פסיכותרפיה פמיניסטית (Feminist Psychotherapy)

פסיכותרפיה פמיניסטית היא גישה טיפולית אשר מבקשת לצקת רעיונות וערכים פמיניסטיים לתוך מגוון גישות פסיכולוגיות. מדובר בצורת הסתכלות אשר מרחיבה, מבקרת ומאתגרת את הגישות הקיימות להעלאת המודעות להטיות שוביניסטיות, ולפעולה לטובת ערכים שוויוניים והעצמת נשים.

פסיכותרפיה פמיניסטית - רקע

בשנות ה-70 של המאה העשרים, הלכה וגברה הביקורת כלפי גוף הידע הקיים בפסיכולוגיה על האופן בו הוא מציג ומשמר יחסי כוחות בין קבוצות בחברה, למשל בהיבטי מגדר, דת וגזע. עיקר הביקורת טענה כי הפסיכולוגיה מתיימרת לעסוק במישור האישי בלבד, כאשר בפועל לעולם אינה יכולה לפעול במנותק מממדים חברתיים. זאת ועוד, טיפול משפיע לא רק על החוויה האישית של המטופל עם עצמו ועם סביבתו אלא גם על האופן שבו הוא תופס את מקומו בעולם החברתי. ביקורת חברתית זו היא מאבני היסוד של גישה טיפולית המכונה פסיכותרפיה התייחסותית.

פסיכותרפיה פמיניסטית – הצגת השפעתם של יחסי הכוחות המגדריים

פסיכותרפיה פמיניסטית מבקשת להראות כיצד תיאוריות טיפוליות ממשיכות לשמר את יחסי הכוח השוביניסטיים, ולאתגרן עם רעיונות על יחסי כוחות יותר שוויוניים, המאפשרים העצמת נשים. לדוגמא, מטפל אשר מטופלת שלו חשה אשמה על חזרתה לעבודה עם סיום חופשת הלידה שלה, יכול לנתח את רגשות האשם שלה בתור דפוס מוכר, לפיו היא ממשיכה לנסות לרצות את הוריה, כפי שעשתה מילדות. לעומת זאת, מטפל בפסיכותרפיה פמיניסטית, יכול לנתח את מצבה מזווית נוספת, שתתייחס לאופן בו תחושתה של המטופלת מושפעת מכוחות חברתיים. למשל, הוא יכול לפרש את רגשות האשם שלה כתגובה לגיטימית ללחצים החברתיים המופעלים עליה כאישה, לפתח קריירה מחד ולהמשיך לנהל את משק הבית מאידך.

פסיכותרפיה פמיניסטית – העצמת נשים ושינוי מאזן הכוחות בחדר

פסיכותרפיה פמיניסטית שואפת לסייע לנשים להיות מודעות לאופן בו תפיסות שוביניסטיות וסטריאוטיפיות בחברה משפיעות עליהן, כמו על מקומן בתא המשפחתי, על תחושת המימוש העצמי שלהן, על האופן בו הן תופסות נשיות וגבריות ועוד. פסיכותרפיה פמיניסטית שמה לעצמה למטרה להעצים נשים, כך שיוכלו להתגבר על המכשולים שמבנה החברתי מציב להן, למשל לעודד אותן לגייס משאבים ותמיכה מהסביבה, לגלות אסרטיביות וכעס ולפעול לקידום מטרותיהן. כמו כן, פסיכותרפיה פמיניסטית דוגלת באיזון יחסי הכוחות לא רק בחברה, אלא גם בחדר הטיפולים. למרות שהמטופלת נמצאת במוקד הטיפול, בקשר הטיפולי נוכחים תמיד שניים ולכן חשוב להשתמש בנוכחות המטפל בחדר, ולא להתעלם ממנה. למשל, המטפל או המטפלת יכולים לשתף ברגשותיהם ובהתנסויות שלהם אם זה יכול לתרום למטופלת.