כתבה פרסומית 9 חולים מאובחנים בכל יום: כל המידע על סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא המחלה השנייה בשכיחותה ישראל ואף מהווה גורם תמותה מוביל. אך למרות תמונת המצב המאיימת, בעת גילוי מוקדם ניתן הוא לריפוי כמעט מלא. מהו סרטן המעי הגס, מהם תסמיניו והאם ניתן למנוע אותו? כל התשובות

מאת: ד"ר סופיה מן, ערוץ הרופאים


בכל יום מתגלים בישראל תשעה חולים חדשים בסרטן המעי הגס, וארבעה חולים נפטרים ממנו. הבשורות הטובות הן שמחלת הסרטן הנפוצה ניתנת לריפוי כמעט מלא, כאשר היא מתגלה ומטופלת בשלב מוקדם. סרטן המעי הגס היא מחלה נפוצה ביותר, השנייה בשכיחותה בישראל ומהווה גורם תמותה מוביל. הדרך היעילה ביותר להילחם במחלה היא באמצעות מניעה ואבחון מוקדם שלה. מהו סרטן המעי הגס? האם ניתן למנוע את המחלה? מהם תסמיניו? כיצד ניתן לאתרו בשלב מוקדם ומהו הטיפול האופטימלי לחולים? מומחית מסבירה.




 



סרטן המעי הגס נמנה בין המחלות הממאירות אשר תוקפות את מערכת העיכול, וכוללות איברים רבים, ביניהם, הקיבה, הכבד, המעי הדק, הלבלב ועוד. המעי הגס והרקטום הם האיברים המשלימים את תהליך העיכול והם המסייעים להפריש את הפסולת מהגוף בסיום התהליך. סרטן המעי הגס או הרקטום מתהווה כאשר קבוצת תאים מתחילה להתחלק באופן בלתי מבוקר, שלא לצורך, באי סדר ובמהירות רבה. ברוב המקרים מצבים אלה מתחילים כגידול שפיר, שהופך עם הזמן לממאיר. הגידול מפריע לתפקוד המעי הגס או הרקטום ועם הזמן משבש את הפעילות של מערכת העיכול כולה.



מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס היא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. בשנת 2011 אובחנו כ 3,200 חולי סרטן חדשים בישראל. שיעור המחלה זהה בגברים ובנשים וסיכויי הופעתו גבוהים מעל גיל 50, אולם הוא עלול להופיע גם בחולים צעירים. הגורמים לסרטן המעי הגס רבים ומגוונים וחלקם עדין לא ידועים. ישנן הוכחות מחקריות לנטייה גנטית לחלות במחלה, וכן, יש הטוענים כי תזונה עשירה בחלבון מן החי ובשומנים מסוג אומגה 6, וכן צריכה מועטה של סיבים תזונתיים, המצויים בירקות, פירות ודגנים מלאים, מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. גם מי שסובל מפוליפים במעיים וממחלות מעיים כרוניות, דוגמת קרוהן ודלקות כיביות, מצוי בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס.



כיצד ניתן למנוע את התפתחות המחלה?

שינוי באורחות החיים, לרבות מניעה מעישון ומשתייה חריפה, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, כולל פירות וירקות ופעילות גופנית על בסיס קבוע (הליכה, שחיה, ריצה, יוגה, וכדומה), עשויים לתרום למניעת התפתחותם של התאים הממאירים. לאחרונה, מספר מחקרים שפורסמו בעיתונים מובילים ברפואה, הראו שפעילות גופנית מורידה את רמת התחלואה בסרטן מעי הגס וסרטנים אחרים, וגם מונעת חזרה של המחלה אצל אנשים שטופלו עקב סרטן בשלב מוקדם.



קראו עוד: כל מה שצריך לדעת על אבחון מוקדם של מחלת הסרטן



כיצד ניתן לאבחן את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם?

האתגר המרכזי באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס הוא שבשלבים הראשוניים של התפתחות המחלה אין תסמינים כלל. עם התפתחות הגידול, מופיעים תסמינים מגוונים הכוללים, ירידה במשקל, צואה דמית, שינוי תכוף ולא מוסבר בתדירות ובאופי יציאות, עצירות ממושכת או שלשול ממושך, כאבי בטן, צורך במתן צואה גם לאחר התרוקנות, אנמיה ובשלבים מתקדמים אף חסימת מעיים.


 המטרה העיקרית במלחמה נגד סרטן המעי הגס היא לאתרו בשלב מוקדם ככל הניתן, עוד טרם הופעת התסמינים, מה שמגביר באופן משמעותי ביותר את הסיכויים להחלים ממנו. לפיכך, מומלץ לכל האנשים מעל גיל 50, וכן למצויים בקבוצת סיכון, עוד טרם הגעתם לגיל 50, לערוך בדיקות תקופתיות לאיתור המחלה. גילוי מוקדם של המחלה, כאשר עודנה בשלב מוקדם, משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה וסיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, בשלב הראשון של התפתחותה.



כיצד ניתן לאתר את המחלה?

בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה, אשר תצביע על נוכחות דמית תוביל להמשך בדיקות ואבחון. המטופל יעבור ראיון על ידי רופא ובדיקה גופנית, לרבות בדיקת הבטן ובדיקה רקטלית. בהמשך, יישלח המטופל לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, הכוללת החדרת סיב אופטי שבקצהו מצלמה זעירה המתעדת ומראה את כל הנעשה במעיים. במידה ויאותר גידול כולו או חלקו ייכרתו וישלחו לביופסיה, באמצעותה ייקבע האם מדובר בגידול שפיר- פוליפ במעי הגס, או ממאיר. בנוסף יתכן ויהיה צורך בבדיקות דימות נוספות שידגימו את המעיים או את מערכת העיכול, לרבות אולטרה סאונד, CT, רנטגן, וMRI,  PET CT ועוד. 



כיצד מטפלים במחלה הממאירה?

במידה והביופסיה תצביע על הימצאות גידול ממאיר במעי הגס או ברקטום, המטופל יישלח להמשך בדיקות, ביניהן בדיקות דם ובדיקות דימות. לאחר מכן, יקבע שלב המחלה: ישנם ארבעה שלבים של סרטן המעי הגס, כאשר אלה מדורגים בהתאם לעומק החדירה של הגידול לתוך דופן המעי ובהתאם להתפשטותו מחוץ למעיים אל בלוטות הלימפה המצויות לצד דפנות המעיים ובמידת התפשטותו אל מעבר למעיים, כלומר, לאיברים אחרים בגוף. סרטן המעי הגס נוטה לשלוח גרורות לריאות, לכבד, לתוך חלל הבטן, בלוטות לימפה מרוחקות ולמקומות אחרים. 


המחלה תוגדר כמחלה בשלב 1 כאשר הגידול נמצא בתוך דופן המעי וטרם התפשט. סרטן המעי הגס שלב 2 מתאר מצב בו הגידול התפשט דרך שריר דופן המעי. בשלב 3 התפשטות זו כבר הובילה את הממאירות אל בלוטות הלימפה הסמוכות. בשלב 4 הגידול מתפשט לחלק אחר בגוף האדם, מה שמכונה "גרורות" או "שלוחות" "סרטן שניוני".



קראו עוד:  מהפכת הטיפול בסרטן הכל על רפואה מותאמת אישית 



קביעת שלב המחלה היא חיונית ביותר לשם התאמת הטיפול החולה ולשם קביעת הפרוגנוזה שלו. כלומר, סיכויי החלמתו והצפי לגבי הטיפול והצלחתו. במקרים רבים קביעת שלב המחלה תתאפשר רק לאחר הסרת הגידול בניתוח.


הטיפול מותאם לכל חולה באופן אישי בהתאם למאפייניו ולמאפייני מחלתו. לרוב, כולל הטיפול ניתוח להסרת הגידול, ולצדו, ייתכן ויינתן גם טיפול כימותרפי שיסייע להעלמת הגידול ולמניעת הישנותו או טיפול בקרינה. במידה והסרטן אותר בשלב מוקדם, על פי רוב יספיק טיפול זה. במידה והסרטן אותר בשלב מתקדם, הניתוח לא בהכרח יתרום להחלמת החולה, ולכן יש וידרשו טיפול כימותרפי וטיפולי קרינה מקיפים יותר.


במצב של אבחון מאוחר של המחלה הטיפול הוא רב מערכתי ומקיף והתמקדותו היא בהארכת תוחלת חיי החולה ובשיפור איכות חייו, גם כשאין סיכוי רב להחלמה. מחקרים חדשים רבים מתמקדים בניסיון להפוך את מחלת סרטן המעי הגס למחלה כרונית, שניתן לחיות איתה באמצעות טיפול תרופתי המגביל את התפשטות המחלה ומונע מוות מהיר של החולה. קיימות כיום תרופות כימיות וביולוגיות, המסוגלות למנוע את התפשטות הגידול ואלה מסייעות לחולי סרטן מעי גס גרורתי ומתקדם.



הכותבת היא מומחית לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, המחלקה אונקולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org




פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • לאחר קולונסקופיה
  • רויטל
  • 20/11/2017 08:20
  • שלום. אבי חולה בסרטן המעי הגס עם גרורות רבות. בעקבות כך ביקשתי לעשות קולונסקופיה. (אני בת 38). בבדיקה נמצא פוליפ ותשובת הבדיקה: Rectum,5 cm polypetomy-tubular adenoma with low-grade dysplasia/ מה זה אומר? והאם בעקבות הוצאת הפוליפ אצטרך להיות במעקב?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • גלעד
  • 28/10/2017 16:46
  • שלום. גיל 45. מזה כ 20 שנה ידוע על מעי רגיש. קולונסוקפיה לפני 15 שנה תקינה. הסתדרתי עם זה. לפני 3 שנים היתה החמרה בתסמינים לעתים יותר קרובות יש כאבי בטן , יש עצירות ואחת לכמה שבועות שלשולים. סיגמואידוסקופיה לפני 3 שנים תקינה. גסטרוסקופיה לפני שנתיים תקינה. US בטן לפני חצי שנה תקין. CT בטן ללא חומרי ניגוד לפני 4 חודשים תקין. המשקל תמיד היה יציב. משום מה לפני שנה התחלתי לרדת במשקל למרות שאוכל אותה כמות קלורית אולי קצת יותר ולמרות שאין שלשולים ביום יום אלא נניח אחת לכחודש חודשיים. ירדתי בשנה כ 4 קילו. קצב הירידה לא גובר אלא די יציב בערך קילו ב 3 חודשים. שוקל 53 לעומת 57 קילו שהייתי יציב בעבר על גובה 1.79 ספירת דם תקינה, המוגלובין 13.5 יציב כימיה תקינה CEA לפני 4 חודשים תקין CRP תקין נמוך בחלק התחתון של הנורמה שקיעת דם 6 דם סמוי תקין לפני חצי שנה ולפני שנה. קלפרוטקטין גבולי כ 70 ו 92 בשתי בדיקות. אין סיפור משפחתי של סרטן מעי. קצת חושש מסרטן מעי אבל רופאת המשפחה אמרה שחבל להכנס לעוד בדיקות במיוחד ויש לי בקע מפשעתי בעייתי שיכול קצת להסתבך בקולונוסוקופיה. הגסטרו אמר "אפשר לעשות קולנוסקופיה ליתר בטחון". רציתי לשאול האם ירידת המשקל עלולה להתאים לסרטן המעי הגס? או שבהנתן העובדה שכבר שנה יורד במשקל וקצב הירידה לא גובר אלא בקצב זהה + CT בטן תקין לפני 4 חודשים + בדיקות דם תקינות ללא אנמיה + דם סמוי תקין, הסבירות לסרטן מעי מאוד מאוד נמוכה ולא סבירה?? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כמה זמן יכול חולה שהפסיק לאכול להחזיק מעמד?
  • טלילה
  • 22/10/2017 10:47
  • קרוב משפחה בן 73 עם גרורות בכבד מסרטן המעי הגס מצוי בשלב הסופני. לפני כשבוע וחצי החליטו הרופאים המטפלים בו להפסיק את כל הטיפולים נגד הסרטן. מאותו הרגע החליט החולה להפסיק לאכול ושותה רק מעט מאוד. הבדיקות האחרונות הראו שהריאות נקיות והלב במצב טוב. הוא כמובן רזה מאוד. הוא מקבל טיפול תומך בבית. כמה זמן יכול אדם במצבו להחזיק מעמד? מאחר שהוא חי בצרפת ואין לנו גישה ישירה לרופאיו, איננו יכולים לשאול אותם ולכן אנחנו פונים אליכם. בתודה מראש, טלילה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר עבד אגבאריה ד"ר עבד אגבאריה
רופא בכיר במחלקה האונקולוגית בבית חולים בני ציון קרא עוד
ד"ר רונן ברנר ד"ר רונן ברנר
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל