דלג לתוכן

האם חסר לכם מגנזיום?

הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לבריאות הגוף ותפקוד הלב, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. מחסור חמור בו יכול להוביל להפרעות לב חמורות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום?

מאת: מרגנית בניש מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 02/09/2013 תאריך עדכון: 02/12/2013
3 דקות קריאה
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום?

מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר בגוף, כולל העצבים, הלב, השרירים והכליות, זקוקים למגנזיום בשביל לפעול. המגנזיום הוא גם מרכיב בשיניים ובעצמות. הוא תורם לפעולתם של אנזימים, משתתף בתהליכים מייצרי אנרגיה ועוזר בויסות רמות הסידן, האבץ, האשלגן, רמת ויטמין D וחומרים חשובים נוספים בגוף.

את המגנזיום אנו מקבלים ממגוון מזונות, דוגמת עלים ירוקים, תרד, ירקות ירוקים, אגוזים וזרעונים, דגנים מלאים, חלב ויוגורט, ומזונות המכילים סיבים תזונתיים. יצרני דגני הבוקר מעשירים את המוצרים במגנזיום, יחד עם ויטמינים ומינרלים נוספים. אפילו במים שאנו שותים (מינרליים ומהברז) יש מגנזיום ברמות משתנות.

אך למרות ההימצאות של מגנזיום במגוון רב של מאכלים, המחסור נובע בחלקו מן העובודה שגופנו סופג רק עד 40% מהמגנזיום שאנו צורכים. זאת בנוסף להרגלי התזונה הרעועים בעולם המערבי, גורמים לכך שהגוף שלנו לרוב לא מקבל את כמות המגנזיום לה אנו זקוקים. לדוגמה, כמות המגנזיום המומלצת לצריכה ביום לגברים מעל גיל 30 הינה 420 מ"ג ולנשים מגיל זה 320 מ"ג ליום, כשלנשים בהריון ולנשים מניקות הכמות הנדרשת הינה גבוהה יותר. נמצא שהצריכה הממוצעת היא של 200-300 מ"ג ליום.

איך נדע אם חסר לנו מגנזיום?

חוסר במגנזיום בגלל צריכה נמוכה שלו במזון בדרך-כלל לא יתבטא בסימנים מיוחדים, וזאת כיוון שהכליות שלנו מונעות את הפרשתו בשתן ומחזירות אותו לזרם הדם. אולם אם באופן ממושך צריכת המגנזיום היא נמוכה, או שהפרשתו גבוהה (עקב בעיות בריאותיות, אלכוהוליזם כרוני, או שימוש בתרופות מסויימות), אזי יתכן ויופיעו סימנים אופיינים למחסור במגנזיום. את רמת המגנזיום ניתן לראות בבדיקת דם פשוטה, כאשר הערכים התקינים למגנזיום בדם נעים בטווח1.5- 2.0 מ"ק/ליטר. יש לזכור כי רק כאחוז אחד מסך המגנזיום בגופנו מצוי בדם, כאשר הרוב המוחלט מצוי בתאים ובעצמות.

סימנים מוקדמים למחסור קל במגנזיום

• בעיות בשינה
• אובדן תיאבון
• בחילות
• הקאות
• עייפות
• חולשה

סימנים למחסור חמור במגנזיום

• נימול ואובדן תחושה באיברים שונים בגוף
• התכווצויות שרירים בלתי רצוניות
• שינויים באישיות
• דיכאון
• שינויים בקצב הלב והפרעות קצב
• התכווצות של העורקים הכליליים (המספקים את הלב)

בנוסף, חוסר חמור במגנזיום יכול לגרום גם לשיבוש באיזון מינרלים אחרים ולגרום חוסר בסידן ובאשלגן בגוף, שעלול להחריף בין היתר בעיות לבביות ומחלות בעצמות.

מי מצוי בסיכון לחוסר במגנזיום?

• אנשים עם מחלות בדרכי העיכול - שלשול כרוני והפרעות בספיגת שומנים כתוצאה ממחלת קרוהן, חולי צליאק ודלקות מעי שיכולות לגרום למחסור במגנזיום לאורך הזמן. גם אנשים שעברו ניתוח במעי הדק והוסר חלק נכבד ממנו (בעיקר חלק שנקרא "איליום") נמצאים במצב של תת-ספיגה של מגנזיום.

