סרקואידוזיס (Sarcoidosis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

סרקואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הפוגעת באיברים שונים בגוף. האיברים העיקריים שנפגעים במחלה הם הריאות וקשריות הלימפה. התסמינים השכיחים ביותר במחלה הם שיעול יבש וקוצר נשימה במאמץ. אבחון המחלה נקבע על סמך ממצאים קליניים, כגון סיפור המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר שונות, בדיקות דם וצילום בית החזה, וכן על פי ממצאי בדיקה מיקרוסקופית של רקמה שנלקחה מהריאה, מקשריות הלימפה או מאיבר אחר הנגוע במחלה.
הטיפול במחלה מבוסס על מתן קורטיזון (סטרואידים), אם כי ההחלמה מהמחלה יכולה להיות גם עצמונית (ללא טיפול בתרופות). שיעור הסיבוכים הכרוכים במחלה נמוך.

במשך השנים, לאחר גילוי המחלה, תוארו מקרים רבים של פגיעות המתאימות לסרקואידוזיס ברקמה של האיברים הבאים: ריאות, עור, עיניים, עצמות, בלוטות רוק, קשריות לימפה, כבד, טחול, מערכת העצבים המרכזית, לב, מפרקים, כליות, דרכי עיכול.

הפגיעה ברקמה הנראית במיקרוסקופ היא של יצירת גרנולומה (גרגירומת) שאינה גבינתית (non-caseating granuloma) שעיקרה תאים אפיתלואידים המסודרים במבנה מסוים. הגרנולומות יכולות להיעלם או לעבור שינויים צלקתיים.

שכיחות המחלה בעולם נעה בין 10 ל-40 מקרים ל-100,000 אנשים. שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה במקצת משכיחותה בקרב גברים. בארה"ב שכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית גבוהה פי 15-10 בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

הגורם למחלה אינו ידוע. בשלבים הראשונים בחקר המחלה הועלתה השערה שמדובר במחלה זיהומית הדומה לשחפת. עד כה לא הצליחו החוקרים להצביע בוודאות על גורם זיהומי (חיידקי או נגיפי) האחראי להתפתחות המחלה. ההנחה המקובלת כיום קושרת את המחלה להפרעה בפעילות מערכת החיסון, בהשפעת גורמים סביבתיים או אנטיגנים עצמוניים. במהלך המחלה נוצרים נוגדנים, ושינויים הן בסוג הלימפוציטים בדם וברקמת הריאה, והן במספרם, וכן, תבחיני עור לאנטיגנים שונים אינם מעוררים תגובה.

החלמה עצמונית מתרחשת בעיקר אצל חולים שגילוי המחלה אצלם היה אקראי. בחולים מטופלים המחלה עשויה לסגת, אך תיתכן גם הישנות של המחלה בירידה במינון או בהפסקה מוחלטת של נטילת התרופה.

החמרה עד למצב של מחלה כרונית קשה ומסוכנת מתרחשת רק ב-5% מהמקרים.

ד"ר הרצל סלמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הביטוי הקליני של המחלה שונה מחולה אחד למישנהו. עד 60% מהחולים אינם מראים תסמינים וגילוי המחלה שלהם מקרי, לרוב בעקבות צילום שגרתי של בית החזה.

התסמינים העיקריים שעליהם מתלוננים החולים קשורים למערכת הנשימה: שיעול יבש וקוצר נשימה בתנאי מאמץ. תלונות וממצאים נוספים יכולים להיות תפרחת רגישה בשוקיים, כאבים ונפיחות במפרקים, הפרעות ראייה ודלקת בעיניים, הגדלה של קשריות לימפה ורוק, גרד והפרעה בתפקודי כבד. כמו כן יש חולים המדווחים על ירידה במשקל ועל חום ממושך. במקרים נדירים מעורבים במחלה גם הלב, מערכת העצבים המרכזית, הכליות ודרכי העיכול.

בבדיקות דם ניתן למצוא שקיעת דם מוחשת, נוסחת התאים כמעט ואינה משתנה, חלבוני הדם עלולים להיות מוגברים, וכן עלולה להימצא רמה גבוהה של סידן בדם. בחלק מהמקרים מוצאים שיפעול של אנזים (זרז) הנקרא ACE. ניתן לבדוק את רמתו בבדיקת דם.

