ויאגרה - סילדנאפיל (תרים, רווטיו)

תשובה: כפי שאתה מבין, ישנן תרופות רבות המיועדות לטיפול ועידוד ירידת ערכי ה- LDL, כל תרופה פועלת באופן אחר, והשפעתה משתנה מאדם לאדם. ליפיטור שייכת למשפחת הסטאטינים, המעכבים את פעולת האנזים שאחראי על ייצור הכולסטרול, והמורידים על ידי כך את רמת הכולסטרול הכללית בדם, כמו גם את ערכי ה-LDL. ליפידל פועלת בדרך דומה. אזטרול מונעת את ספיגת הכולסטרול מהמעי למחזור הדם. תרופה זו מומלצת לשימוש בשילוב עם תרופות אחרות. הטיפול הוא אינדיבידואלי, ותלוי בחולה עצמו. נראה לי שהקרדיולוג שלך מכיר אותך די טוב, על מנת שיוכל להמליץ על הטיפול הטוב ביותר עבורך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: במחלת הלופוס הגוף תוקף את עצמו. הוא מייצר כמות רבה של נוגדנים הפועלים נגד תאים שברקמות הגוף. בין השאר מתחברים הנוגדנים לתאים שבכליות, וזה גורם להפעלת חלבונים מסוימים בדם ולשחרור חומרים הגורמים לדלקת ולנזק של רקמת הכליה. דלקת בנפרון פוגעת ביכולת הסינון שלו, וכתוצאה מכך מופרשים מהגוף חומרים חיוניים, כגון חלבונים. כאשר זה קורה, עולה רמת הכולסטרול בדם, יש נפיחות בגוף ויש כמויות גדולות של חלבון בשתן. הדלקת עלולה לפגוע גם ביכולת הכליה לסנן פסולת מהדם ואז נוצרת אי-ספיקה כלייתית. אצל חולי הלופוס, הידרדרות תפקוד הכליה אינה בהכרח תוצאה של דלקת שמקורה במחלת הלופוס. המצב יכול להיגרם גם בגלל תרופות, כמו תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים ותרופות משתנות. במצב זה, כאשר הטיפול התרופתי מופסק, הכליה חוזרת בדרך כלל לתפקודה הקודם. על מנת לאבחן כי אכן ישנה פגיעה כלייתית וכי מדובר בנפריטיס (דלקת של הכליות) צריכים להתקיים התנאים הבאים: חלבונים בכמות של יותר מ500 מ"ג באיסוף שתן של 24 שעות (לא ציינת בשאלתך מה הבדיקה שנעשתה אצל קרובת המשפחה שלך), בדיקה מיקרוסקופית של גלילי תאים, ובהמשך - בדיקות יותר מפורטות, כגון ביופסיה כלייתית. הטיפול המקובל בנפריטיס על רקע הלופוס הוא נטילת סטרואידים, אך אין באפשרותי לומר אם זוהי הבעיה של קרובת המשפחה שלך. אמליץ לה לגשת לרופא המטפל אשר עוקב אחר מחלתה, לעבור בדיקות שיגידו בוודאות כי מדובר בחלבון בשתן על רקע נפריטיס כתוצאה מהלופוס, ולקבל טיפול מתאים היכול למנוע את הידרדרות התפקוד הכלייתי. מידע נוסף לגבי הקשר בין לופוס ופגיעה כלייתית תוכל לקרוא כאן: http://www.lupus.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=16

תשובה: מטוקלופראמיד (פרמין) היא תרופה בטוחה לשימוש בהריון. היא נכללת בקטגוריה B, כלומר בין התרופות שלא הוכח נזק לעובר לא באדם ולא בבעלי חיים. למידע נוסף ראי בפורטל שלנו ב- אינדקס התרופות. [28/07/2001]

תשובה: הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד