קרינה מהמחשב - כך תגנו על העיניים
מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים תפסו מקום עיקרי בחיינו, ככלי עבודה ולשעות הפנאי. השימוש במחשב מקל עלינו בדרכים רבות, אך חשוב לזכור כי הוא טומן בחובו גם סיכונים.
3 דקות קריאה
מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים תפסו מקום עיקרי בחיינו, ככלי עבודה ולשעות הפנאי.
השימוש במחשב מקל עלינו בדרכים רבות, אך חשוב לזכור כי הוא טומן בחובו גם סיכונים.
בשנים האחרונות המחשבים השתלטו על חיינו. בעלי מקצוע רבים יותר עושים שימוש יומיומי במחשב: אדריכלים כבר כמעט ואינם מתכננים בעזרת דף ועט, רואי חשבון זונחים את מכונות החישוב, אפילו מעצבי אופנה עובדים מול המסך ועוד. גם בתום יום העבודה אנו צמודים למחשב, או לטאבלט והפעם בבית.
השימוש במחשבים מקל עלינו בדרכים רבות, אך חשוב לזכור כי הוא טומן בחובו גם סיכונים. ההשפעה שמעוררת את הדאגה הרבה ביותר בקרב צרכני מחשב "כבדים" היא הקרינה.
סוגי הקרינה הנפלטת ממחשב -
• אור הנפלט מהמסך.
• השתקפות של תאורת החדר מהמסך.
• שדות אלקטרו-סטטיים אשר נוצרים עקב מתח גבוה, קווי חשמל, שנאים ועוד.
• שדות אלקטרו-מגנטיים הנוצרים על ידי שדות חשמליים ושדות מגנטיים בתדרים שונים, כתוצאה מפעילות אנטנת ה-wifi או שידור ה-Bluetooth לדוגמא.
• גלי קול בתדירויות שונות הנפלטים מהמאווררים והשנאים של המחשב.
למרות החשש מהנזק הפוטנציאלי מסוגי הקרינה השונים, לאחר ניתוח של מחקרים רבים שבוצעו בעולם לאורך שנים, מקובל לחשוב כיום כי קרינת מחשב אינה מהווה סיכון בריאותי כלשהו לאנשים העובדים באופן קבוע מול מחשב.
מסיבה זו הגורמים הרגולטוריים, האחראים על קביעת המגבלות בשימוש לא ראו צורך בהכתבת אמצעי הגנה, ניטור או מניעה כלשהם בהקשר של הגנה מקרינה ממחשבים. ולמרות זאת, בעקבות דאגה ציבורית, ומתוך הנחה שאולי בכל זאת לא הכל ידוע ועל מנת למנוע בעיות עתידיות, נקבעו מספר תקנים הקובעים את רמת הקרינה המותרת.
בישראל אומץ התקן של המכון השבדי לאישור טכני. התקן נקרא MRP2 ומסכי מחשב אשר עומדים בתקן זה מסומנים בד"כ ב- LOW RADIATION (קרינה נמוכה). למרות כי חשוב להדגיש שחוסר בסימון זה אינו בהכרח מעיד על בטיחות בלתי מספקת.
במסכי מחשב ישנים יותר (שאינם דקים) נפלטת מרבית הקרינה מהצד האחורי של המסך, ובמתח גבוה (כ-30,000 וולט) כך שהקרינה גבוהה אף היא. לכן לא מומלץ לשבת סמוך לגב המסך, ולא למקם עמדות עבודה סמוכות זו לזו כשהעובדים קרובים לגב המסך. הקרינה הנפלטת מקדמת המסך, יורדת לרמה זניחה החל ממרחק של כ-50 ס"מ. באופן כללי, מומלץ לשבת במרחק יד מושטת ממסך המחשב על מנת להיות בטוחים מהשפעת הקרינה.
במסכי LCD מקור הקרינה העיקרי הוא מתח אספקת החשמל למסך, ולפיכך הם כמעט ואינם פולטים קרינה.
נקודה נוספת אליה יש לשים לב במסכים ישנים היא ריצוד מסך, אשר פוגע בריכוז העובד וגורם לעייפות העיניים. המידע שאנו רואים מוקרן על מסך המחשב במשך חלקיקי שנייה בלבד וכדי שמוחנו יקלוט תמונה יציבה הוא חייב להיות מוקרן במהירות רבה מאוד. עובדה זו עלולה לגרום לריצוד, בעיקר במסכים בעלי טכנולוגיה ישנה אשר מהירות ההקרנה שלהם אינה מהירה מספיק. הדבר מגרה את עצב הראייה והאדם עלול לחוש עצבנות, חוסר ריכוז ואף עייפות.
כאמור, ברוב המסכים כיום תופעת הריצוד כמעט ואינה מתרחשת. על מנת להבטיח מהירות הקרנה גבוהה רצוי להגדיר את כרטיס המסך של המחשב למהירות פריקת המידע במסך תהיה60 הרץ לפחות.
ומה עם מי שמרכיב משקפיים?
התברר כי עובדים רבים אשר התלוננו על הפרעות בראייה, כאבי ראש ומאמץ יתר של העיניים, סבלו מבעיות ראייה ללא שהיו מודעים לכך. לאחר שהרכיבו משקפיים או ביצעו התאמה מחדש למשקפיים קיימות, הוקלו גם התסמינים עליהם דיווחו.
עם זאת, למרכיבי משקפיים מומלץ שלא להרכיב משקפי-ראיה עם עדשות דו-מוקדיות (BIFOCAL) מאחר ובכדי לראות טוב את צג המחשב, צריך להרים את הראש ולצפות במסך דרך החלק התחתון של המשקפיים, מצב היוצר לחץ על שרירי הצוואר האחוריים ומתח בשרירי הצוואר הקדמיים.
לתיקון מצב יציבתי לקוי זה, ניתן לבצע תרגיל פשוט אחת לשעה - בישיבה זקופה יש להכניס הסנטר לכיוון העורף, תוך שמירה על מבט לפנים (5-10 חזרות יספיקו).מאת: אילת שור, B-WELL
השימוש במחשב מקל עלינו בדרכים רבות, אך חשוב לזכור כי הוא טומן בחובו גם סיכונים.
בשנים האחרונות המחשבים השתלטו על חיינו. בעלי מקצוע רבים יותר עושים שימוש יומיומי במחשב: אדריכלים כבר כמעט ואינם מתכננים בעזרת דף ועט, רואי חשבון זונחים את מכונות החישוב, אפילו מעצבי אופנה עובדים מול המסך ועוד. גם בתום יום העבודה אנו צמודים למחשב, או לטאבלט והפעם בבית.
השימוש במחשבים מקל עלינו בדרכים רבות, אך חשוב לזכור כי הוא טומן בחובו גם סיכונים. ההשפעה שמעוררת את הדאגה הרבה ביותר בקרב צרכני מחשב "כבדים" היא הקרינה.
סוגי הקרינה הנפלטת ממחשב -
• אור הנפלט מהמסך.
• השתקפות של תאורת החדר מהמסך.
• שדות אלקטרו-סטטיים אשר נוצרים עקב מתח גבוה, קווי חשמל, שנאים ועוד.
• שדות אלקטרו-מגנטיים הנוצרים על ידי שדות חשמליים ושדות מגנטיים בתדרים שונים, כתוצאה מפעילות אנטנת ה-wifi או שידור ה-Bluetooth לדוגמא.
• גלי קול בתדירויות שונות הנפלטים מהמאווררים והשנאים של המחשב.
למרות החשש מהנזק הפוטנציאלי מסוגי הקרינה השונים, לאחר ניתוח של מחקרים רבים שבוצעו בעולם לאורך שנים, מקובל לחשוב כיום כי קרינת מחשב אינה מהווה סיכון בריאותי כלשהו לאנשים העובדים באופן קבוע מול מחשב.
