קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
אם היא אכן נשאית, הסיכוי שלך שנדבקת ממנה, לאור מה שאתה מתאר, הוא בסביבות 1:500 עד 1:5000. נוזל הסיכה אינו מונע במידה משמעותית את העברת של הנגיף. אין זמן מינימלי של חדירה שנחוץ כדי שתתרחש הידבקות. כל חדירה ללא קונדום כרוכה בסיכון. הנגיף אינו עובר דרך זיעה. אם לא מדובר בבחורה מקבוצת סיכון ברורה (מהגרת מאפריקה, מזריקת סמים), לא תקבל (ואין צורך שתקבל) טיפול מונע. אי אפשר לקבל את הטיפול המונע באופן אנונימי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
אין תרופות אשר יכולות להבטיח שתינוקך לא ידבק בנגיף ה- HIV, אולם התרופות יכולות לצמצם את רמת הסיכון שלו להידבק בנגיף. תרופה ששמה זידובודין (או בשמה המסחרי Retrovir) יכולות להקטין את הסיכוי להעברת הנגיף מן האם לתינוק בכשני שלישים. תרופת הזידובודין מאיטה את קצב ההתפתחות של הנגיף, כך שהמערכת החיסונית של העובר (אשר מסייעת להילחם בזיהומים) תוכל להתחזק. התרופה גם מכונה איי. זי. טי. (AZT)
נוטים לחשוב כי תרופת האיי. זי. טי. אינה גורמת להופעתם של פגמים מולדים בעובר במהלך היריון . אולם, אין אדם אשר יוכל לומר בוודאות כיצד תשפיע תרופת האיי. זי. טי. על התינוק בשלבים מאוחרים יותר של חייו. התרופה אינה נמצאת בשימוש זמן רב מספיק בקרב נשים הרות על מנת לדעת מה קורה אצל ילדים אלה כאשר הם מתבגרים. שוחחי עם הרופא המטפל בך לגבי היתרונות והחסרונות של נטילת תרופת האיי. זי. טי.
"סב לידתי" פירושו פרק הזמן הסמוך לפני הלידה, ומיד לאחריה. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר גורם לכשל המערכת החיסונית האנושית. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר אחראי לתחלואה במחלת האיידס (כשל חסוני נרכש). המונח HIV סב לידתי פירושו כי נגיף האיידס מועבר אל היילוד באמצעות האם. בדרך כלל , תינוקות אשר נולדים לאמהות אשר נושאות את נגיף ה- HIV נמצאים בסבירות של % 25 עד % 30 להידבק בנגיף ה- HIV.
בבדיקת האיידס הרגילה בודקים רק נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון נגד הנגיף, ולמערכת לוקח כמה שבועות טובים (עד שלושה חודשים) לייצר נוגדנים אלה. עד אז הבדיקה תהיה שלילית גם אם היתה הדבקה. זו "תקופת החלון". בבדיקת הקומבו בודקים, בנוסף לנוגדנים, גם את אחד האנטיגנים שאותו מייצר הנגיף, דבר שמאפשר, מבחינה תיאורטית, לקצר את תקופת החלון. אולם אנטיגן זה מיוצר לעיתים רק במשך זמן קצר, כך שיכול להיות שהאנטיגן אינו מיוצר בכמות מספקת, ונוגדנים טרם נוצרו, ואז גם בדיקת הקומבו שלילית למרות שהיתה הדבקה. לכן מומלץ לבצע בדיקת קומבו רק כאשר יש תסמינים העשויים להתאים למחלת הדבקה חדה (חום, פריחה, נפיחות בלוטות לימפה). אם התשובה חיובית, יש סבירות גבוהה שאכן מדובר בהידבקות. לעומת זאת, באנשים שאין להם תסמינים, בדיקה שלילית אינה מראה בהכרח שלא היתה הידבקות, ולכן היא לא מאוד מרגיעה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
שלום רב, אני מפנה את השאלה לתחום רפואה פנימית ואשמח להכוונה: אני בן 42 ובבדיקות הדם לפני 3 חודשים רמת ברזל 167. מזה שבועיים סובל מקור עז בכפות הרגליים. יש לי רקע של כולסטרול גבוה שאינו מטופל תרופתית. הרופא הפנתה לבדיקת דופלר רגליים ובדיקות דם חוזרות. בבדיקת הדם לפני 4 ימים- ערך ברזל IRON צנח מ-167 ל- 44 . שאר הערכים הקשורים לברזל בספירת הדם כולל המוגלובין, כדוריות דם אדומות, וטרנספרין ופריטין - תקינים. עשיתי מיד בדיקת דם סמוי בצואה- בדיקה תקינה. מה המשמעות של הירידה הפתאומית החדה בברזל והאם נדרש לפנות "הלאה" לבירור ואצל איזה רופא? אציין שהשינוי היחיד שהתרחש בחודשיים האחרונים הוא החלפת תרופת מקור לתרופה גנרית עקב מחסור ארצי בתרופה המקור. מדובר בתרופה LUSTRAL אשר הוחלפה בגנריקה ישראלית בשם SERENADA. יש קשר?
בתי בת 14.5. אובחנה מזמן עם אלרגיה לקרדית אבק, ולכוויות קור כרוניות (בעייה בזרימת דם??), גם הרבה דימום מהאף. יש לה מזה כשנה התקפי בטן חזקים ביותר, פופיק ומעלה (הגענו למיון..), לאחרונה תדירות עולה. וביניהם כמעט כל הזמן כאבים. הרבה גזים. לא צתליחים לפתור. לפעמים הקלה אחרי התפנות (בהתחלה), וכבר לא. לפעמים על קיבה ריקה (התעוררה בבוקר מכאבים. רופאת נשים שללה משהו נשי (+טרם קיבלה מחזור). שילילת לצליאק, שלילית למחלות מעי דלקתיות (ב. דם). שלילית להליקובקטור. בדיקת טפילים העלתה טפיל שלא מטפלים, בכל זאת קיבלה אנטיביוטיקה. ביצעה גסטרוסקופיה. הכל תקין. ביצעה אולטראסאונד בטן עליונה, הכל תקין, כולל אבנים במרה. נמנעה 3 שבועות מלקטוז, שבוע וחצי מגלוטן (ואז היה התקף), שבועיים על low FODMAP, כלום לא עוזר. אין חום (לא בדקנו אבל לא נראה). תרופות למעי רגיז כמו קולוטל וקל בטן פורטה לא עוזרות. מה עוד ניתן לבדוק?? אלרגיה למזון??
שלום ותודה על הפלטפורמה החשובה! לפני כחודשיים אושפזתי במחלקת א.א ג. למשך כשבוע כדי לעצור דימום מסיבי מהאף. בבדיקת רופא והדמיית סיטי אובחן סינוסיטיס ופוליפ אנטרוכואנלי. לפני חמישה ימים בוצע ניתוח fess, כריתה של הפוליפ ושליחה לביופסיה. sinusotomy and diagnostic עדיין יש דימום קל והפרשות מהאף שיורד בעיקר לפה. שמתי לב שהטעם של הדם מתוק ולא מתכתי, האם זה נורמלי או שצריך לבדוק ? אציין שחוש הטעם והריח שלי בסדר. תרופות מאז הניתוח: אנטיביוטיקה - זינט, תרסיס לאף סטרונאז, ושטיפה של האף FLO CRS