אסטמה, קצרת (Asthma)

אסתמה היא אחת המחלות הנפוצות בעולם. בתור חולת אסתמה, את ודאי מכירה את ההרגשה של קשיי נשימה, צפצופים, שיעול והרגשת מחנק. העובר גם הוא מרגיש את התופעות הללו כאשר אימו נמצאת בזמן התקף. לכן, חשוב מאוד להימנע מהתקפים כאלה. מניעה נעשית, כמובן, על ידי טיפול תרופתי ואיזון של המחלה. במהלך הריון, חשוב לא להפסיק את התרופות של האסתמה ולהקפיד לשמור על אותו איזון של המחלה שהיה לפני ההריון. המטרה העיקרית היא מניעת חוסר חמצן לעובר. רוב התרופות שנמצאות בשימוש לטיפול באסתמה, כולל סטרואידים, שייכות לקטגוריות B או C. תרופות הנמצאות בקטגוריה B מותרות לשימוש בהריון, ובמחקרים שנעשו לא נמצא שהן פוגעות בעובר. תרופות מקטגוריה C מותרת לשימוש אם יש צורך מובהק בכך. מניעה של חוסר חמצן לעובר נחשבת לצורך מובהק, ולכן ניתן להמשיך להשתמש בהן במהלך הריון. הסיכון שתרופות אלה מהוות לעובר הוא מינורי לעומת התועלת שהן מקנות לו. נשים עם אסתמה לא מאוזנת או ללא טיפול נמצאות בסיכון גבוה יותר לסיבוכי הריון, כגון לידה מוקדמת, עובר קטן, ובמקרים נדירים אפילו מוות של העובר. לא ניתן לצפות מראש כיצד המחלה תתנהג במהלך ההריון. מחקרים מראים כי אצל שליש מהנשים המצב השתפר במהלך ההריון, אצל שליש המחלה החמירה, ושליש נשארו בדיוק באותו מצב כמו לפני ההריון. לאור מחקרים אלה, חשוב לשים לב לכל סימפטום של המחלה, גם הקל ביותר, ולפנות לטיפול רפואי על מנת למנוע התקף. המחלה יכולה להתנהג באופן שונה ממה שרגילים בדרך כלל, ולכן נחוצה תשומת לב יתרה. הדבר החשוב ביותר שאותו צריך לזכור הוא שככל שהאסתמה מאוזנת טוב יותר, כך הסיכוי לתינוק בריא ולהריון ללא סיבוכים גבוה יותר. ניתן להשיג זאת על ידי טיפול תרופתי. לסיכום: נשים עם אסתמה בהחלט יכולות להיכנס להריון. חשוב להמשיך בטיפול התרופתי במהלך ההריון, ולהיות במעקב צמוד של הגינקולוג ושל רופא הריאות שמטפל במחלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

רעד שרירים היא תופעה שכיחה שנגרמת על ידי טרבולין (Terbutaline). תוכלי לקרוא על כך באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=118

ישנם דברים רבים שתוכלו לעשות כדי למנוע התקפי אסתמה ואת החרפת האסתמה שלכם . כמה מן החשובים ביותר שביניהם הם:

• הפחיתו למינימום את הגורמים המעוררים את האסתמה שלכם. אנשים הסובלים מאסתמה יכולים לקחת חלק פעיל בשליטה במצבם על ידי זיהוי אותם דברים המציתים את התקפי האסתמה שלהם ונקיטת צעדים למזער את החשיפה לאותם גורמם בבית ובבית הספר או במקום העבודה.
• קחו את תרופות האסתמה שלכם. אנשים רבים הסובלים מאסתמה כרונית נוטלים תרופות (בדרך כלל קורטיקוסטרואיד במשאף) המפחית את הדלקת שדרכי האוויר. מחקרים מורים כי נטילת התרופות הללו על בסיס יומי מפחיתה את הסיכון שתלקו בהתקף אסתמה.

תופעות לוואי של מרחיבי סימפונות הם:

• דפיקות לב מואצות
• כאבי ראש
• עצבנות

תופעות הלוואי של מרחיבי הסימפונות נוטים לקרות עם תרופות אוראליות (גלולות וכמוסות נוזל לנטילה דרך הפה) יותר מאשר עם תרופות נשאפות. עם זאת, לעתים קורות תופעות לוואי אפילו עם תרופות נשאפות. הן בדרך כלל נפסקות עם הסתגלות גופכם לתרופה. עם הן הופכות מטרידות וממשיכות להופיע, עליכם להודיע לרופאיכם.

אל לכם להימנע מפעילות גופנית בשל אסתמה הנגרמת ממאמץ גופני. תרופות נשאפות הנלקחות לפני פעילות גופנית יכולות לשלוט בתסמיני אסתמה שלאחר פעילות גופנית, ואף למנוע אותם. התרופות המועדפות למצב זה הם מפעילי קולטני בטא-2 מהירי פעולה (Short acting beta-2 agonists), כגון אלבוטרול.

בנוסף לנטילת תרופות נגד אסתמה, עריכת חימום וקירור לפני ואחרי הפעילות הגופנית עשויה למנוע התקף. לאלה הסובלים מאלרגיות, יש להגביל את הפעילות באוויר הפתוח בימים בהם יש ספירת אבקנים גבוהה. מוטב גם להגביל את הפעילות בחוץ כאשר הטמפרטורות נמוכות מאד או בימים בהם רמות הזיהום מאד גבוהות. נוכחותן של מחלות זיהומיות, כגון הצטננות, עלולה אף היא להגביר את התסמינים, כך שמוטב להגביל את הפעילות הגופנית כאשר אתם חולים.

אסתמה ואטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור") הינן מחלות הקשורות זו בזו, אבל לא ידוע לי על כל התוויה לביצוע CT במקרה כמו זה שאת מתארת. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

זה מקובל שנשים המצפות ללדת ילדים תחשושנה לקחת תרופות במהלך ההריון. עם זאת, אם לאשה יש אסתמה חשוב במיוחד שהאסתמה שלה נשלטת היטב, לא רק למען בריאותה שלה אלא גם למען בריאותו והתפתחותו התקינה של העובר שלה. אם את בהריון או חושבת להיכנס להריון, רצוי שתדוני באסתמה שלך עם הרופא\ה שלך כדי שניתן יהיה לייצב את דרכי הנשימה שלך ולרשום תרופות מתאימות. סיכוניה של אסתמה בלתי נשלטת במהלך ההריון גדולים יותר מהסיכונים שבתרופות אסתמה הכרחיות.

לא ברור מהיכן לקחת את המידע כי בנים סובלים מאסתמה יותר מבנות. אין לכך כל תימוכין במחקרי אוכלוסיות. אסתמה היא מחלה המאופיינת בהפרעה בהוצאת האוויר מהריאות עקב דלקת והתכווצות הסימפונות. למחלה יש מרכיב תורשתי וסביבתי, ובחלק ניכר מהמקרים היא ביטוי לתגובה אלרגית. אין כל סיבה ברורה שיהיה הבדל בשכיחות המחלה בין בנים ובנות, ואכן אין כל דיווח על הבדל שכזה. [25/03/2001]

את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד