כתבה פרסומית קנאה יכולה גם להועיל? כך תתמודדו עם קנאה בזוגיות או במשפחה

כשנולד אח קטן, כשמישהו מקבל קידום לפנינו בעבודה או סתם כי הדשא של השכן יותר ירוק: כולנו מקנאים לפעמים. מדוע כל כך קשה לנו להודות ברגש הזה וכיצד ניתן להתמודד עם קנאה המתעוררת בתוך המשפחה? פסיכולוגית מסבירה

מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד


קנאה - בואו נדבר על זה רגע. באופן טבעי, סביר להניח שכולנו נחוש את הרגש הזה בשלב כזה או אחר במהלך החיים. ובכל זאת – לא תמיד פשוט להודות שאנחנו מקנאים. מה יש בתחושות הללו שגורם לנו להתבייש בהן ואיך מתמודדים עם העניין בתוך המשפחה? שוחחנו על העניין עם עדי שמיע- עצמון, פסיכולוגית קלינית במכון להתפתחות הילד ב"מרכז שניידר לרפואת ילדים".


"קנאה היא רגש אוניברסלי וראשוני אותו אנו חווים מגיל מוקדם", מסבירה שמיע-עצמון. "הוא לרוב מתעורר כשאנחנו חשים מאוימים על ידי אחר או כאשר נדמה לנו שמשהו עומד להילקח מאתנו.


למעשה, מדובר באחד הרגשות העוצמתיים ביותר וגם, השכיחים ביותר. הוא משפיע על תהליכי עיבוד המידע שלנו ומשליך על תפיסתנו העצמית ועולמנו הרגשי ".


ובכל זאת, רבים מאתנו מתקשים לדבר על הרגש הזה, וזה ההסבר לדברי שמיע- עצמון: "לרוב הקנאה נתפסת כרגש שלילי, המקושר לחוויות של חוסר בטחון או לתחושת נחיתות, כאשר המסר החברתי הוא לרוב - קנאה היא רגש שיש לדכא ולהסתיר. לכן, פעמים רבות מתעוררת בנו תחושת בושה ואשמה על כך שאנו חשים כך. עם זאת, ניתן וחשוב לראות בקנאה גם רגש העשוי להוות כוח מניע, וכן להבין כי אם ניתן לו מקום בחיינו הרגשיים, נברר את מקורו ואת מושא הקנאה, נוכל גם לצמוח ולהתפתח בזכותו מבחינה רגשית. 



הכל מתחיל בפרויד

שמיע – עצמון מסבירה שזיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה התייחס לנושא רגש הקנאה במשפחה: לפי גרסתו, רגש זה, מתעורר באופן טבעי כבר במהלך הילדות, כאשר הילד למעשה 'מתחרה' על אהבת ההורה מהמין השני, עם דמות הורית שניה. ואכן, לא נדיר לשמוע ילדות שאומרות שהן 'מאוהבות' באביהן והיו רוצות להתחתן אתו או ההפך – סיפורי אהבה רומנטית כביכול בין אימהות לבנים שכיחים מאוד בדמיונם של ילדים, ומבטאים את המאבק המדומיין עם האב על מקומם בקשר עם אמם בסולם האהבה המשפחתית.


גם מלני קליין, תלמידתו של פרויד, התייחסה בפירוט לתופעת הקנאה, והדגישה את חשיבות יחסיו המוקדמים של התינוק עם אמו בשנת החיים הראשונה, כזמן בו הוא חווה לראשונה את רגש הקנאה באופן חזק ועוצמתי ולומד לווסת ולהשלים אתו בהדרגה. ובאופן ספציפי יותר, לשיטתה של קליין - התינוק חש חסר שליטה ונתון לחסדי אמו אשר מחזיקה בידה את כל מה שהוא רוצה באמצעות שדה. לעיתים הוא עשוי להגיב אף בתוקפנות  כלפי שד האם, המבטאת את קנאתו בשליטתה, מסבירה שמיע- עצמון. 




קנאה נתפסת לרוב כרגש שלילי, המקושר לתחושת חוסר ביטחון או נחיתות 



הטובה והמכוערת: סוגי הקנאה

שמיע – עצמון מסבירה שנהוג להתייחס לשני היבטים מרכזיים של קנאה: כזו המיוחסת כלפי אדם אחר, אשר לרוב מתעוררת כמישהו נתפס כמאיים לקחת או לפגוע בדבר השייך לנו או כזה שהיינו רוצים -  כדוגמת אובדן אהבת ההורה, בן זוג, תפקיד בעבודה וכדומה. 


סוג אחר של קנאה מתעורר כשאנחנו מעוניינים במשהו כגון תכונה, רכוש או קשר שלמישהו אחר יש. לרוב העניין מלווה בתחושת נחיתות ביחס לאחר ולפעמים מעורר את הרצון להרוס או לקחת ממנו את הדבר אותו היינו מעוניינים לשייך או להשיג לעצמנו. במצבים קיצוניים הדבר עשוי אף להוביל לפגיעה פיזית במושא הקנאה מתוך רצון למנוע מצב שבו מושא הקנאה בעצמו שייך למישהו אחר.


שמיע- עצמון  מסבירה שלהבדיל ממצבים הרסניים כאלה, הקנאה עשויה כאמור להיות  דווקא הזדמנות משמעותית להתמודד עם דברים מהותיים בחיינו: "כשאנחנו מזהים את מקור הרגשות שלנו, קל לנו יותר גם לטפל בהם. תחושת חוסר ביטחון במקום העבודה או בזוגיות, עשויה לעודד את האדם להעמיק בברור תחושותיו ולטפל בהם. לעיתים, קנאה מהווה חלון הזדמנויות המאפשר הצצה לתוך נפשנו, ואם נדע לנתב אותה למקומות הנכונים, נוכל להתפתח והתקדם גם בזכותה.  . 


כאשר אדם מזהה כי הוא מקנא באחר, בתכונות או בהתנהגויות מסוימות שהיה מעוניין להשיג בעצמו,  הרי שזו הזדמנות עבורו להכיר את עולמו הפנימי טוב יותר: מה היה רוצה עבור עצמו, לאן היה מעוניין להגיע, מה היה מעוניין לעשות אחרת בחייו ומה חשוב לו. כך יוכל לנצל את העניין לטובת למידה ושיפור מיומנויות או תכונות שחשובות לו בעצמו. בצורה זו, רגש הקנאה משמש כזרז בידי המקנא. 



קנאה בין אחים: גם במשפחות הכי טובות

כל הורה לילדים מכיר את הסיטואציה: אח נוסף מצטרף למשפחה והשמחה רבה, בכל המובנים. הילד הבכור שעד כה היה מרכז תשומת הלב בבית, מבין שכללי המשחק השתנו ובאופן טבעי, הוא לא תמיד מקבל את העובדה הזאת באהבה. שמיע- עצמון מסבירה כמה חשוב לאפשר לילד לבטא את רגשותיו, גם את השליליים ביניהם, ולא לנסות לטאטא אותם מתחת לשטיח: "בד"כ כשיש משפחה הכוללת מספר ילדים, גם הקנאה תהיה נוכחת בבית. המסר העיקרי שחשוב להעביר לילדים בנושא הזה הוא שמדובר ברגש טבעי ונורמלי שיש לו מקום ושניתן להביע ולדבר עליו ללא חשש. 


בנוסף, פעמים רבות, הורים יוצאים מגדרם כדי שהילד חלילה לא יחווה רגש כזה, ועושים כל שביכולתם על מנת לפצות אותו בדרכים שונות. שמיע- עצמון מסבירה שלרוב תהיה זו טעות לנהוג כך: הורים רבים שואפים להרמוניה בבית, אך דווקא סיטואציות בהן מתעוררים מאבקים וכאשר עולה קנאה בין אחים, הן ההזדמנות של הילד להתמודד עם הרגש הזה במגרש הביתי שלו, במקום הבטוח והנעים ביותר עבורו. במקום לומר משפטים כמו 'אתה לא צריך לקנא', חשוב לשוחח עם הילד על תחושת הקנאה מבלי לשפוט את הרגש כשלילי או מאיים. חשוב להסביר שזה בסדר לחוש כך במצבים מסוימים, ואף לנסות ולזהות יחד אתו מתי הוא מתעורר בדרך כלל ומה אפשר לעשות כשמרגישים כך. חשוב להבין כי לרוב לצד רגש הקנאה בין אחים, מתקיימים במקביל גם רגשות של דאגה לזולת ואהבה, וכי ביטויי קנאה בין אחים אינם מלמדים בהכרח על יחס לא הוגן מצד ההורים, או על יחסים לא טובים בין האחים. 


שמיע -עצמון מסבירה את חשיבות הדיאלוג עם הילד: "חשוב להבין במה הוא בדיוק מקנא ולשמוע את הדברים מפיו. אין צורך להיכנס לבהלה כאשר הוא אומר משפטים כמו 'אני שונא את האח החדש', כי עצם העובדה שהילד מבטא אותם, מעידה על כך שהוא חש בנוח לבטא את רגשותיו וזה בהחלט חיובי. מעבר לכך, על מנת לתת לגיטימציה לרגש מסוג זה, אפשר לשתף את הילד ולספר לו על מצבים שבהם ההורים מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות דומות בחיים שלהם בהווה או בעבר.


לצד זה, חשוב להימנע מהשוואת אחים ומהענקת תארים כגון 'אתה הכי יפה, הכי חכם, אני הכי אוהב אותך', מאחר שהם עלולים לעודד את תחושת ההשוואה והתחרותיות ולהותיר את הרושם  שיש רק מקום עבור ילד אחד על הפודיום.


מעבר לכך, חשוב לתת לילד הזדמנות להתמודד עם הרגש גם במצבים שבהם נדרש להעניק תשומת לב רבה יותר לילד אחר. אפשר להסביר לו שלפעמים אתם יותר איתו ולפעמים עם ילד אחר שיש לו צורך שונה משלו, כמו למשל במצב שבו מגיח תינוק חדש לעולם.


"רוב הילדים ידרשו תשומת לב שלילית כאשר הם מקנאים", מוסיפה נטע לוי, מאמנת אישית, מנחת קבוצות ומרצה לאורח חיים מיטבי לילדים ונוער. " זה יכול להתבטא במרדנות, בכעס ואגרסיביות. לעומתם, ילדים אחרים יעדיפו להסתגר או יבטאו זאת על ידי רגרסיה בתחום מסוים בחייהם, למשל חזרה להרגל של מוצץ או קשיי הרדמות בלילה. חשוב לדבר עם הילד באופן ברור על רגשותיו. משפטים כגון: אני רואה שאתה כועס. 'איך אני יכולה לעזור?' או 'מה אתה מבקש ממני?', יכולים לסייע לו לבטא את תחושותיו וגם להבין שיש מי שמקשיב לו. תופתעו לגלות שלעיתים כל מה שהילד זקוק לו זה חיבוק. ברגע שהוא ירגיש שמקשיבים לו, הוא ימנף את תחושת הקנאה לחוויית פרגון ולקיחת אחריות.


שמיע- עצמון מציינת שלצד המלצות אלה חשוב להעביר גם מסרים ברורים ועקביים ביחס לאופן שבוא אפשר לבטא את הקנאה ולשים גבול בכל הנוגע לפגיעה באחר או הרס של השייך לו:"חשוב לעודד שיתוף ופרגון הדדי, אפשר למשל לאפשר לילד הגדול לסייע במשימות קטנות שקשורות לאח הקטן, כגון נדנוד מיטה, הרגעה וליטוף או הבאת מוצץ.


כשילד אחד חוגג יומולדת למשל, אפשר להכין את האח השני ולהסביר לו שהיום החוגג צפוי לקבל הרבה מתנות, ושגם הוא יחגוג בבוא העת. 


ומה עושים כשהילד מסתגר ולא מביע את תחושותיו? "חשוב  תמיד לדבר באופן פתוח על הילדים ו'לשים את רגשות הקנאה על השולחן'. חשוב לבחון כיצד הוא מגיב לדברים ולעודד אותו לדבר על רגשותיו בצורה פתוחה ולא שיפוטית. גם ספרי ילדים שעוסקים בנושא עשויים לסייע רבות בעניין ולאפשר פתח לשיחה בנושא".


ושוב, שמיע- עצמון מדגישה כי חשוב לאפשר לילדים לחוות תחרות, קנאה ותחושות שלא תמיד קל להתמודד איתן, וכל זה בזירה הכי בריאה שיש. תפקידינו ההורי אינו למנוע מהם להרגיש את תחושת הקנאה, אלא לצייד אותם בכלים כיצד יוכלו להתמודד ולשאת רגש זה, כמו רגשות אחרים עמם יתמודדו במהלך חייהם, בבית ומחוצה לו. 



מתי כדאי להתייעץ עם מומחה?

שמיע- עצמון מסבירה כי במצבים בהם הקנאה של אחד הילדים באחיו תופיע באופן תדיר וטורדני, כמעט בכל היבטי הקשר של היחסים עם האח, לצד מעט גילויי רגשות מסוג אחר,  יש מקום לחשוב ולטפל במצב היחסים בבית. כמו כן, חשוב לזהות מצבים בהם החוויה העיקרית שמלווה את הילד היא חוויית קיפוח וקנאה, כאשר מופיעה תוקפנות כלפי האח או תוקפנות עצמית. גם כאשר הילד מעביר רגשות של קנאה מהבית לסביבה החיצונית וחש מקופח ומקנא גם בחבריו, (עד כדי שהדבר פוגע ביכולתו לשחק וליצור קשר תקין עם בני גילו), יש מקום להתייעץ עם גורם מוסמך".



בין בני זוג

גם כשמדובר במערכת זוגית, שמיע – עצמון מציינת שקנאה היא רגש טבעי ולגיטימי: "דווקא בהיבט הרומנטי, היעדר קנאה עשוי להעיד על אדישות או על חוסר אכפתיות מצד בן הזוג, ולכן בדרך כלל כאשר רגש כזה נוכח במערכות יחסים והוא נורמלי ובריא.


פעמים רבות רגש הקנאה יתעורר בעוצמות גבוהות יותר על רקע איום על הזוגיות. איום כזה עשוי להיות מציאותי, כך למשל בן זוג שנחשב לפלרטטן יכול לעורר רגש של קנאה מצד בת הזוג, ומאידך הוא עלול לנבוע מתוך עולמו הפנימי של המקנא. יש אנשים מסוימים שהמבנה האישיותי שלהם מוביל לנטייה גבוהה יותר לתחושות של חשדנות וקנאה ולעיתים הדבר עשוי להיות מלווה גם בקושי לזאת ולווסת רגש זה. 


לדברי שמיע- עצמון במקרים כאלה, רגש הקנאה עלול להשפיע על ההתנהגות שלהם ביחס לסביבה, ובמקרים מסוימים להוביל לתחושות של  כעס, לאובססיביות או ואף לפגיעה בכושר השיפוט שלהם. 


בדומה להתמודדות עם קנאה מסוג אחר במשפחה, שמיע – עצמון מסבירה שגם במקרה שמדובר בבני זוג, שם המשחק הוא תקשורת: חשוב לדבר על הנושא ולא לשמור רגשות מסוג זה בבטן, כי דינם להתעצם ולהפוך פעמים רבות לעיסוק טורדני המוביל לרגשות שליליים , לפגיעה בתפיסת היחסים ובמקרים קיצוניים, אף לפגיעה בתפיסת המציאות. זוגיות, כמו כל קשר בינאישי אחר, מכילה באופן טבעי קנאה, כמו רגשות אחרים כדוגמת כעס ואהבה. 


עם זאת, חשוב לפנות לטיפול כאשר חשים טרודים, כשהדבר פוגע באיכות ובתפקוד היומיומי וכאשר הוא מופיע גם במקומות נוספים כמו למשל במקום העבודה, במהלך יחסים עם חברים וכדומה. 


"זכרו כי בכל אדם קיים 'ילד קטן' שרוצה שיקשיבו לו. התייחסו אל הילד הקטן שבכם, וכשאתם מקנאים, היו קשובים לו. כשבן הזוג מקנא בכם, זכרו שגם בו יש 'ילד קטן' ותנו לכל רגש את המקום הראוי לו", מוסיפה לוי לסיכום.



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חובות של הבן זוג
  • אדווה
  • 16/02/2018 17:15
  • היי אני בת 20 ובן זוגי מזה שנה בן 24.. אנחנו מאוהבים והזוגיות שלנו טובה ובריאה אבל המצב הכלכלי שלו מכניס אותי לחרדות תמידיות. הוא נמצא בהליך של פשיטת רגל ומסובך עד מעל הראש. אין לו נכסים או חסכונות ואני חוששת לגבי העתיד המשותף שלנו. האם כדאי למנוע הכנסת ראש בריא למיטה חולה ולהיפרד ממנו? אשמח אם תייעצו לי מה לעשות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נישואין במשבר
  • אילנה
  • 05/02/2018 10:18
  • שלום רב, אני ובעלי נשואים כשנתיים שבמהלכן עברנו תהפוכות מסחררות(מבחינה בריאותי,נפשית,כלכלית). מהפעם הראשונה שהכרתי אותו ידעתי שהוא לא מצליחן מבחינה כלכלית אבל נשבתי בקסמיו ובאמת שמעולם לא אהבתי אף אחד אף פעם כמו שאהבתי ועודני אוהבת אותו. במשך כל הזוגיות שלנו הוא כיבד אותי,שמר עליי,דאג לי ככל שיכל,צחקנו יחד,בכינו יחד-הרגשנו שנועדנו להיות. בתקופה האחרונה עברנו חזרה לבית הוריי מאחר שמבינה כלכלית לא הסתדר לנו. תוך כדי השהות שלנו בבית הוריי התגלעו ויכוחים בינינו והגענו למצב שאמרתי לו שימצא מקום אחר לבינתיים עד שנוכל לחזור לחיות יחד עם ילדתנו בבית משלנו,אך הוא אמר שאם אנחנו הולכים לחיות בנפרד,אנחנו גם ניפרד בסופו של דבר ונתגרש. אני לא רוצה לעזוב אותו ולפרק את החבילה מצד אחד,אך מצד שני נורא קשה לי עם מציאות לא מובנת שכזו,עם שגרה מעיקה ולא ברורה,נמאס לי לדאוג לו כמו לילד קטן ולהרגיש שאני אחראית עליו 24/7 מבלי שהוא בעצמו יעשה דברים ויזיז את עצמו. (הוא מטופל בכדורים בעקבות אפיזודות נפשיות שחווה במהלך הזוגיות שלנו וטוען שהכדורים משפיעים עליו לרעה ושהוא שוקל להפסיק את הטיפול לאלתר ומכאן עוד ויכוח שמתווסף לשאר הויכוחים...). מה עליי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, אני שומעת סיבות רבות לשמור על תקווה לגבי הקשר הזוגי שלכם. נשמע שאתם עוברים תקופה מאד מאתגרת, ובאופן כללי, צריכים למצוא שוב את הכוחות בכדי לחזור לתפקוד זוגי ומשפחתי. מומלץ בחום לפנות לטיפול זוגי, שיאפשר לכם להתחיל לדאוג אחד לשני באופן בונה ומצמיח. יש סיבות רבות עוד לתת הזדמנות לניסיון אמיתי. כל טוב בהצלחה עדית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בת 25 יש לי שאלה
  • לוברבום
  • 24/01/2018 21:57
  • שלום אני חייבת עזרה!!!!! אני פרודה כ8 חודשים.... בשל אי יחסים לא תקינים עם בעלי (אני באמת לא רוצה גירושין בזמן האחרון אבל הוא מתנגד ללכת לטיפול ולחזור אני בעצמי כבר הייתי פעמיים אצל פסיכיאטר והתחלתי לעשות טיפול תחושתי כדי להיות ביחד עם בעלי העתיד אני בעצמי מאוד אוהבת ילדים ומחבקת את הילדים של האחיות שלי לאחרונה היה לי גם מקרה של עיניים שלא טפלו בזמן האחרון לא ידוע למה ובגלל שזה משפחתי אצלנו אני לא יודעת גם מה לעשות אמרו לי לחזור בעוד חצי שנה לבקורת ואני לא יודעת מה יהיה אז (אם התחתן או לא) ואני גם לא רוצה כמובן להרוס עוד בית וכמובן שלא ילדים אני זוכרת כשהתחיל כל הבעיה עוד בהיותי בחורה אצל אמא שלי בבית מתח לא נורמלי (מבחורה שמחה הפכתי לבחורה שקטה ומופנמית שלא אומרת כלום לאמא אפילו דבר הכי קשה שמציק לי) מה אני יכולה לעשות ואיך אני באמת יכולה לטפל את הבעיה עכשיו מאשר אחרי החתונה בשנית) הוא רצה לברוח וברח ולא חזר יותר נשאר לי מזה טראומה מאוד גדולה מה אני יכולה לעשות איך אני יכולה למנוע כאה דברים בעתיד מחכה לתשובה!!!!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל