מטפורמין (גלוקומין)

תזונה

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש מבלי להיוועץ ברופא. ייתכן שיהיה צורך בשימוש באינסולין לצורך טיפול בסוכרת.
השימוש יכול לגרום לביוץ (שחרור ביצית מהשחלות), בנשים שאינן מבייצות באופן תקין. תשומת לב לסיכון מוגבר להיכנס להיריון בעת השימוש.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• אי ספיקת לב (heart failure)
• צילום רנטגן או סריקה, הדורשים הזרקת חומרי ניגוד המכילים יוד
• ניתוח עתידי גדול
• שתיה מרובה של אלכוהול
• נטילת תרופות אחרות
• מחלה תורשתית גנטית המשפיעה על רכיבי ייצור האנרגיה בתאים, פגיעת שרירים, חמצת לקטית, סוכרת וחרשות שעוברים בתורשה מהאם
• לאחר תחילת הטיפול: יש לדווח על פרכוסים, ירידה ביכולות הקוגניטיביות, קשיים בתנועות הגוף, סימני נזק עצבי (כמו כאב או חוסר תחושה), מיגרנה וחרשות.

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות לוואי של מטפורמין (גלוקופאג', גלוקומין) כוללות: הפרעות במערכת העיכול כגון בחילה, הקאה, שלשול, כאב בטן וחוסר תאבון. תופעות אלו מתרחשות בדרך כלל בתחילת הטיפול. ניתן להקל עליהן ע"י חלוקת המנה במהלך היום בהתאם להנחיית הרופא או ע"י נטילת התרופה עם או מיד אחרי האוכל. במידה והסימפטומים ממשיכים, מומלץ להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא.

תופעות לוואי שכיחות נוספות של מטפורמין: שינוי בטעם; רמות נמוכות או ירידה של B12 בדם- סימנים אפשריים: עייפות קיצונית, לשון כואבת ואדומה, תחושת סיכות ומחטים, עור חיוור או צהוב. יש לבדוק את הגורם לסימנים אלה (חלקם עשויים להיגרם גם על ידי סוכרת או על ידי בעיות בריאות אחרות, לא קשורות). 

תופעות נדירות מאוד: חמצת לקטית (סימנים לא ספציפיים), תגובה עורית כגון אודם בעור, גרוד או פריחה מגרדת.

נתונים מוגבלים לגבי ילדים ומתבגרים הראו כי תופעות הלוואי היו דומות בסוגן ובחומרתן לאלו של המבוגרים.

יש להפסיק טיפול במטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') ולפנות לרופא מיד במקרים הבאים:

חמצת לקטית: מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') עלול לגרום לחמצת לקטית - סיבוך חמור מאד נדיר אצל חולי סוכרת. סימפטומים של חמצת לקטית כוללים: הקאות, כאב בטן עם התכווצות שרירים, הרגשה כללית ירודה עם עייפות חמורה וקשיי נשימה. תסמינים נוספים כוללים ירידה בחום הגוף וקצב הלב. יש לפנות לרופא או לחדר מיון מיד, מאחר וחמצת לקטית עלולה לגרום לתרדמת. 

הסיכון לחמצת לקטית עולה במצבים הבאים: ליקוי בתפקוד הכליות או בעיות בכבד; רמות סוכר שאינן תחת שליטה; בזיהומים חמורים, לאחר צום ממושך או צריכת אלכוהול; התייבשות כתוצאה משלשול חמור או הקאות; כל מצב רפואי המלווה בחוסר אספקת חמצן לאיברי הגוף (כגון מחלות לב חמורות וחריפות).

במידה ותפקודי הכבד אינם תקינים או שיש דלקת בכבד (דלקת עלולה לגרום לעייפות, חוסר תאבון, ירידה במשקל עם או ללא הצהבת העור והעיניים).

יש לעדכן רופא במחלה גנטית תורשתית המשפיעה על המיטוכונדריה- החלקים בתוך התא המייצרים אנרגיה, כמו תסמונת MELAS, פגיעה בשרירים, חמצת לקטית ואירועים דמויי שבץ) או סוכרת וחירשות שעוברים בתורשה מהאם. במקרה הופעת אחד מהתסמינים הבאים לאחר התחלת מטפורמין: פרכוסים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, קושי בתנועות גוף, תסמינים המעידים על נזק עיצבי (למשל כאב או חוסר תחושה), מיגרנה וחירשות.

קראו עוד: התרופות שעלולות לסכן חולי סוכרת

חשוב לשים לב: 

היפוגליקמיה: מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') כטיפול יחיד אינו גורם למצב של היפוגליקמיה (רמות גלוקוז נמוכות בדם). אולם נטילת מטפורמין בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול בסוכרת העלולות לגרום להיפוגליקמיה (כגון, תרופות מקבוצת הסולפונילאוריה, אינסולין, מגליטינידים) קיים סיכון להתפתחות היפוגליקמיה. 

אם חשים בסימפטומים של היפוגליקמיה, כגון: חולשה, רעד, סחרחורת, כאב ראש, הזעה מוגברת, רעב, קצב לב מהיר, הפרעות בראיה או קושי להתרכז, מומלץ לאכול או לשתות דבר מה המכיל סוכר ולהימנע מלנהוג או להשתמש במכונות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. התרופות הבאות עלולות לשנות את ההשפעה של מטפורמין (גלוקופאג', גלוקומין) או להחמיר את תופעות הלוואי שלו:
תרופות נגד קרישת דם; אסטרוגנים, כולל גלולות למניעת הריון; משתנים; קורטיקוסטרואידים; סימטידין , רניטידין; תרופות לטיפול ביתר לחץ דם (כגון מעכבי ACE, חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין 2); תרופות לטיפול בבעיות לב (כגון דיגוקסין, קינידין); סלבוטמול או טרבוטלין (לטיפול באסטמה); אספירין או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים (כגון איבופרופן),מעכבי COX-2 כמו סלקוקסיב; קורטיקוסטרואידים (לטיפול במצבים שונים, כגון טיפול בדלקת עור חמורה או באסטמה), תרופות אחרות לטיפול בסוכרת (כגון אינסולין, סולפונילאוריה - גליפיזיד, גלימפיריד, מגליטיניד); אנטיביוטיקות; תרופות להורדת שומנים בדם (כגון חומצה ניקוטינית); תרופות אנטי פסיכוטיות; הורמוני בלוטת התריס; אדרנלין, דאנזול; פניטואין או טטראקוזקטרין; איזוניאזיד; אלכוהול; חומרי ניגוד המכילים יוד.
תרופות העלולות להשפיע על רמות מטפורמין, במיוחד במקרה של תפקוד כלייתי ירוד, כמו:  וראפאמיל, ריפאמפיצין, סימטידין, דולוטגראביר, רנולזין, טרימתופרים, ונדטניב, איסבוקונזול, קריזוטיניב, אולפריב.

השפעת שימוש ממושך

בתקופת הטיפול במטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') יש לערוך בדיקות רמות הסוכר ובדיקות תפקודי כליה לפחות פעם בשנה. (באנשים מבוגרים/באנשים עם תפקוד כלייתי לקוי וכן בילדים ובמתבגרים, מומלץ לערוך בדיקה בתדירות גבוהה יותר כל 3-6 חודשים).

שימוש ממושך במטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') יש לערוך בדיקות שנתיות של רמת ויטמין B12 על מנת לוודא שאין ירידה בספיגתו.