הממצאים העיקריים בצילום בית החזה הם הגדלת שערי הריאות על ידי קשריות לימפה, וכן הסננה עדינה ברקמת הריאות. ממצאים אלו מודגמים טוב יותר בטומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה. בתפקודי ריאות נצפית הפרעה שעיקרה הקטנת קיבולת האוויר בריאה, ועיכוב במעבר החמצן מהריאות לדם. ניתן לבצע מיפוי שעיקרו סימון רדיואקטיבי של יסוד, ומדידת קליטתו ברקמת הריאה. המיפוי מבוצע בעזרת גליום וקליטתו מוגברת בריאות ובקשריות לימפה ורוק בתבנית "פנדה".




פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בדיקת מטכולין
  • קפטן ג'ק
  • 25/01/2015 18:06
  • היי, אני סובל כבר מספר שנים מאסתמה אבל לאחרונה שמו לב שאין לי צפצופים כשאני בהתקף ושרק קשה לי לנשום
    שלחו אותי לבדיקת מטכולין והבדיקה חזרה חיובית
    כתוב ש:יש עדויות לתגובתיות יתר של דרכי האוויר בדרגה קשה( 0.095-20 pc)
    1.מה זה אומר?
    2.איזו עוד מחלת ריאה יכולה להיות אם זה לא אסתמה?
    תודה רבה על העזרה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משאף רלבר או סימבקור
  • מילי
  • 23/01/2015 11:59
  • שלום רב, מעוניינת לדעת עבור אישה בת 80 פלוס, הסובלת מאסטמה במצב מאוזן, אך מאוד רגישה לקור.
    קיבלה דלקת בסימפונות לאחר יציאה החוצה ביום קר. האם יש יתרון להשתמש במצב זה במשאף רלבר יותר מאשר סימבקור או ההיפך? הבנתי שלשניהם יש תופעות לוואי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום מילי. אסתמה יכולה להיות מוחמרת בקור ועל כן יש להמנע מחשיפה לקור ככל שניתן. ההבדל העיקרי בין משאף הרלבר למשאף הסימביקורט ומשאף הסרטייד הוא תדירות השאיפות. שלושת המשאפים מכילים סטרואידים בשאיפה ומרחיבי סימפונות וקיימים במינונים שונים. סימביקורט וסרטייד יש לקחת פעמיים ביממה כאשר רלבר יש לקחת פעם ביממה בלבד. במינוניים המקבילים לא צריך להיות הבדל משמעותי בין המשאפים בתנאי שנוטלים בתדירות המומלצת. רפואה שלמה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חום
  • רון
  • 22/01/2015 00:26
  • שלום

    בעקבות עליית חום ושיעול אצל חולה בסיעוד מורכב הוחלט על התחלת טיפול באוגמנטין + פלאג'יל.
    בספירת דם לויקוציטים 15.
    צילום חזה ללא אבחנה של דלקת ריאות:

    צל הלב תקין בגודלו ובצורתו
    ציור ברוכובבסקולריו אינטרסטיציאלי מוגבר דיפוזי.
    שערי הריאות בולטים.
    קוצב לב משמאל עם אלקטרודות במקומם.
    הבדיקה לא אופטימלית טכנית.

    האם השילוב של אוגמנטין ופלאג'יל יעיל לטווח רחב ומקובל כאשר לא ידוע היכן מקור הדלקת?
    זה מכסה דלקת ריאות/דלקות בשתן/זיהום עצם?

    לחולה יש קטטר, וכן אוסטאומיאליטיס באזור הפצע לחץ, אבל הפצע נראה נקי והעצם כבר לא חשופה.
    האם הפענוח של צילום חזה שולל אפשרות של דלקת ריאות?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב, אנא ראה את תשובותי הקודמות, האחרונה מתאריך ה 26.12.2014 "חולה מבוגר". לא אוכל להתייחס לבחירת טפול ספציפי לחולה ולהסתמך על תיאורי הבדיקות. מעבר לכך מדובר בפורום אסתמה ואשמח לענות על שאלות בנושא זה. רפואה שלמה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר בוריס גנדל ד"ר בוריס גנדל
מנהל יחידת ניתוחי חז...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל