תסמונת שזוהתה לראשונה ב-1981, ונגרמת על-ידי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV). הנגיף הורס תת-קבוצה של לימפוציטים וגורם לדיכוי התגובה החיסונית של הגוף (ראה חסינות). המחלה מועברת במגע מיני, במגע עם דם או מוצרי דם של נשא (באמצעות עירוי דם או שימוש במזרק שהשתמש בו נשא), או בהעברה מאם לעובר, או מאם לתינוק באמצעות הנקה. הידבקות כתוצאה מחשיפה לנגיף גורמת ליצירת נוגדנים, שנוכחותם מאשרת את קיום הנגיף בגוף. לא כל נשאי הנגיף הם חולים. אצל נשאים שמערכת החיסון שלהם כושלת תיתכן מחלה בדרגות שונות של חומרה; אפשרית מעורבות של בלוטות הלימפה - הקרויה ARC (קומפלקס קשור לאיידס), והכוללת חום לסירוגין, ירידה במשקל, שלשול, עייפות והזעה לילית; דרגה חמורה יותר היא איידס עצמו, המתבטא בזיהומים אופורטוניסטים (במיוחד דלקת ריאות הנגרמת על-ידי פנאומוציסטיס קריני) ו/או גידולים, כגון סרקומה על שם קפושי.
כיום ניתן באמצעות שילוב של מספר תרופות נוגדות נגיפים להפחית את כמות הנגיף HIV בגוף, ובכך לשפר את תפקוד מערכת החיסון לתקופה ממושכת.