מסיבה זו הגורמים הרגולטוריים, האחראים על קביעת המגבלות בשימוש לא ראו צורך בהכתבת אמצעי הגנה, ניטור או מניעה כלשהם בהקשר של הגנה מקרינה ממחשבים. ולמרות זאת, בעקבות דאגה ציבורית, ומתוך הנחה שאולי בכל זאת לא הכל ידוע ועל מנת למנוע בעיות עתידיות, נקבעו מספר תקנים הקובעים את רמת הקרינה המותרת.
בישראל אומץ התקן של המכון השבדי לאישור טכני. התקן נקרא MRP2 ומסכי מחשב אשר עומדים בתקן זה מסומנים בד"כ ב- LOW RADIATION (קרינה נמוכה). למרות כי חשוב להדגיש שחוסר בסימון זה אינו בהכרח מעיד על בטיחות בלתי מספקת.
במסכי מחשב ישנים יותר (שאינם דקים) נפלטת מרבית הקרינה מהצד האחורי של המסך, ובמתח גבוה (כ-30,000 וולט) כך שהקרינה גבוהה אף היא. לכן לא מומלץ לשבת סמוך לגב המסך, ולא למקם עמדות עבודה סמוכות זו לזו כשהעובדים קרובים לגב המסך. הקרינה הנפלטת מקדמת המסך, יורדת לרמה זניחה החל ממרחק של כ-50 ס"מ. באופן כללי, מומלץ לשבת במרחק יד מושטת ממסך המחשב על מנת להיות בטוחים מהשפעת הקרינה.
במסכי LCD מקור הקרינה העיקרי הוא מתח אספקת החשמל למסך, ולפיכך הם כמעט ואינם פולטים קרינה.
נקודה נוספת אליה יש לשים לב במסכים ישנים היא ריצוד מסך, אשר פוגע בריכוז העובד וגורם לעייפות העיניים. המידע שאנו רואים מוקרן על מסך המחשב במשך חלקיקי שנייה בלבד וכדי שמוחנו יקלוט תמונה יציבה הוא חייב להיות מוקרן במהירות רבה מאוד. עובדה זו עלולה לגרום לריצוד, בעיקר במסכים בעלי טכנולוגיה ישנה אשר מהירות ההקרנה שלהם אינה מהירה מספיק. הדבר מגרה את עצב הראייה והאדם עלול לחוש עצבנות, חוסר ריכוז ואף עייפות.
כאמור, ברוב המסכים כיום תופעת הריצוד כמעט ואינה מתרחשת. על מנת להבטיח מהירות הקרנה גבוהה רצוי להגדיר את כרטיס המסך של המחשב למהירות פריקת המידע במסך תהיה60 הרץ לפחות.
ומה עם מי שמרכיב משקפיים?
התברר כי עובדים רבים אשר התלוננו על הפרעות בראייה, כאבי ראש ומאמץ יתר של העיניים, סבלו מבעיות ראייה ללא שהיו מודעים לכך. לאחר שהרכיבו משקפיים או ביצעו התאמה מחדש למשקפיים קיימות, הוקלו גם התסמינים עליהם דיווחו.
עם זאת, למרכיבי משקפיים מומלץ שלא להרכיב משקפי-ראיה עם עדשות דו-מוקדיות (BIFOCAL) מאחר ובכדי לראות טוב את צג המחשב, צריך להרים את הראש ולצפות במסך דרך החלק התחתון של המשקפיים, מצב היוצר לחץ על שרירי הצוואר האחוריים ומתח בשרירי הצוואר הקדמיים.
לתיקון מצב יציבתי לקוי זה, ניתן לבצע תרגיל פשוט אחת לשעה - בישיבה זקופה יש להכניס הסנטר לכיוון העורף, תוך שמירה על מבט לפנים (5-10 חזרות יספיקו).
האם המאמר עניין אותך?
דמעת במבוגרים: מהי וכיצד ניתן לטפל בה?
מאת: דר' שי קרן, רופא עיניים מומחה לכירורגיה פלסטית של העין והעפעפיים ורפואה אסתטית
26/03/2023
דמעת היא אחת הסיבות הנפוצות לפניה לרופא עיניים. היא יכולה להקשות מאוד על חיי היום יום של החולה, שנדרש/ת לנגב את הדמ...
לכתבה המלאה
זוהי אחת ההשפעות המפתיעות של מגפת הקורונה על ילדים
מאת: ד"ר רונית פרילינג
03/10/2021
חרדה חברתית, דיכאון ופגיעה בחוזקה של המערכת החיסונית, אלה הן רק חלק מההשלכות של מגפת הקורונה על בריאותם של ילדים. ...
לכתבה המלאה
אתם שואלים – הרופאה עונה: מה חשוב לדעת על גלאוקומה ועל לחץ תוך עיני גבוה?
מאת: ד"ר ענת רובינסון
01/06/2021
כיצד מתפתחת גלאוקומה, האם מופיעים תסמינים שונים שמעידים על קיום המחלה, מהן דרכי הטיפול בה ומדוע בדיקות עיניים תקופת...
לכתבה המלאה
לא רק נזלת אלרגית: הכירו את דלקת העיניים העונתית שנפוצה בעיקר בילדים
מאת: ד"ר רונית פרילינג
22/04/2021
כשאנו חושבים על אלרגיה, לרוב אנו מדמיינים אף נוזל או פריחה בעור. אולם, מסתבר שאחת התופעות האלרגיות הנפוצות ביותר, ב...
לכתבה המלאה
ניתוחי רשתית: הנה מה שחשוב לדעת
מאת: ד"ר גבריאל כץ
11/04/2021
רשתית העין היא אחד מהאיברים המשמעותיים ביותר אשר מאפשרים ראייה טובה וחדה. מחלות רשתית עלולות להתפתח מסיבות שונות ול...
לכתבה המלאה
קרטוקונוס (הקרנית החרוטית): סימני האזהרה והטיפולים
מאת: ד"ר עורואה נאסר
06/04/2021
קרטוקונוס היא מחלת עיניים שכיחה בארץ יחסית לשאר העולם, ובשל נטייתה להופיע בגילאי העשרה והסיכון הכרוך בה לאבדן הראיי...
לכתבה המלאה
יש לכם עיניים כחולות? זה לא מבטיח שהתינוק ייהנה מהיתרון הגנטי
מאת: מערכת אינפומד
21/03/2021
הבשורה על הריון מתפתח מעלה אצל רבים מאיתנו תהיות בנוגע לילד העתידי – איך הוא ייראה, האם יהיה גבוה או נמוך ומה צפוי ...
לכתבה המלאה
קטרקט וגלאוקומה: מה הקשר בין שתי המחלות?
מאת: ד"ר תמר פדות-קלויזמן
07/03/2021
קטרקט וגלאוקומה הן שתי מחלות עיניים נפוצות ששכיחותן עולה עם הגיל. שתי המחלות מאופיינות בהיעדר כאב ומובילות לירידה ב...
לכתבה המלאה
לא רק משקפיים: השיטות שעשויות לטפל בקוצר ראיה בילדים
מאת: ד"ר מיכאל כינורי
09/02/2021
80-90% מהילדים במזרח אסיה סובלים מקוצר ראיה (מיופיה). בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, אפשרי שהשימוש המוגבר במסכים ה...
לכתבה המלאה
קוצר ראייה בילדים : איך ניתן לעצור את ההחמרה במצב?
מאת: ד"ר רונית פרילינג
01/02/2021
כ-40% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מקוצר ראייה. בשל השימוש ההולך וגובר בטאבלטים, סמארטפונים, וכן גם שעות רבות בזום בשנה...
לכתבה המלאה