איבופרופן (נורופן, איבופן, אדקס)

תזונה

מומלץ ליטול עם או אחרי האוכל על מנת להפחית את הסיכון לגירוי בקיבה.

אלכוהול

נהיגה

הריון

 אין להשתמש במהלך 6 חודשי ההיריון הראשונים, אלא אם הדבר הכרחי ומומלץ על ידי הרופא. יש להתייעץ עם הרופא. אין להשתמש ב-3 חודשי ההיריון האחרונים שכן היא עלולה להזיק לעובר או לגרום לסיבוכים בלידה. התרופה עלולה לגרום לבעיות בכליות ובלב של העובר, להשפיע על הנטייה לדימום אצל האם ואצל התינוק, ולהאריך או לעכב את הלידה.
קיימת תופעת לוואי אפשרית של פגיעה כלייתית בעובר ומיעוט מי שפיר, וכן הצרה של צינור עורקני בליבו של העובר, החל משבוע 20 להריון. מומלצת הימנעות משימוש בתכשירים ממשפחת ה- NSAIDs החל משבוע 20 להריון, יש להתייעץ עם רופא במקרה הצורך. 
אם יש צורך בטיפול בזמן של ניסיון להיכנס להריון, יש להשתמש במינון הנמוך ביותר למשך הזמן הקצר ביותר האפשרי.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כליה, בעיות במתן שתן
• יתר לחץ דם
• כיב עיכולי, בעיות מעי
• דלקת הושט
• צריכת אלכוהול
• אלרגיה לאספירין
• אסתמה
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת כבד
• פריחה
• אבעבועות רוח
• בעיות נשימה
• בעיות לב
• היסטוריה משפחתית של מחלות לב או שבץ מוחי, לחץ דם גבוה
• הפרעות תורשתיות בייצור תאי דם, הפרעות בקרישת דם
• זיהום, סימני זיהום כמו חום וכאב

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

ניתן להפחית את תופעות הלוואי על ידי נטילת המנה הנמוכה ביותר לזמן הקצר ביותר הדרוש לצורך הקלה.

כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בעוצמה ובשכיחות שונות בין המטופלים. תופעות לוואי השכיחות של איבופרופן כוללות: שלשול, כאב בטן, בחילה, גירוי הקיבה, צרבת, נמנום או סחרחורת. הקאות, גזים במערכת העיכול ועצירות, איבוד דם קל בקיבה או במעי העלול לגרום לאנמיה במקרים חריגים.

תופעות שאינן שכיחות כוללות תגובות של רגישות יתר עם פריחה עורית, גרד בעור והתקפי אסתמה, תיתכן גם נפילה בלחץ דם. ייתכנו הפרעות בראייה. אצירת נוזלים מוגברת ברקמות עם היווצרות בצקת, במיוחד במטופלים עם לחץ דם גבוה או פגיעה בתפקוד הכלייתי, אצירת מים בגוף- בצקת, ועודף חלבון בשתן. 
ירידה במתן שתן, אצירת מים בגוף, ותחושת חולי כללית עלולים להיות תסמינים ראשונים להפרעה בכליות ואף לאי ספיקת כליות.


הסיכון לדימום בדרכי העיכול עולה כאשר משתמשים באיבופרופן תקופה ממושכת.
 כאשר קיים עבר של כיבים, ובאוכלוסייה המבוגרת.
תופעות הלוואי עשויות לפחות בשימוש במנות נמוכות ולטווח קצר.

במקרים הבאים יש להפסיק את נטילת איבופרופן ולפנות לטיפול רפואי דחוף:

פריחה קשה או קילוף עור, שלפוחיות, תגובות עוריות חמורות, או סימני אלרגיה אחרים (כמו בעיות נשימה, נפיחות בפנים והצוואר, כאבים בחזה), סימפטומים של דלקת קרום המוח, בחילות חריפות וממושכות, הקאות, צפידות, כאבים בעמוד השדרה או בצקת, עילפון, הקאה דמית, צואה דמית או שחורה, דימום לא מוסבר, חבורות. צפצופים לא מוסברים, אסטמה, קוצר נשימה.

עייפות, הידבקות ביותר זיהומים מהרגיל כגון כיבים בפה, הצטננויות כאב גרון ,חום- אלו יכולים להיות סימנים של אנמיה או הפרעות דם אחרות.

הפסקת הטיפול ועדכון הרופא גם במקרים של כאב בטן לא מוסבר, קשיי עיכול, צרבת, בחילה או הקאה. הצהבה של העיניים, צואה חיוורת ושתן כהה. 

בשכיחות לא ידועה, עשויה להתרחש תגובה עורית חמורה, הנקראת תסמונת רגישות יתר סיסטמית (DRESS), התסמינים כוללים: פריחה עורית, חום, נפיחות בלוטות לימפה מוגדלות ועלייה באאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים- תגובה המחייבת הפסקת תרופה ופניה מידית לרופא. תגובתיות מערכת הנשימה הכוללת אסתמה, עווית סמפונות או קוצר נשימה. יתכן כאב בחזה, שיכול להיות סימן לתגובה אלרגית חמורה. תיתכן רגישות העור לאור. תגובות עוריות וברקמה תת עורית חמורות נוספות (נדירות מאוד): פריחה, כתמים אדמדמים, קילוף עור, שלפוחיות, כיבים בפה, בגרון, באף, באברי המין ובעיניים. ייתכן שיופיעו קודם לכך חום וסימנים דמויי שפעת.

במצבים נדירים בהם מתפתחים כאבים ברום הבטן, או בקיבה, כאבי ראש או הפרעות בראיה או בשמיעה, מומלץ להפסיק את נטילת איבופרופן ולפנות לרופא.

באופן נדיר מאוד: בעיות כליה, שבץ מוחי או בעיות לב. החמרת דלקת במעי הגס, לחץ דם גבוה, זיהומי עור חמורים. בעיות כבד. צלצולים באוזניים, אבדן שמיעה.

יש לעדכן רופא בבעיות בכבד, בכליות או במתן שתן- השימוש בתרופה ובמיוחד כאשר נלקחת במינונים גבוהים מהמומלץ או למשך זמן ממושך, יכולה לגרום לנזק לכליות, היא יכולה גם לגרום לרמות מאוד נמוכות של אשלגן בדם- מצבים רפואיים חמורים מאוד הדורשים טיפול מיידי. סימנים אפשריים כוללים חולשת שרירים ותחושת סחרחורת.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר נובעות מהפרעות במערכת העיכול. במקרה של צואה שחורה או דמית, יש לדווח לרופא מיד. תופעות הלוואי כוללות: טשטוש ראייה , צלצול באוזניים, בלבול , סחרחורת, כאבי ראש, עצבנות.

תרופות מסוג זה עלולות להיות קשורות לעלייה קטנה בסיכון להתקף לב (אוטם שריר הלב) או שבץ.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב איבופרופן עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות (במיוחד, הסיכון לדימומים בכלל ולדימום או כיב במערכת העיכול) או להפחית מיעילות הטיפול:

- נוגדי-קרישה מסוג קומארינים, קורטיקוסטרואידים, תרופות לטיפול באיידס-זידובודין, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות אחרות ואספירין. 

- קורטיקוסטרואידים, כמו פרדניזולון, שכן עלול לגרום לעלייה בסיכון לכיב ולדימום במערכת העיכול.

- נוגדי דלקת אחרים (NSAID), כולל מעכבי 2-COX - הסיכון לתופעות לוואי עלול לעלות.

- תכשירים נוגדי טסיות- עליה בסיכון לדימום במערכת העיכול.

- ליתיום, דיגוקסין, ציקלוספורין, טאקרולימוס, מטוטראקסט - חשש לעלייה ברעילותם.

- תרופות לטיפול במאניה או דיכאון.

- תרופות להפסקת הריון.

- אנטיביוטיקה מקבוצת הקווינולונים (לזיהומים). נטילה בו זמנית של שתי התרופות מעלה סיכון לפרכוסים.

- תרופות להורדת לחץ דם ותרופות משתנות - תיתכן ירידה בהשפעתן.

- סולפונילאוראה (תרופה לטיפול בסוכרת)- יכולה להיות השפעה על רמות הסוכר בדם.

- תרופות הנלקחות דרך הפה כטיפול בסוכרת.

- פניטואין- בשימוש ממושך של איבופרופן, ובשילוב עם תרופה זו, יש לבצע ניטור למטופל.

- פרובנציד, סולפינפיראזון (תרופות לטיפול במחלת גאוט)- הפרשת איבופרופן עלולה להתעכב.

- נוגדי חומצה מסוימים עשויים להגביר את ספיגת איבופרופן. משמעותי בעיקר בצריכה ממושכת של איבופרופן.

- ווריקונאזול, פלוקונאזול (לטיפול בזיהומים פטרייתיים)- השפעת איבופרופן עלולה לעלות. יש לשקול הפחתת המינון, במיוחד כאשר ניתן מינון גבוה של איבופרופן עם ווריקונאזול או פלוקונאזול.

- בקלופן- עלולה להתפתח רעילות של בקלופן לאחר תחילת השימוש באיבופרופן.

- ריטונאביר-עלולה להעלות את ריכוז איבופרופן בפלסמה.

- אמינוגליקוזידים- הפרשתם עלולה לפחות בשל השימוש המשולב.

- גינקו בילובה- תכשיר צמחי, עלול להגביר את הסיכון לדימום הקשור בנוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID).

השפעת שימוש ממושך

אין להשתמש באיבופרופן לעיתים קרובות או למעלה מ-10 ימים בלי להיוועץ ברופא (עבור מבוגרים).

טיפול ממושך באיבופרופן מחייב לערוך בדיקות דם, שתן, תפקודי כבד, כליה ובדיקות עיניים.

קיים סיכון מוגבר לדימום מדרכי העיכול כאשר משתמשים באיבופרופן תקופה ממושכת.

שימוש של חודשים רבים בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות מעלה במעט את הסיכון ללקות בהתקף לב או בשבץ. מומלץ להשתמש במינון הנמוך ביותר ולתקופה הקצרה ביותר במידת האפשר.