• חולי סוכרת מסוג 2 - בחולים אלו יש הפרשה מוגברת של מגנזיום בשתן, דרך הכליות. תהליך זה הוא שניוני לרמות גבוהות של גלוקוז בכליות, אשר גורמות להפרשת שתן מרובה (ואיתו-המגנזיום).

• אלכוהוליסטים - חולים אלו מצויים במצב תזונתי רעוע וצריכת המזון שלהם אינה טובה. לרוב הם יסבלו מבעיות בדרכי העיכול כולל הקאות, שלשולים ושלשול שומני (המעיד על תת-ספיגה בדרכי העיכול ויכול להיות סימן לדלקת בלבלב), בנוסף לבעיות בתפקוד הכליות הכוללות הפרשת מגנזיום מוגברת בשתן, מחסור בזרחן, מחסור בויטמין D, מחלות כבד ואי סדירויות הורמונליות. כל אלו יכולים לתרום למצב של רמת מגנזיום נמוכה מידי.

• אנשים עם מחלות גנטיות המשבשות את פעולת הכליות.

• ספורטאים - בעיקר אתלטים המשתתפים בספורט הדורש שמירה על המשקל עלולים לצרוך מעט מידי מגנזיום במסגרת דיאטה קפדנית. נערכו מספר מחקרים גם בקרב אצנים מקצועיים, בסברה ששריריהם זקוקים ליותר מגנזיום במאמץ, אולם אין הוכחות שקבוצה זו מצויה בסיכון למחסור במגנזיום.

• קשישים - אוכלוסיה זו מצוייה בסיכון לתת תזונה, והסיבות לכך יכולות להיות תפריט דל ובלתי מספק, בעיות ספיגה מהמעיים ועיכול לא מספק של המזון. בקשישים יש סיכוי רב יותר למצוא מחלות כרוניות והם צורכים תרופות רבות יותר, שני גורמים שיכולים להשפיע על רמות המגנזיום הנספג בגוף וכן על רמות המגנזיום המופרשות מהגוף.

• תרופות - קיימים סוגים רבים של תרופות היכולות להשפיע על רמת המגנזיום בגוף, ומומלץ לנוטלים אותן באופן קבוע להתייעץ עם הרופא. בין התרופות הללו אפשר למצוא: משתנים דוגמת פורוזמיד ותיאזיד (אך לא אמילוריד וספירונולקטון שדווקא שומרים על המגנזיום מפני הפרשה בשתן), אנטיביוטיקות שונות המגיבות עם המגנזיום, ותרופות מעכבות משאבות פרוטונים הניתנות לאורך זמן ממושך (יותר משנה) לטיפול בצרבות וכיבים בקיבה.

תוספת מגנזיום - מתי וכמה?

מאוד קשה להגיע למינון-יתר של מגנזיום, אבל בכל זאת לא כדאי לצרוך כמויות גדולות מהדרוש, כיוון שלעיתים רחוקות יכולות להופיע תופעות לוואי של קצב לב בלתי סדיר, הפרעות בנשימה ושלשולים. קיים מבחר גדול של תוספי תזונה המכילים מגנזיום-ציטרט, שהיא תרכובת יחסית קלה לספיגה המכילה מגנזיום. קיים גם "שמן מגנזיום" למריחה על העור. אם אינכם מעוניינים לקחת תוספי תזונה ופשוט רוצים להעשיר את התזונה שלכם במגנזיום, הוסיפו לתפריטכם זרעים ואגוזים (חמניות, שומשום, בוטנים, קשיו, שקדים), תרד, מוצרי סויה ודגנים מלאים.
מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' אריאל פינקלשטיין
פרופ' אריאל פינקלשטיין קרדיולוגיה
רופא מומחה בקרדיולוגיה התערבותית ( צינתורים) המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ת"א
ד"ר שירית כזום בייזר
ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה
מנהלת המרפאה לקרדיולוגית ספורט, המערך לקרדיולוגיה, בית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' עמירם ניר
פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה
מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו