פרטיים שעוסקים באבחון ההפרעה ובטיפול בה. לא אוכל להמליץ לך על מכון מסוים, אבל את יכולה להתייעץ עם יועצת בית הספר של בנך, עם רופא הילדים שלו, ועם הצוות הגדול שכבר בדק אותו והתרשם ממצבו. חלק מהטיפול הוא טיפול תרופתי, כמו זה שהנוירולוג המליץ עליו. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

האם לנטילת לנטון יש השפעה על ערמונית מוגדלת ומצב הזרימה?

lansoprazol הוא החומר הפעיל בלנטון. תרופה זו שייכת לקבוצת חוסמי משאבת המימן, ותפקידה למנוע חומציות יתר בקיבה, ולהקל על תופעת הריפלוקס. לתרופה זו מספר תופעות לוואי, הכוללות שלשול, הקאה וכאבי ראש. לא ידוע על קשר ישיר בין נטילת התרופה לבין ערמונית מוגדלת. חשוב להבהיר שהתרופה עלולה לעכב ספיגה של תרופות אחרות, ולכן אם אתה נוטל תרופות בשל ערמונית מוגדלת, עליך ליידע את הרופא המטפל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד