כל מה שרציתם לדעת על תרומת דם

'תרומת דם' כשמה כן היא – תרומה, שכן אנו לא נותנים דם בתמורה לכסף, אלא עושים זאת בהתנדבות. הסיבה לכך נעוצה בחשיבות של מסירת מידע אמין בנוגע למחלות של תורם הדם.

מהי בעצם תרומת דם?

תרומת דם היא איסוף של דם ורידי מהתורם, במטרה להעבירו לחולה הנזקק בדחיפות למנות דם.

מה יש במנת דם?

לאחר לקיחת הדם, הוא מופרד לארבעת המרכיבים שלו: כדוריות אדומות, טסיות, פלזמה וקריופרציפיטאט. כאשר תורמים רק מרכיב מסוים, התהליך נקרא apheresis.
תהליך של תרומת דם עצמית נקראautologous , בו התורם יכול לתרום לעצמו דם, לשימוש עתידי. ברוב המקרים, דם זה לא יעבור בדיקות למחלות, היות שהתורם הוא גם מי שמקבל את הדם.

מתי יש צורך בתרומת דם?

לרוב יש צורך בעירוי דם במקרים של איבוד מסיבי של דם, הנפוץ - בין השאר - במקרים הבאים:
- טראומה, בה החולה איבד דם רב
- ניתוחים שונים (ניתוחי לב, ניתוח קיסרי וכדומה)
- בעקבות אנמיה משמעותית

כיצד מתבצעת תרומת דם?

לפני התרומה, יש להציג תעודה מזהה, למלא שאלון בריאות שמטרתו לוודא כי התורם אכן עומד בקריטריונים לתרומה. בנוסף, נבדקים לחץ דם, דופק ורמת המוגלובין ורק במידה והם תקינים, ניתן לתרום דם.
המסמך הרפואי שנדרשים למלא כולל קריטריונים שאינם מאפשרים לתרום דם, ביניהם ביקור בשנים האחרונות בארצות אנדמיות, קיום יחסי מין לא מוגנים או קיום של גברים יחסי מין עם גברים, בשל חשש להדבקה בנגיף HIV (נושא זה הועלה מחדש בימים אלו לדיון בכנסת).

במהלך ביצוע התרומה, מחברים מחט לווריד של התורם ואליה מחברים שקית בה ייאסף הדם. תרומת דם מכילה כחצי ליטר של דם ומשך התהליך הוא כ- 15-30 דקות.

איפה תורמים?

תרומות הדם מבוצעות במגן דוד אדום ובבתי החולים, כך שכל אחד מהם משתמש במאגריו.



מי יכול לתרום דם?

- אנשים בגילאי 17 ומעלה (בגילאי 17-18 חובה להציג אישור הורים בכתב), כאשר לרוב מעל גיל 65 ממעטים לתרום דם
- אנשים השוקלים 50 ק"ג לפחות
- מי שלא תרם דם ב-3 החודשים האחרונים

אילו בדיקות עוברת כל תרומת דם?

כל מנת דם עוברת בדיקה של סוג הדם ומחלות שעלולות לפגוע בנתרם, ביניהן הפטיטיס B, הפטיטיס C, איידס וסיפיליס (עגבת). במידה והתרומה נמצאה נגועה באחת ממחלות אלו, היא מושמדת ומודיעים לתורם על כך, על מנת שיוכל לגשת לקבלת טיפול רפואי. על מידע זה חל חיסיון רפואי והוא אינו ידוע לאף אחד מלבד בנק הדם והתורם.

האם תרומת דם תורמת גם לתורם?

מעבר לתחושת הסיפוק של תרומת דם להצלת דם, מבחינה בריאותית - תורם הדם נהנה מהתחדשות של ייצור תאי הדם האדומים בגופו, בעקבות תרומת הדם.

מהם הסיכונים לתורם?

יתכנו שטף דם באזור הדקירה, חולשה קלה, סחרחורת ולעיתים אפילו עילפון בסמוך לביצוע התרומה. לכן, בתום הבדיקה מומלץ לשכב כמה דקות ולקום לאט ובזהירות.

מהם הסיכונים לנתרם?

ברוב המקרים, אין תופעות לוואי משמעותיות, אבל כאשר הן מופיעות, עלולות להיות בעייתיות ולכלול:

• אלרגיה - יכולה להופיע בצורת חום, פריחה, בחילה.

• רמות גבוהות של ברזל - בעיקר חולים המקבלים עירויי דם חוזרים עלולים לצבור יוני ברזל ולהגיע אפילו להרעלה. ברזל ברמה גבוהה עלול לפגוע משמעותית בכבד ובלב.

• תגובה המוליטית אקוטית (Acute hemolytic reaction) – תגובה זו אמנם נדירה, אך חמורה ביותר. היא מתרחשת כאשר כדוריות הדם של הנתרם תוקפות את כדוריות הדם של התורם ומתבטאת בפריחה, חום, כאבים בחזה או בגב, שתן כהה.

• Graft versus host disease – מצב בו הכדוריות הלבנות בדם של התורם תוקפות את מערכת החיסון של הנתרם. מחלה זו היא לרוב קטלנית, תוקפת בעיקר חולים מדוכאי חיסון (חולים אונקולוגיים, חולי איידס, חולים לאחר השתלת איברים) ויכולה להתרחש אפילו כחודש לאחר התרומה. הסימפטומים של מחלה זו כוללים חום, פריחה ושלשול, עם קוצר נשימה משמעותי. ניתן להימנע מתופעה זו על ידי הימנעות ממתן דם המכיל כדוריות לבנות לחולים מדוכאי חיסון, אלא דם מסונן.

לסיכום,
תרומת דם היא חשובה ונחוצה לטיפול והצלת חיים. אם אתם מתאימים, גשו לתרום דם!

מאת: סיון יוכפז, מערכת אינפומד