סרקואידוזיס (Sarcoidosis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

סרקואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הפוגעת באיברים שונים בגוף. האיברים העיקריים שנפגעים במחלה הם הריאות וקשריות הלימפה. התסמינים השכיחים ביותר במחלה הם שיעול יבש וקוצר נשימה במאמץ. אבחון המחלה נקבע על סמך ממצאים קליניים, כגון סיפור המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר שונות, בדיקות דם וצילום בית החזה, וכן על פי ממצאי בדיקה מיקרוסקופית של רקמה שנלקחה מהריאה, מקשריות הלימפה או מאיבר אחר הנגוע במחלה.
הטיפול במחלה מבוסס על מתן קורטיזון (סטרואידים), אם כי ההחלמה מהמחלה יכולה להיות גם עצמונית (ללא טיפול בתרופות). שיעור הסיבוכים הכרוכים במחלה נמוך.

במשך השנים, לאחר גילוי המחלה, תוארו מקרים רבים של פגיעות המתאימות לסרקואידוזיס ברקמה של האיברים הבאים: ריאות, עור, עיניים, עצמות, בלוטות רוק, קשריות לימפה, כבד, טחול, מערכת העצבים המרכזית, לב, מפרקים, כליות, דרכי עיכול.

הפגיעה ברקמה הנראית במיקרוסקופ היא של יצירת גרנולומה (גרגירומת) שאינה גבינתית (non-caseating granuloma) שעיקרה תאים אפיתלואידים המסודרים במבנה מסוים. הגרנולומות יכולות להיעלם או לעבור שינויים צלקתיים.

שכיחות המחלה בעולם נעה בין 10 ל-40 מקרים ל-100,000 אנשים. שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה במקצת משכיחותה בקרב גברים. בארה"ב שכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית גבוהה פי 15-10 בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

הגורם למחלה אינו ידוע. בשלבים הראשונים בחקר המחלה הועלתה השערה שמדובר במחלה זיהומית הדומה לשחפת. עד כה לא הצליחו החוקרים להצביע בוודאות על גורם זיהומי (חיידקי או נגיפי) האחראי להתפתחות המחלה. ההנחה המקובלת כיום קושרת את המחלה להפרעה בפעילות מערכת החיסון, בהשפעת גורמים סביבתיים או אנטיגנים עצמוניים. במהלך המחלה נוצרים נוגדנים, ושינויים הן בסוג הלימפוציטים בדם וברקמת הריאה, והן במספרם, וכן, תבחיני עור לאנטיגנים שונים אינם מעוררים תגובה.

החלמה עצמונית מתרחשת בעיקר אצל חולים שגילוי המחלה אצלם היה אקראי. בחולים מטופלים המחלה עשויה לסגת, אך תיתכן גם הישנות של המחלה בירידה במינון או בהפסקה מוחלטת של נטילת התרופה.

החמרה עד למצב של מחלה כרונית קשה ומסוכנת מתרחשת רק ב-5% מהמקרים.

ד"ר הרצל סלמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הביטוי הקליני של המחלה שונה מחולה אחד למישנהו. עד 60% מהחולים אינם מראים תסמינים וגילוי המחלה שלהם מקרי, לרוב בעקבות צילום שגרתי של בית החזה.

התסמינים העיקריים שעליהם מתלוננים החולים קשורים למערכת הנשימה: שיעול יבש וקוצר נשימה בתנאי מאמץ. תלונות וממצאים נוספים יכולים להיות תפרחת רגישה בשוקיים, כאבים ונפיחות במפרקים, הפרעות ראייה ודלקת בעיניים, הגדלה של קשריות לימפה ורוק, גרד והפרעה בתפקודי כבד. כמו כן יש חולים המדווחים על ירידה במשקל ועל חום ממושך. במקרים נדירים מעורבים במחלה גם הלב, מערכת העצבים המרכזית, הכליות ודרכי העיכול.

בבדיקות דם ניתן למצוא שקיעת דם מוחשת, נוסחת התאים כמעט ואינה משתנה, חלבוני הדם עלולים להיות מוגברים, וכן עלולה להימצא רמה גבוהה של סידן בדם. בחלק מהמקרים מוצאים שיפעול של אנזים (זרז) הנקרא ACE. ניתן לבדוק את רמתו בבדיקת דם.

