"היות ונותחתי על ידו באסותא כלניות אשדוד הם שלחו לי משוב וכמובן שהגבתי לגבי כל הצוות וכמובן לגביו אין מילים הוא אדיב ומקצועי ומסביר הכל לפרטי פרטים פשוט הייתי מאוד מרוצה ואמליץ עליו בפה מלא"
שלום לכל המשתמשים והמומחים בפורום, אני נתקל בהתלבטות רפואית קשה ואשמח לשמוע עצות ממי שנתקל במצב דומה או מבין בתחום. אני סובל ממחלת דופיטרן ובעבר טופלתי בזריקת XIAPEX. רק שהכוויצה באצבעות 4 ו-5 של ידי השמאלית חזרה לאחר כשנתיים מקבלת הזריקה. לאחר החזרה של הכוויצה, ייעצו לי שני רופאים בכירים בדרכים שונות: רופא ראשון ממליץ על ניתוח קלאסי כפתרון קבוע, טוען שזריקה נוספת לא תועיל ושזה יחזור שוב. רופא שני מציע לנסות זריקה נוספת ולראות אם תופס ומחזיק הפעם . אני מתלבט בין שתי האופציות, תוך כדי שיקול הסיכוים לחזרת הכוויצה והסיכונים הכרוכים בכל טיפול. האם יש למישהו נסיון אישי או מקצועי שיכול להמליץ לי איזה טיפול עדיף לקחת בהתחשב במצבי? תודה מראש לכל העוזרים!
בתשובה לשאלה שנשאלה - איזה טיפול עדיף, האם זריקה של תרופה בשם XIAPEX או ניתוח: זריקה של התרופה הינה לרוב טיפול זמני, שמתאים רק לחלק מהמקרים - תלוי במיקום הכוויצה. כמעט תמיד הבעיה של הכוויצה חוזרת במיקום אחר. ניתוח הינו פתרון מקובל יותר ובטוח יותר בתוצאות. המחלה ממשיכה להתקדם והכוויצה יכולה להופיע גם באצבעות שלא נפגעו ללא תלות בטיפול, שהינו בכל מקרה מקומי בלבד.
הומלץ לי על ניתוח שנקרא אדמס פרוסיגר עקב קרע ברצועה ואי יציבות משמעותית של druj ויש צורך לבצע ריקונסטרוקציה אני מבינה שאין הרבה מידע בנושא אך רציתי לדעת כמה רופאים בארץ ביצעו ניתוח שכזה? מה סיכויי ההצלחה שלו? אני רואה שבחו"ל ביצעו את הניתוח לא מעט אך בארץ אין כמעט מידע. אשמח אם תוכלו לשפוך אור על הנושא
שלום רב, ניתוח ע"ש אדמס הינו אחד הניתוחים האפשריים כטיפול בבעיה של חוסר יציבות של קצה עצם האולנה בשורש כף היד , בעיה שנגרמת לרוב ע"י חבלה כמו שבר בשורש כף היד. חוסר היציבות גורם לכאבים בשורש כף היד בעיקר בתנועה סיבובית של האמה. מטרת הניתוח הינה לשחזר את הרצועות המקשרות בין קצות שתי העצמות של האמה בגובה שורש כף היד. הניתוח כרוך בקידוח של תעלה בכל אחת מהעצמות והשחלת שתל גיד שנלקח מהיד או מהרגל בתעלות אילו כחבל מקשר בין העצמות. אחת התוצאות הפחות רצויות של הניתוח הינה הגבלה בטווח תנועה סיבובית של האמה באחוז גבוה של המיקרים המנותחים. קיימות שיטות נוספות להשגת אותה מטרה, קרי יציבות קצה האולנה והפחתת הכאב בשורש כף היד.