שמות מסחריים
- אביליפיי Abilify
- אריפלי Ariply
- אביליפיי מיינטנה Abilify maintena
- אריפיפרזול סנדוז ARIPIPRAZOLE SANDOZ
אריפיפרזול היא תרופה מקבוצת נוגדי פסיכוזה אטיפיים, שפועלת על קולטני דופמין וסרוטונין במוח.
התרופה מיועדת לטיפול בסכיזופרניה, לייצוב מצב הרוח במצבי מאניה בדרגת חומרה בינונית עד קשה בהפרעה דו-קוטבית סוג 1 ולמניעת התקפי מאניה חדשים במטופלים שחוו התקפי מאניה בעבר והגיבו לטיפול באריפיפרזול. במינונים נמוכים עשויה לשמש כתוספת לטיפול בדיכאון קליני בחולים שהגיבו חלקית לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. ובנוסף, נועדה לטיפול באי-שקט הקשור להפרעה האוטיסטית בילדים, בגלאי 6-17 שנים.
נוגדי דכאון מעלים את הסיכון למחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 25. ולכן, עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל גיל וקרוביהם, לעקוב אחר השינויים התנהגותיים כמו למשל החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליה. אין לחצות או לכתוש את הטבליות.
אבקה ותמיסה להזרקה.תדירות וזמן נטילה
יש ליטול את התרופה עם מים פעם ביום, באותה השעה בכל יום. ניתן ליטול את התרופה עם או ללא אוכל.
בזריקות, מרווח הזמן בין שתי זריקות הוא לפחות 26 יום.
טווח המינון
לטיפול בסכיזופרניה:
מבוגרים - מנה התחלתית של 10-15 מ"ג ליום, מנת אחזקה - 15 מ"ג ליום
ילדים - יש לעלות במינון בהדרגה עד שמגיעים למנת אחזקה של 10 מ"ג ליום.
לייצוב מצב הרוח ולטיפול במאניה: מנה התחלתית 15 מ"ג ליום, מנת אחזקה - 15 מ"ג ליום.
אין לעבור על מינון של 30 מ"ג ליום.
תחילת ההשפעה
אפיפרזול מתחילה להשפיע בתוך מספר ימים עד שבועות.
משך ההשפעה
אפיפרזול מתחילה להשפיע בתוך מספר ימים עד שבועות.
מנה שנשכחה
יש ליטול את המנה שנשכחה מיד כשנזכרים, אך אין ליטול שתי מנות יחד באותו יום.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את נטילת התרופה או לשנות את את המינון מבלי להיוועץ ברופא.
מינון עודף
במקרה של נטילת מנת יתר או בליעת התרופה על ידי ילד יש לפנות לרופא או לחדר מיון. מומלץ להביא את אריזת התרופה.
תסמינים למינון עודף: הקאות, ישנוניות, רעד, תוקפנות, קשיים בדיבור, תנועות לא רגילות, רמת הכרה מופחתת, לחץ דם גבוה או נמוך. נזק לשריר הלב, או נזק לכבד, פרכוסים חוזרים, דום נשימה.אחסון
לאחסן בטמפרטורה של 15-25 מעלות צלזיוס במקום יבש, סגור היטב למניעת חדירת לחות ואוויר.
אזהרות
תזונה
מומלץ להימנע מאכילת אשכוליות או משתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול באריפיפרזול, כי זה עלול לשנות את פעילות התרופה ואף להחמיר את תופעות הלוואי.
אלכוהול
יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעתה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לפגיעה בעירנות.הריון
אין להשתמש באריפיפרזול בהריון. יש להודיע לרופא אם את חושבת שאת בהריון או מתכננת הריון.
הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים
בהזרקה- רק מעל גיל 18. תרופה זו אינה מיועדת לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 6- נוגדי דכאון מעלים את הסיכון למחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. יש לעקוב אחר שינויים התנהגותיים.קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. זהירות יתר מנפילות. מטופלים קשישים עם פסיכוזה הקשורה בדמנציה המטופלים בתרופות אנטי פסיכוטיות נמצאים בסיכון גבוה למוות.דווח לרופא במקרה של
- הריון/ הנקה או תיכנונם
- רמת סוכר גבוהה בדם
- התקפי אפילפסיה, פרכוסים, תנועות שרירים בלתי נשלטות
- מחלות לב וכלי דם, גם במשפחה
- שבץ מוחי בעבר
- התמכרות להימורים בעבר
- עליה במשקל, קשיי בליעה או תופעות אלרגיות, תנועות בלתי רצוניות, ישנוניות
- קשיש הסובל מדמנציה
- דיכאון, גם בעבר
- הפרעה בי פולארית
- רמת שומנים גבוהה בדם
- לחץ דם גבוה או נמוך
- עבר של נפילות
- לויקופניה או נויטרופניה כתוצאה מנטילת תרופות
- פעילות גופנית מאומצת, חשיפה לחום גבוה, התייבשות
- מחשבות אובדניות או מחשבות לפגיעה עצמית
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
גבוהסיכון מפיתוח תלות
נמוךתופעות לוואי
אריפיפרזול עלול לגרום לישנוניות, ירידה בלחץ הדם כאשר נעמדים, סחרחורות ושינויים ביכולת לנוע ולשמור על שווי משקל, אשר עלולים להביא לנפילות. נדרשת זהירות, במיוחד עבור קשישים או הסובלים מתשישות.
שכיחות: חולשה, תשישות, חוסר אנרגיה, אובדן תאבון. • סכרת • ירידה במשקל • ירידה ברמות פרולקטין בדם • אי שקט • תחושת חרדה • חוסר יכולת לעמוד ביציבות, לשבת ביציבות • קשיי שינה, תנגודת עוויתית לתנועה פסיבית כגון מתיחת והרפית שריר, עליה לא תקינה בטונוס השריר • תנועות גוף איטיות. • הרגשה לא נוחה של חוסר שקט פנימי וצורך בלתי נשלט להתנועע כל הזמן( akathisia אקטיזיה ) • רעד או רטט • עוויות בלתי נשלטות, תנועות של טלטול או כתיבה • שינוי ברמת הערנות, נמנום • ישנוניות • סחרחורת • כאב ראש • יובש בפה • קישיון שרירים • חוסר יכולת להגיע או לשמור על זקפה במהלך קיום יחסי מין חולשה, איבוד כוח או עייפות חריפה • תוצאות של בדיקות דם עלולות להראות רמות גבוהות בדם של האנזים קריאטין פוספוקינז,אנזים החשוב לתפקוד שריר.
אם הופיעה תופעת לוואי, אם אחת מתופעות הלוואי מחמירה או כאשר אתה סובל מתופעת לוואי שלא צוינה , עלייך להתייעץ עם הרופא.
תופעות לא שכיחות: סחרחורות, דופק מהיר או בלתי סדיר, בצקת בגפיים, כאבים בחזה, נפילות, עליה באנזימי כבד בבדיקות דם, עליה ברמות הסוכר בדם, עליה בריכוזי ההורמונים מסויימים, חולשת שרירים, איבוד זיכרון, קשיון שרירים, תוקפנות, איבוד החשק המיני, הזיות, אין אונות, גודש באף, פריחה בעור, נשירת שיער, רגישות לאור, ירידה חדה בלחץ דם במעבר פתאומי ממצב שכיבה או ישיבה, ירידה או עליה בלחץ הדם.
קיימים דיווחים גם על שינויים ברמה של תאי דם מסוימים, תגובה אלרגית, עלייה ברמות סוכר בדם או החמרה של סוכרת קיימת; עצבנות, חרדה, התמכרות להימורים; מחשבות אובדניות; הפרעות בדיבור, פרכוסים, שינויים פתאומיים בלחץ דם ובקצב לב; התעלפות, לחץ דם גבוה, קרישי דם בורידים במיוחד ברגליים; דלקת כבד, הצהבת העור והעיניים, רגישות העיניים לאור, שינויים ברמות אנזימי הכבד בבדיקות דם; נשירת שיער מוגברת או הידללות שיער, הזעת יתר; נוקשות או התכווצויות לא רצוניות של שרירים, כאבי שרירים, חולשה; דליפת שתן, קושי במתן שתן.
רוב תופעות הלוואי שנצפו בילדים בגילאי 18-6 ,נצפו גם במבוגרים .
תופעות לוואי נוספות בילדים ובמתבגרים- תופעות לוואי שכיחות: עליה ברמת אינסולין בדם, הרטבה, בעיקר לילית, נמנום, כאבי ראש, הקאות, עייפות, עליה או ירידה בתיאבון, ריור יתר ועליה בהפרשת רוק, נדודי שינה, בחילה, גודש באף, הצטננות, עליה במשקל, עוויתות ותנועות לא רצוניות, אי שקט, רעד, נוקשות שרירים.
במטופלים קשישים עם דמנציה דווחו יותר מקרי מוות, שבץ או ”מיני" שבץ בזמן הטיפול בתרופה.
תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת, ופנייה מידית לרופא:
קשיי בליעה, תופעות אלרגיות, בייחוד חמורות, כמו כזו עם סימנים מערכתיים: תחילה מופיעים תסמינים דמויי-שפעת עם פריחה בפנים ולאחר מכן פריחה נרחבת, חום גבוה, בלוטות לימפה מוגדלות, בדיקות דם יראו עליה ברמות אנזימי כבד ועליה בסוג מסוים של תאי דם לבנים (אאוזינופיליה). באם ישנן מחשבות אובדניות או מחשבות לפגיעה עצמית, קשיות וחוסר גמישות בשרירים המלווים בחום, הזעת יתר, נשימה מהירה, שינוי במצב המנטלי, קצב לב מהיר או בלתי סדיר, עליית סוכר בדם, תחושת צמא מוגבר מהרגיל, תנועות לא רגילות בייחוד של הפנים או הלשון. ארועים מוחיים, כולל שבץ- אלה תופעות המחייבות הפסקת השימוש בתרופה.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
כדי למנוע סיכונים או חוסר יעילות בגלל תגובות בין-תרופתיות, יש לעדכן את הרופא במידה ונוטלים תרופות, גם ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. בעיקר התרופות הבאות:
תרופות להורדת לחץ הדם - אריפיפרזול עלול להגביר השפעת התרופות להורדת לחץ הדם.
תרופות המעלות רמת סרוטונין, כגון: טריפטנים, טרמדול, טריפטופן, SSRIs (כגון פרוקסטין ופלואוקסטין), נוגדי דיכאון טריציקלים (כגון קלומפירמין, אמיטריפטילין), פתידין, היפריקום, ונלפקסין, עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות תופעות לוואי.
תרופות העלולות להפחית את ההשפעה של אריפיפרזול: תרופות לטיפול בפטרת -אינטרקונזול, אנטיביוטיקה – קלריתרומיצין, תרופה להפרעות בקצב הלב – כינידין, תרופות נוגדות דיכאון- ממשפחת הSSRIs
תרופות העלולות להגביר את ההשפעה של אריפיפרזול: תרופה לאפילפסיה – קארבאמאזפין, אנטיביוטיקה לטיפול בשחפת – ריפאמפיצין, תרופות להשראת שינה- בנזודיאזפינים, כמו לורזפאם.
יתכן שיהיה צורך בשינוי המינון הנדרש של אריפיפרזול אם נוטלים תרופות הבאות:
תרופות לטיפול בהפרעות בקצב הלב, תרופות ותוספי תזונה לטיפול בדיכאון וחרדה, תרופות לטיפול בפטרת, תרופות לטיפול בזיהום HIV, תרופות לטיפול באפילפסיה, אנטיביוטיקות מסוימות.השפעת שימוש ממושך
יתכנו עלייה במשקל, עלייה ברמות הסוכר בדם או החמרה של מחלת הסוכרת. נדרשות בדיקות לחץ דם סדירות.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים שלנו לפסיכיאטריה
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
- בדיקות דם
- אבחון פסיכולוגי - סוגים
תרופות קשורות
- קארבאמאזפין (טגרטול)
- לוראזפאם (לוריוון)
- סודיום ואלפרואט
- נפאזודון
- קלמנרבין
שאלות מתוך פורום דיכאון אחרי לידה
- בדידותהדר 05/05/2020 | 10:52ילדתי לפני 3 חודשים, אין לי עבודה לחזור אליה. ואני מרגישה בדידות עצומה. ההורים לא זמינים (קורונה). האם עצב ובדידות הם סיבה להתחיל טיפול תרופתי?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה טיפול תרופתי ד"ר יוסף חלבן 06/05/2020 | 15:57הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה טיפול תרופתי
- שכיחות דיכאון אחרי לידהנתן 10/06/2017 | 23:58שלום רציתי לשאול מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה. ראיתי שבדר"כ מדברים על 10% עד 15%. אולם ראיתי פרסומים על מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ, שמדברים על 20% וגם על 25%. מה בפועל המצב ? האם יש נתונים רשמיים בארץ ? האם יש הבדל בין המצב בארץ למדינות אחרות ? בתומ"רהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה ד"ר יוסף חלבן 12/06/2017 | 01:57לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה
- חולה באופן קבועג'וזי ורד 08/03/2017 | 17:20שלום רב, שמי ג'וזי ורד. ילדתי לפני שתיים וחצי. במהלך ההריון סבלתי מסוכרת, הקראת, התעלפיות ונפילות סוכר, כאבים בכל הגוף. במהלך ההריון הפסקתי לאכול בשר וכל דבר המגיע מהחי. במהלך ההריון רזיתי 10 קילו. מיד אחרי שילדתי החל דיכאון אחרי לידה(עדיין בדיכאון לדעתי) אני מקבלת כדור לבלוטה ומטופלת אצל פסיכולוגית 8 שנים. כל יום או יומיים אני חולה עם חולשה וחום ולא מצליחה לצאת מהמיטה(2.5) כל מריבה או ויכווח מפילות אותי ליומים שלושה של מחלה ושפעת. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדאי לצאת מהמעגל הזה או אולי זה פיזי ומעיד על משהו רפואי? בבקשה תענו לי. תודה ובריאות שלמה לכולם.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- ממליצה בחוםמרתה 06/05/2017 | 22:26הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!הוסף תגובה
- דיכאון אחר לידהג׳וזי ורד 18/03/2017 | 15:20הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורדהוסף תגובה
- תשובת מומחה דיכאון מתמשך/מחלה גופנית(?) ד"ר יוסף חלבן 10/03/2017 | 16:01ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- ממליצה בחום
- דיכאון אחרי לידה חוזראלוד 22/02/2017 | 18:17אני נמצאת כבר כמעט שנה אחרי הלידה. אבל נתקלת בתופעות דיכאון וחרדות שכל הזמן חוזר. אין לי תמיכה מבן הזוג כי נפרדנו והרגשתי דחויה, מאוד ולא רצויה מהצד שלו לאורך כל התהליך. הילדה שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני מאוד שמחה בתור אמא מאומצת לתת לה את מה שלי אין. הדיכאון בא הולך וחוזר, מרגישה לבד כל הזמן. אין לי הרבה חברים ואני לא רוצה בגילי לשתף את ההורים ולגרום להם לצער. לאן אוכל לפנות לקבל עזרה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה" ד"ר יוסף חלבן 27/02/2017 | 22:16אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסיהוסף תגובה
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה"
- בודקת... מי אני ומה שמי...מירי 25/10/2016 | 23:39האם אשה שלוקה בדיכאון (ואפילו קל) מסוגלת "לשחק אותה" שמחה, מאושרת, ומלאת חיוניות, למרות שהיא ממש לא מרגישה כך- במסגרת העבודה, החברות, המשפחה המורחבת וכד' פשוט, אני עדיין מנסה לברר את תחושותיי עם עצמי... בעוד בבית ובעיקר ליד הבעל המצב קצת שונה- כל התחושות, החוסר חשק, המצב רוח הירוד וכו' הכל יוצא החוצה, ובגדול! (ילדתי לפני 6 שבועות, ואלו לא תחושות חדשות, אני מסתפקת אם אחרי הלידה הנוכחית הם החמירו) אני לא נוטלת שום תרופה, מעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר וכד' עד היום האשמתי את מצבי הרוח וכו' בהורמוני ההיריון, בגלולות ההורמונים שבאמצעי המניעה וכו' ועכשיו זהו נגמרו התירוצים- אני מצפה מעצמי לחזור לעצמי, ולא מצליחה! אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה מראש!הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה למירי שלום, ד"ר יוסף חלבן 26/10/2016 | 12:20שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה למירי שלום,