פנובארביטאל

תשובה: את מעלה שלוש נקודות שקשורות לעיניים, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין. הנקודות שאת מעלה קשורות בקשר של סיבה ומסובב ואעמוד על כך בהסברים שלהלן. הנקודה הראשונה היא יובש בעיניים. באופן נורמלי, פילם הדמעות מורכב משלוש שכבות, שמופרשות בחלקן מבלוטות הנמצאות בלחמית העין ובחלקן מבלוטת הדמעות שמעל העין. כאשר רפלקס המצמוץ תקין, פילם הדמעות מביא ללחלוח של העין ומונע את יובש הקרנית. תסמונת העין היבשה, או בשמה הלטיני - Keratoconjunctivitis sicca, יכולה להיגרם בשל ייצור מופחת של דמעות, תופעה האופיינית לגיל המבוגר, בעיקר אצל נשים בגיל הבלות; או בשל מבנה לא תקין של פילם הדמעות, דבר שעלול לגרום לאידוי מוקדם של הדמעות או ל"שבירה" של פילם הדמעות ולתחושת יובש. יש סיבות אפשריות רבות ליובש בעיניים: בעיות מולדות, בעיות בעצבוב התחושתי של העין, מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית (RA), זאבת (SLE), תסמונת סיוגרן (Sjogren's syndrome). תרופות רבות יכולות לגרום ליובש בעיניים, ביניהן תרופות משתנות, נוגדות דיכאון, מרדימות, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות קרדיאליות, אטרופין ועוד. אחוז ניכר מן המשתמשים בעדשות מגע מתלוננים על יובש בעיניים. אלה רק חלק מן הסיבות האפשריות. הטיפול בעיניים יבשות כולל לרוב שימוש בדמעות מלאכותיות. במקרים חריגים, רופא עיניים יכול לסתום את מערכת ניקוז הדמעות, באופן זמני או קבוע, ועל ידי כך לשמר את העין מלוחלחת. כאשר היובש בעין מציק, שורף, מגרד או מפריע לפעילות היומיומית בכל דרך אחרת, אפשר לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקה וקבלת טיפול מקל. יתר לחץ דם הוא מחלה סיסטמית, שפוגעת במספר איברים בגוף וביניהם העיניים, אלא שאז הפגיעה היא לרוב בשכבת הרשתית הפנימית, ולא בלחלוח העיניים. הקשר הוא עקיף: אם אימך משתמשת בתרופות להורדת יתר לחץ דם, חלקן עלולות לגרום ליובש, ויתכן שזו הסיבה לבעיה. קטרקט היא עכירות של עדשת העין, שיכולה להיגרם מסיבות רבות, והשכיחה בהן היא עכירות שמופיעה עם הגיל. הפתרון הטיפולי הוא ניתוח להחלפת עדשה. לא ידוע על קשר בין קטרקט לבין יובש בעיניים או יתר לחץ דם. לסיכום, לאימך יש מספר בעיות, האופייניות לגילה. ההמלצה היא לפנות לרופא משפחה ורופא עיניים לצורך בדיקה והחלטה על טיפול. לגבי המלצה על רופא, פורטל אינפומד מספק מידע רפואי ואינו ממליץ על רופאים. ניתוח קטרקט הוא ניתוח בסיסי ברפואת עיניים, אם כי אינו נטול סיבוכים. אמנם קיימים מנתחים טובים יותר וטובים פחות, אך באופן עקרוני, רופאי עיניים רבים יכולים לבצע ניתוח זה בהצלחה. באיחולי רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: שימוש בכדורי הרזיה אסור לחלוטין לשימוש בילדים מתחת לגיל 16, ולכן בגיל 11 אסור לקחת אותם. ציינת את משקלך, אבל לא את גובהך, ולכן קשה להעריך אם את באמת בעודף משקל. לפני השימוש בתרופות הרזיה, כדאי להתחיל בפעילות גופנית והימנעות מממתקים. הדיאטנית בקופ"ח תוכל להתאים לך תפריט בריא ולא משמין, המתאים לצרכים של ילדה שנמצאת בתהליך של גדילה.

תשובה: ההתקף הראשון אכן מרמז על התקף חום פשוט, תופעה נפוצה בילדים. אך מכיוון שציינת כי היה התקף נוסף, כשלא היה חום כלל, כדאי לחשוב על כיוון אחר, כגון אפילפסיה או גורם נוירולוגי מרכזי אחר. ציינת כי בוצעו בדיקת EEG, בדיקת CT ובדיקת LP שתוצאותיהן היו תקינות. אלה יכולות לשלול מבנה לא תקין של המוח, דלקת קרום המוח ובעיות נוספות. אם אכן מדובר באפילפסיה, ישנם סוגים שאכן נעלמים בגיל מבוגר יותר, ושלא מצריכים טיפול לכל החיים. כדאי להמשיך את הבירור ואת המעקב אצל רופא נוירולוג מומחה לילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: באולטרסאונד אמורים היו לראות את הציסטה בשחלה, אולם זו בדיקה שתלויה בבודק, בניגוד ל CT. ציסטה בשחלה בגיל הפוריות היא ממצא שכיח, וברוב המכריע של המקרים שפיר, בייחוד כשמדובר בממצא קטן יחסית- 3 ס"מ. לציסטה שפירה יש בדרך כלל מאפיינים רנטגניים וסונוגרפיים מסוימים, כמו תוכן צלול, גבולות חלקים, ועוד. ניתן לחזור על בדיקת האולטרסאונד מספר ימים לאחר המחזור, ואם הציסטה נעלמת או קטנה, הרי שזו עוד אינדיקציה לכך שמדובר בממצא שפיר. הסיבות להמטוריה (דם בשתן) מרובות. החל מאבנים, זיהום בדרכי השתן, פתולוגיות כלייתיות , תהליכים במערכת השתן ועוד. לעיתים הסיבה אינה מתגלית, ואין לכך השלכות קליניות. אין בדיקה אשר מחליפה ב 100% את הציסטוסקופיה. CT בפרוטוקול אורוגרפיה יכול לתת מידע רב אבל גם אז אין ערובה לכך שזה יספיק. בכל מקרה, מומלץ לשוב ולהתייעץ עם אורולוג ולשאול אותו לגבי האופציות השונות של בירור ההמטוריה, ולגבי נחיצות הבדיקה לדעתו, על רקע הנתונים הקליניים שלך.