הממצאים העיקריים בצילום בית החזה הם הגדלת שערי הריאות על ידי קשריות לימפה, וכן הסננה עדינה ברקמת הריאות. ממצאים אלו מודגמים טוב יותר בטומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה. בתפקודי ריאות נצפית הפרעה שעיקרה הקטנת קיבולת האוויר בריאה, ועיכוב במעבר החמצן מהריאות לדם. ניתן לבצע מיפוי שעיקרו סימון רדיואקטיבי של יסוד, ומדידת קליטתו ברקמת הריאה. המיפוי מבוצע בעזרת גליום וקליטתו מוגברת בריאות ובקשריות לימפה ורוק בתבנית "פנדה".




פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מבחן מטכולין
  • יאיר
  • 29/08/2015 02:44
  • אני ספורטאי מצטיין וכל חיי מעולם לא התקשתי לנשום , אך בבדיקת ספירומטריה בצהל לא עברתי ונשלחתי לבדיקת מאמץ ולמבחן מטכולין ..אני נורא לחוץ מזה ומדוע נשלחתי לבדיקה אם כל חיי הצטיינתי בריצות לכל מיני סוגי מרחקים ולא התקשתי לנשום ובכלל לא חשבתי על זה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • gina 4
  • ראובן
  • 20/08/2015 05:30
  • שלום ראובן. התרופה מיועדת לאנשים שניסו טיפול במשאפים ובכדורים לאסתמה במינון גבוה. כיון שמדובר בתרופה בהזרקה -כלומר מתן סיסטמי (לכל הגוף) כדאי לנצל קודם את הטיפול המקומי - משאפים באופן מלא. ברוב המטופלים משאפים עוזרים (באסתמה קשה- משאף משולב ובמינון גבוה אם צריך) ולעיתים גם כדורים כגון סינגולאייר/מונטלוקסט. התרופה XOLAIR יכולה לעזור לחלק מחולי האסתמה ולעיתים באופן קל אם כי ישנם מטופלים שהטיפול מאוד עוזר להם. התרופה היא תוספת על המינון המקסימלי במשאפים. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לקחתי משאפים וכדורים
  • ראובן
  • 22/08/2015 09:08
  • תודה דר לקחתי משאפים וכדורים: 1. פליקסוטייד 2.ארובנט 3. סינגולר 4. טלפסט האם gina 4 מתייחס למשאפים אלה? והאם טיפול מיטבי ב- gina 4 מתייחס לזמן שיש לקחת אותם כדי להגיע למיטב?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום ראובן בטפול מקסימלי במשאפים מדובר במשאפים משולבים (סטרואידים ומרחיבי סמפנוות) כגון סרטייד, רלבר במינון גבוה. טיפול מקסימלי הוא טיפול במשאפים עם כדורים כגון סינגולאייר ו/או תאוטרים במידה ועוזרים. טלפסט אינו טיפול לאסתמה. הטיפול ב XOLAIR הוא בתוספת על הטיפול המקסימלי ובשום אופן לא במקומו. אתה רושם בלשון עבר - "לקחתי". יש להתמיד בנטילת התרופות ללא הפסקה. כדאי שתשאל באופן אישי על מצבך ביעוץ אצל רופא ריאות. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה
  • ראובן
  • 23/08/2015 18:48
  • שילוב משאף סרטייד ו-ונטולין
  • ורד
  • 23/08/2015 10:01
  • שלום, התחלתי בשבוע שעבר טיפול במשאף סרטייד לאסטמה בבוקר ובערב. האם אני אמורה להמשיך את הטיפול גם בונטולין במקביל במידה ויש התקף במהלך היום? בנוסף אני מקבלת רקוד לדיכוי שיעול, כדור אחד פעם ביום. תודה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום ורד. טיפול במשאף סרטייד הוא טיפול קבוע פעמיים ביום. במידה ויש סימפטומים של קוצר נשימה יש לקחת טיפול מיידי כגון ונטולין במשאף או אינהלציה אלא אם הרופא הורה לך אחרת. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס






רופאים בתחום
ד"ר בוריס גנדל ד"ר בוריס גנדל
מנהל יחידת ניתוחי חזה בי"ח מאיר קרא עוד
פרופ' מרדכי קרמר פרופ' מרדכי קרמר
מנהל המערך למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל