תיקון דליפת שתן TVT (Trans Vaginal Tape, Tension-free Vaginal Tape)

תשובה: ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: לינק מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: קתטר שתן הוא צינור שמעבירים דרך השופכה עד לכיס השתן על מנת לרוקנו. משתמשים בו כאשר החולה אינו יכול להתרוקן בעצמו. פנרוז הוא מעין קונדום שמלבישים על איבר המין וממנו יוצא צינור אל שקית האוספת את השתן, כלומר פעולת ההתרוקנות מתבצעת על ידי החולה עצמו. לפעמים חולים נהיים תלויים בקתטר השתן על מנת להתרוקן. ישנן דרכים שבהן אפשר לנסות לגרום לחולה להיגמל מהקתטר. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עמו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: צניחת רחם מתרחשת כאשר השרירים והרצועות המחזיקים את הרחם נחלשים ואינם מצליחים עוד להחזיק את הרחם במקומו. בדרך כלל זה מופיע אצל נשים בגיל המעבר (סביב גיל 50-40) אשר ילדו לידה וגינלית. צניחת הרחם מתרחשת כתוצאה משילוב של פגיעה בשרירים במהלך הלידה, כוח הכבידה, וירידה ברמת האסטרוגן. התסמינים המתאימים לצניחת רחם הם תחושה של כובד או משיכה באגן, כאב במהלך קיום יחסי מין, וכאבי גב תחתון. לכן לא הייתי ממהרת להסיק כי "קרן קטנה לבנה בגודל חצי ס"מ" מעידה על צניחת רחם במקרה שלך. זהו ההריון הראשון שלך, את צעירה ובריאה, ואינך חשה בכאבים או בתחושת כובד המתאימים למצב זה. אמליץ לך לגשת לגינקולוג המטפל בהקדם, להיבדק, ולהפנות אליו את שאלותיך לאחר שיאבחן את הבעיה. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: Bladder exstrophy הוא מום לידה נדיר, שבו שלפוחית השתן חשופה, הפוכה ובולטת החוצה דרך דופן הבטן. המום מלווה גם בהיפרדות של עצמות האגן. המצב מלווה במקרים רבים במומים מולדים נוספים, ולכן אבחנה של Bladder exstrophy באולטרסאונד מחייבת חיפוש מומים נוספים. לא ידוע מה גורם ל- Bladder exstrophy, אך המום נוצר בין שבוע 4 לשבוע 10 של ההריון, והוא שכיח יותר בבנים. את המום ניתן לתקן בניתוח, בעל מספר שלבים (בדר"כ מדובר ב-3 שלבים): השלב הראשון מתבצע ב- 48 השעות הראשונות לאחר הלידה, ולאחריו יהיה הילד בסד מיוחד במשך 3-4 שבועות. ברוב המקרים יש צורך לאחר שלב זה בהוצאת השתן בקתטר מן השלפוחית מספר פעמים ביום. השלב השני מתבצע בגיל שנתיים-שלוש, והשלישי, שמטרתו להשיג שליטה בשתן - בגיל 4-5. תופעות שעשויות ללוות Bladder exstrophy הן Epispadius - מיקום לא תקין של הפתח של האורטרה - הצינור המוביל שתן מן השלפוחית אל מחוץ לגוף, Vesicoureteral Reflux - חזרה של שתן נגד הכיוון - משלפוחית השתן אל הכליות, דבר שעשוי לגרום לזיהומים חוזרים בדרכי השתן ובכליות ולנזק כלייתי. כמו כן אופיינית תכולה קטנה של שלפוחית השתן. ברוב המקרים הילדים בריאים, עם אינטליגנציה תקינה והתפתחות גופנית וחברתית נורמליות. לעיתים ההליכה מתנדנדת בשלבים הראשונים, אך המצב משתפר כשהילד מתבגר. מכיוון שהמום שונה בין ילד לילד, על האורולוג להחליט איזה ניתוח ואיזו תוכנית טיפולית מתאימה לכל אחד. שיעורי ההישרדות של התינוקות כיום הם בין 83% ל-100%, בתלות בחומרת המום ובקיום מומים נלווים. לקריאה נוספת: http://www.bladderexstrophy.com/